במידה ונפגעתם בתאונה ונגרמו לכם נזקי גוף מומלץ לפנות בהקדם האפשרי אל עורכי דין נזקי גוף לצורך בירור ומימוש מלוא זכויותכם.

במאמר הבא ננסה לספק לכם מידע ראשוני והכוונה בנושא עורכי דין נזקי גוף המלצות :

תביעת נזקי גוף

תביעת נזיקין בגין נזקי גוף הינה תביעה אזרחית לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף או נפש שנגרמו לנפגע כתוצאה מרשלנות של גורם אחר.

בתביעות אלה יש צורך בידע משפטי-רפואי נרחב וכן ניסיון רב לצורך הוכחת התביעה וניהולה על הצד הטוב ביותר.

במידה והתאונה נגרמה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה או במהלך העבודה ייתכן וניתן לפנות לביטוח לאומי להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה.

כמו כן, ייתכן ולנפגע יעמדו זכויות מכוח פוליסות ביטוח אישיות שרכש.

לכן חשוב לפנות אל עורך דין נזקי גוף העוסק בכל התחומים והתביעות השונות כנגד הגורמים הרלוואנטיים.

כיצד בוחרים את עורך הדין המתאים ?

עורכי דין נזקי גוף המלצות

מומלץ לפנות אל עורכי דין נזקי גוף בעלי ניסיון רב בתחום של תביעות נזיקין ובאופן ספציפי בתחום נזקי גוף.

מומלץ לשאול לגבי תחומי העיסוק של המשרד, מידת הוותק שלו, לשמוע פרטים על תביעות נזיקין שניהל המשרד, הצלחות של המשרד,

האם המשרד מטפל גם בתביעת תאונת עבודה, פוליסות ביטוח וכו', האם ניתן לקבל מענה מלא לכל התביעות הנפגע זכאי להגיש בגין התאונה ועוד.

כמו כן, מומלץ לקרוא מאמרים שכתב עורך הדין, פסקי דין של המשרד, ניתן לבקש לשמוע המלצות על עורך דין נזקי גוף מלקוחות המשרד וכו'.

יש לזכור כי גם בתחום הנזיקין ישנם תתי תחומים רבים ומומלץ לבדוק שעורך הדין טיפל ומטפל בתביעות דומות ובקיא בהליכים הרלוואנטיים.

מה מומלץ לברר בפגישה הראשונית עם עורכי דין נזקי גוף?

ראשית מומלץ לברר כמובן האם הפגישה הראשונית עם עורך הדין כרוכה בתשלום.

במהלך הפגישה מוצע לברר מהן ההוצאות הצפויות במהלך ניהול תביעת הנזיקין, מה סיכויי התביעה,

מה שווי התביעה הפוטנציאלי , מהם ההליכים שיש לנקוט בהם לצורך בירור ומימוש הזכויות,

מה שכר טרחת עורך הדין בתביעה זו וכו'.

בכל מקרה, מומלץ לחתום על הסכם שכר טרחה מסודר בכתב.

עורכי דין נזקי גוף המלצות על משרדנו

משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג נפגעים אשר נגרמו להם נזקי גוף קשים. למשרדנו מעל ל-13 שנות ניסיון בתחום של נזקי גוף.

משרדנו מטפל בכל התביעות הקשורות לנזקי גוף, לרבות: תביעות תאונות עבודה, תביעות לביטוח לאומי, ייצוג בועדה רפואית, ייצוג בועדות עררים בביטוח לאומי,

תביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תביעות רשלנות רפואית, תביעות נזיקין ועוד.

ניתן לקרוא המלצות על משרדנו באינטרנט, ברשתות החברתיות ואף לבקש לשוחח עם לקוחות אחרים של המשרד.

כמו כן, ניתן להתרשם מפסקי דין שבהם היה מעורב משרדנו ולקרוא את המאמרים הרבים שנכתבו על ידי משרדנו בתחום.

זכור ! אם נפגעת ונגרם לך נזק מומלץ לפנות בהקדם אל עורכי דין נזקי גוף לצורך קבלת ייעוץ ראשוני והכוונה.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל עורך דין תאונות עבודה בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].

המאמר עודכן לאחרונה על ידי עו"ד אורי דלאל | אפריל 2026

תאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה עשויה להיחשב תאונת עבודה מול הביטוח הלאומי, אם אירעה תוך כדי נסיעה או הליכה במסלול הרגיל והמקובל בין הבית לעבודה, או בין מקום עבודה אחד לאחר, ועקב אותה נסיעה או הליכה.

עם זאת, אם סטיתם מהדרך סטייה של ממש או עצרתם להפסקה פרטית משמעותית, ביטוח לאומי עלול לדחות את התביעה.

קיימים חריגים בחוק המאפשרים סטייה מסוימת, ולכן כל מקרה חייב להיבחן לגופו כדי להבטיח את מיצוי הזכויות והפיצויים.

האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה?

על פי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, תאונה עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה אם היא מתרחשת באחד מן התרחישים הבאים, ובלבד שאירעה עקב הנסיעה או ההליכה:

• ממקום המגורים (או המקום שבו העובד לן) אל מקום העבודה.
• מהעבודה חזרה אל מקום המגורים.
• ממקום עבודה אחד למקום עבודה אחר (למשל, שכיר שעובד בשתי עבודות).

לעניין זה, אין זה משנה אם העובד הלך ברגל, נסע ברכבו הפרטי, נסע באוטובוס, רכב על אופניים או קורקינט חשמלי.

החוק תקף הן לעובדים שכירים והן לעובדים עצמאיים, אם כי אצל עצמאי נדרש להוכיח שהנסיעה הייתה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

סטייה מהדרך לעבודה – מתי הזכאות עלולה להישלל?

ההכרה בתאונה בדרך לעבודה אינה אוטומטית. סעיף 81(א) לחוק קובע כי אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה של ממש או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, למטרה פרטית שאינה קשורה לחובות כלפי המעסיק, התאונה לא תוכר כפגיעה בעבודה.

דוגמאות לסטייה או הפסקה שעלולות לשלול זכאות:

• עצירה ממושכת לקניות בסופרמרקט בדרך הביתה מהעבודה.
• כניסה לסניף בנק לסידורים אישיים.
• שינוי מסלול משמעותי כדי לבקר חבר או קרוב משפחה.

עם זאת, חשוב לדעת: לא כל עצירת רמזור, קיצור דרך או קניית קפה זריזה על הדרך תיחשב בהכרח לסטייה של ממש. כל מקרה נבחן לפי משך ההפסקה, מטרתה והיקף החריגה מהמסלול הרגיל.

מתי סטייה מהדרך עדיין לא תשלול הכרה? (החריגים בחוק)

סעיף 81(ב) לחוק הביטוח הלאומי מפרט שני חריגים ספציפיים שבהם סטייה מהמסלול לא תשלול את ההכרה בתאונה:

1. ליווי ילד לגן או למעון

סטייה מהדרך המקובלת כדי ללוות ילד לגן ילדים, למעון ילדים (או למקום אחר שהוגדר בחוק), וכן סטייה בדרך חזרה כדי לאסוף אותו.

2. תפילת בוקר בציבור

סטייה מהדרך כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור, בבית תפילה שבו המבוטח נוהג להתפלל באופן קבוע.

תאונות נפוצות בדרך לעבודה

תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה

במקרים רבים, נפגעים חווים תאונת דרכים תאונת עבודה בעת נהיגה ברכב פרטי, נסיעה באוטובוס, רכבת, אופנוע, קורקינט חשמלי או אופניים.

במצב כזה, נפתחים שני מסלולי תביעה אפשריים: מול הביטוח הלאומי ומול חברת ביטוח החובה של הרכב הרלוונטי.

אמנם לא ניתן לקבל "כפל פיצויים" (תגמולי ביטוח לאומי יקוזזו לרוב מהפיצוי מול חברת הביטוח), אך ניהול נכון של שתי המערכות עשוי להיות קריטי לקבלת פיצוי הולם, לרבות הבחינה האסטרטגית באיזה מסלול לבחור ראשון.

נפילה ברחוב, מדרכה שבורה או מפגע

החלקתם או נפלתם בדרך לעבודה? אם הנפילה אירעה עקב מפגע ברחוב (כגון מדרכה משובשת, בור ביוב פתוח, כתם שמן או תאורה לקויה), ייתכן שמעבר לתביעה מול ביטוח לאומי, קיימת לכם עילה להגשת תביעת נזיקין פיצויים נגד העירייה, הרשות המקומית או הקבלן שאחראי למפגע.

מה צריך להוכיח ומהם המסמכים שחשוב לשמור?

כדי לקבל הכרה מביטוח לאומי בגין תאונת עבודה ביטוח לאומי, הנטל הוא עליכם להוכיח שהתאונה אכן קרתה בדרך, ללא סטיות חריגות. הקפידו לאסוף ולשמור את המסמכים הבאים:

1. תיעוד רפואי ראשוני: חשוב מאוד שדו"ח המיון או קופת החולים יציין במפורש: "נפגע בדרך לעבודה" או "בחזרה מהעבודה".
2. אישור משטרה: יש להוציא אישור במקרה של תאונת דרכים.
3. פרטי עדים: שמות וטלפונים של אנשים שראו את התאונה מתרחשת.
4. תמונות מהשטח: צילום של המפגע, של כלי הרכב המעורבים או של זירת האירוע.
5. טופס בל/250: חתום על ידי המעסיק (רצוי לאחר ייעוץ משפטי).
6. תיעוד רציף: ימי מחלה, הפניות, קבלות על הוצאות ותלושי שכר.

מה ניתן לקבל לאחר ההכרה בתאונה?

אם התאונה הוכרה כדין, תהיו זכאים בשלב הראשון לדמי פגיעה (תשלום עבור ימי ההיעדרות מעבודה, עד 91 ימים).

לאחר מכן, תוכלו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. בשלב זה, ייצוג בוועדות רפואיות הוא משמעותי מאוד, שכן הוועדה תקבע את אחוזי הנכות שנותרו לכם, מה שישפיע ישירות על הזכאות למענק כספי חד-פעמי או לקצבה חודשית לכל החיים.

לקביעה זו אף עשויה להיות השפעה על מסלולי פיצוי אחרים כגון תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (נכות על פי דין לפי סעיף 6ב לחוק).

טעויות נפוצות לאחר תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

• חוסר דיוק במיון: דיווח לרופא רק על הכאב, מבלי לציין מפורשות שהתאונה קרתה בדרך לעבודה או ממנה.
• דיווח שגוי או חסר לביטוח לאומי: מסירת גרסה סותרת או לא מדויקת בטפסי התביעה או לחוקרי הביטוח הלאומי.
• פעולה עצמאית: התנהלות לבד מול חברות הביטוח כאשר מעורב מפגע עירוני או תאונת דרכים, מה שעלול להוביל לפשרות נמוכות וקיזוזים שגויים.
• חוסר היערכות לוועדה הרפואית: הגעה לוועדה ללא תיעוד מלא וללא הכנה משפטית.

שאלות ותשובות (FAQ) בנושא תאונות בדרך לעבודה

האם תאונה בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה?
במקרים רבים כן. אם אירעה תוך כדי נסיעה או הליכה מהבית אל מקום העבודה (או להיפך), עקב אותה נסיעה, ובתנאי שלא הייתה סטייה של ממש שאינה קשורה לעבודה.

מה קורה אם עצרתי לקניות בדרך הביתה ונפגעתי?
עצירה פרטית משמעותית עלולה להיחשב "הפסקה או סטייה של ממש" ולפגוע בהכרה. יש לבחון, בין היתר, את משך העצירה ומטרתה.

האם עצמאי שנפגע בדרך לעבודה מכוסה?
כן, אך לגבי עובד עצמאי יש לבחון האם התאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו במסגרת הנסיעה למקום העבודה.

האם מגיע לי פיצוי נוסף מגורמים פרטיים?
בהחלט ייתכן. אם התאונה נגרמה עקב רשלנות ייתכן וניתן להגיש תביעת נזיקין. במידה ויש לכם פוליסת אובדן כושר עבודה או ביטוח תאונות אישיות, ניתן לעיתים לתבוע את הפוליסות במקביל לביטוח הלאומי.

מדוע לבחור במשרדנו לייצוג בתיקי תאונות עבודה?

כאשר התאונה מתרחשת בדרך, חובת ההוכחה קפדנית יותר. משרדנו מייצג נפגעי עבודה ונזקי גוף למעלה מ-20 שנה.

אנו מנהלים את כלל החזיתות המשפטיות עבור הלקוח: החל מההכרה הראשונית מול ביטוח לאומי, דרך ליווי צמוד בוועדות הרפואיות, ועד לניהול תביעות מורכבות נגד חברות ביטוח ורשויות מקומיות, תוך חתירה למיצוי מלא של הזכויות מכל המקורות האפשריים.

למידע מקיף יותר ולקבלת תמונה מלאה על ניהול התיק, אנו ממליצים לקרוא את עמוד הבית שלנו העוסק בתחום עורך דין תאונות עבודה.

נפגעתם? אל תעשו טעויות שיעלו לכם בפיצויים.
לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל:
טלפון: 0544-485312
דוא"ל: [email protected]

במידה ונפגעתם בתאונה ונגרמו לכם נזקי גוף בדקו את זכאותכם לפיצויים מהמוסדות השונים.
לצורך זה מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין נזקי גוף אשר יוכל לפעול לבירור ומיצוי מלוא זכויותיכם.
במאמר הבא נספק מידע ראשוני אודות נזקי גוף פיצויים:

כיצד מגישים תביעת נזקי גוף לפיצויים ?

תביעת נזקי גוף הינה תביעת נזיקין אזרחית שמטרתה הינה קבלת פיצויים בגין נזקים גופניים או נפשיים שנגרמו לנפגע כתוצאה מרשלנות של גורם אחר.
בתביעות אלה יש להוכיח כי אותו גורם התרשל וכי כתוצאה מרשלנות זו נגרמו נזקיו של הניזוק.

לצורך הוכחת נזקיו של הניזוק וצרכיו המיוחדים יש צורך להסתייע בחוות דעת רפואית בתחום המומחיות הרלוואנטית לצורך הוכחת טענות שעניינן ברפואה.
כך לדוגמא במידה ואדם נפל ברחוב כתוצאה ממדרכה פגומה ונגרם לו נזק גופני אורטופדי, אז
יהיה מקום להצטייד בחוות דעת רפואית של אורטופד מומחה לצורך קביעת אחוזי הנכות שנותרו לו
כתוצאה מהתאונה כמו גם הצרכים שהוא יזדקק להם כתוצאה מהפגיעה.

נזקי גוף פיצויים

סכום הפיצויים בתביעות נזקי גוף נגזר מפרמטרים רבים ובהם גובה הנכות הרפואית שנותרה לניזוק, ההשפעה התפקודית שיש לנכות זו,
ההפסדים שנגרמו לנפגע בפועל, גילו ועוד.

בתביעות נזקי גוף הפיצויים עשויים להיפסק בראשי נזק שונים כגון: הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות,
הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים,
הוצאות מיטיבים, פיצויים בגין הזולת, הוצאות רפואיות, טיפולים רפואיים וטיפולים פארארפואיים,
הוצאות בגין תרופות, התאמת דיור, כאב וסבל ונזק לא ממוני ועוד.

ככל שהפגיעה חמורה יותר וגרמה לפגיעה תפקודית קשה והוצאות רבות גם הפיצויים שעשויים להיפסק לניזוק יהיו גבוהים יותר,
יש לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לסיבותיו.

נזקי גוף פיצויים ממקורות נוספים

מעבר לתביעת הפיצויים בגין נזקי גוף עשוי הניזוק להיות זכאי לפיצויים גם ממקורות אחרים, חלקם חופפים לתביעה הנזיקית (אין כפל פיצוי) וחלקם נפרדים (וניתן לקבלם בנוסף לתביעה הנזיקית).

כך לדוגמא במידה והתאונה נגרמה בדרך לעבודה או בחזרה במהלך העבודה ובמסגרתה ייתכן וניתן לפנות לביטוח לאומי להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה.
ככל שהפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה הפיצויים ייקבעו בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לניזוק בועדה הרפואית ובהתאם לשכרו בשלושת החודשים שלפני הפגיעה. הסכומים שישולמו מביטוח לאומי יופחתו מהפיצויים שהמזיק צריך לשלם בתביעת הנזיקין.

במידה והניזוק היה מבוטח בפוליסות ביטוח רלוונטיות כגון תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה ייתכן והוא יהיה זכאי לתשלומים מכוח הפוליסה.

לכן יש חשיבות רבה לפנות לעורך דין נזקי גוף אשר יוכל לטפל במכלול תביעות הניזוק ולמצות את זכויותיו לפיצויים מכל המקורות השונים הרלוונטיים.

רוצים לדעת עוד על נזקי גוף פיצויים ? ניתן לקרוא באתר של משרדנו פסקי דין רבים ומאמרים העוסקים בפיצויים שנפסקו בגין הפגיעות השונות. כמובן שהדבר אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם עו"ד בתחום הנזיקין.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].

עובדים בתחום מתכות בניין וקונסטרוקצות ברזל חשופים לפגיעות שונות במהלך עבודתם.

במקרים של תאונת עבודה ניתן לפנות לביטוח לאומי להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.
כמו כן, עשויה לעמוד לנפגע עילת תביעה נזיקין לפיצויים בגין נזקי גוף לצד תביעות מכוח פוליסות אישיות ככל שישנן.

עובדים בתחום הקונסטרוציות וברזלנים עלולים להיפגע מנפילה ממשטחים או מגובה,
היפגעות מכלי עבודה, קריסה של קונסטרקוציות, פגיעה תוך כדי ביצוע עבודות הריסה, קידוח, חיתוך,
פגיעות כתוצאה מהרמה של חפצים כבדים, התחשמלות וכו'.

חשוב לצלם ולתעד

במקרה של תאונת עבודה מומלץ לתעד ולצלם את סיבת הפגיעה, לשמור פרטים של עדים לפגיעה,
לדווח למעביד על התאונה וכן לפנות לטיפול רפואי תוך ציון התאונה בעבודה ופרטיה המדויקים.
יש לפנות בהקדם האפשרי לעו"ד בעל ניסיון רב בתאונות עבודה וייצוג בביטוח לאומי.

במקרים של פגיעה בעבודה זכאי הנפגע לפנות לביטוח לאומי להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. ככל שאכן התאונה תוכר כתאונת עבודה, הנפגע יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה עד כ-3 חודשים לאחר הפגיעה ובהמשך יהיה עליו להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות כאשר זכאותו תיקבע לפי גובה הנכות הרפואית שתקבע לו על ידי הועדה הרפואית.

כמו כן, הנפגע עשוי להיות זכאי לפיצויים מכוח פוליסות אישיות שבהם
היה מבוטח כגון: פוליסת תאונות אישיות, פוליסת אובדן כושר עבודה וכו'.

במידה ותאונת העבודה נגרמה כתוצאה מרשלנות של המעביד או גורם אחר תעמוד לנפגע האפשרות להגיש תביעת נזיקין לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו. כך לדוגמא במקרים שבהם התאונה נגרמה כתוצאה מאי התקנה נכונה של משטחי עבודה, אי גידור פתחים, אי אספקת ציוד מגן אישי, לרבות קסדה, ביגוד מגן, נעלי בטיחות, משקפי מגן, מסכות ריתוך וכו'. יש לציין כי לנפגע לא ישולם פיצוי כפול והסכומים שישולמו לו מביטוח לאומי יופחתו מסכום הפיצוי שהמזיק יידרש לשלם.

במידה ונפגעתם בתאונת עבודה ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל תאונות עבודה בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].

 

 

עובדים בתחום של הלחמה או רתכים חשופים לפגיעות שונות במהלך עבודתם ולהתפתחות של תחלואה כתוצאה מחשיפה לתנאי העבודה.
במקרים של תאונת עבודה ניתן לפנות לביטוח לאומי להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.
כמו כן, עשויה לעמוד לנפגע עילת תביעה נזיקין לפיצויים בגין נזקי גוף לצד תביעות מכוח פוליסות אישיות ככל שישנן.

כך לדוגמא

עובדי הלחמה או עובדים בתחום הריתוך עלולים להיפגע מחדירה של חלקיקים לעיניים, מכוויות, מפגיעה כתוצאה מהצתה או פיצוץ,
התחשמלות, מחשיפה לקרינה, ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש, חשיפה לחומרים כימיים וגזים, מחלות בדרכי הנשימה ועוד.

במקרים של תאונת עבודה או מחלת מקצוע זכאי הנפגע לפנות לביטוח לאומי להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.
ככל שאכן תוכר התאונה כפגיעה בעבודה, יהיה זכאי הנפגע לתשלום דמי פגיעה עד כ-3 חודשים לאחר הפגיעה במידה ולא יוכל לעבודה, כאשר לאחר מכן זכאותו תקבע בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו על ידי הועדה הרפואית. משרדנו מלווה ומייצג נפגעים בכל ההליכים מול ביטוח לאומי החל מהשלבים הבירוקרטיים, מילוי המסמכים והטפסים, הכנת התיק לקראת הועדה הרפואית, הפנייה למומחים רפואיים במקרים שבהם נדרש הדבר, ייצוג בועדות רפואיות, בועדות רפואיות לעררים והליכים בבתי הדין לעבודה.

במידה ולנפגע היתה פוליסת ביטוח תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה או כל פוליסה רלוואנטית אחרת ייתכן והוא יהיה זכאי לפיצוי גם מכוחה של אותה פוליסה.

במידה והפגיעה בעבודה או מחלת המקצוע נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם כלשהו ייתכן והנפגע יוכל להגיש תביעה נזיקית בגין בגין נזקי גוף שנגרמו לו.
כך לדוגמא במקרים שבהם התאונה נגרמה כתוצאה מאי נקיטה או הקפדה על
נוהלי הבטיחות במפעל, אי אספקת ציוד מגן כגון משקפי מגן עם מגיני צד מתחת לקסדת ההלחמה,
שימוש בכלים לא בטיחותיים או ביצוע בדיקות תקופתיות לכלי העבודה, אי התקנה של אוורור במקום העבודה וכו'.

במקרה של תאונת עבודה מומלץ לאסוף ראיות אודות הפגיעה, לצלם, לשמור תמונות,
לאסוף עדויות, לדווח למעביד וכן לפנות לטיפול רפואי בהקדם האפשרי
תוך ציון דבר התאונה בפני הגורמים הרפואיים המטפלים. במקרים שבהם נגרמה פגיעה
משמעותית יש לוודא שהתאונה דווח למפקח מטעם משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.

מומלץ לפנות בהקדם לעו"ד תאונות עבודה אשר יוכל לבחון ולפעול למימוש
מלוא זכויותיכם מול הגופים השונים לרבות אחוזי נכות בביטוח לאומי, תביעות פוליסות ביטוח ותביעת נזיקין לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף.

במידה ונפגעתם בתאונת עבודה ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].

 

טכנאי שיניים חשופים לפגיעות שונות במהלך עבודתם וכן למחלות מקצוע כתוצאה מחשיפה לתנאי עבודתם. במקרים של פגיעה בעבודה טכנאי שיניים עשוי להיות זכאי לזכויות ממספר גורמים לרבות, ביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה, פוליסות ביטוח פרטיות ותביעת נזיקין במקרה שהפגיעה או מחלת המקצוע נגרמו כתוצאה מרשלנותו של גורם כזה או אחר.

פגיעה בעבודה אצל טכנאי שיניים

כך לדוגמא טכנאי שיניים עלולים בעבודה כתוצאה מכוויות כתוצאה ממגע במשטחים חשמליים, חתכים ודקירות, פציעות בעיניים, חשיפה לרגש, חשיפה למתכות, נזק ריאתי, דלקות עור כתוצאה ממגע כם כימיקאליים ועוד.

במקרים של תאונת עבודה או מחלת מקצוע יש לפנות לביטוח לאומי בתביעה להכרה בתאונה כפגיעה בעבודה. ככל שאכן תוכר התאונה כפגיעה בעבודה, יהיה זכאי הנפגע לתשלום דמי פגיעה עד כ-3 חודשים לאחר הפגיעה במידה ולא יוכל לעבודה. מעבר לדמי הפגיעה ככל שסבור הנפגע כי נותרה לו נכות רפואית יש מקום להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות רפואית כאשר רק לאחר זימון לועדה רפואית ייקבעו לנפגע אחוזי נכות אשר בהתאם להם תיקבע זכאותו הכספית של הנפגע, אם בכלל. משרדנו מלווה ומייצג נפגעים, לרבות טכנאי שיניים, מול המוסד לביטוח לאומי בכל ההליכים החל ממילוי המסמכים והתביעות למוסד לביטוח לאומי, הכנת התיק לקראת הועדה הרפואית, פנייה למומחים רפואיים וכמובן ייצוג בועדות רפואיות, ייצוג בועדות רפואיות לעררים ובהליכים בבתי הדין לעבודה.

במידה והפגיעה בעבודה נגרמה לטכנאי שיניים כתוצאה מרשלנות של גורם כלשהו, לרבות המעביד, ייתכן והנפגע יוכל להגיש תביעה נזיקין בגין בגין נזקי גוף שנגרמו לו. כך לדוגמא במקרים שבהם תאונת העבודה נגרמה כתוצאה מאי שמירה על נוהלי בטיחות וזהירות, שימוש בציוד לא תקין ו/או לא בטיחותי וכו'.

במידה ונגרמה לגם פגיעה בעבודה מומלץ לאסוף ראיות ועדויות ולפנות לטיפול רפואי תוך ציון דבר התאונה. מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין תאונות עבודה אשר יוכל לבחון ולפעול למימוש מלוא זכויותיכם מול הגופים השונים לרבות אחוזי נכות בועדות בביטוח לאומי, תביעות פוליסות ביטוח ותביעת נזקי גוף.

במידה ונפגעתם בתאונת עבודה ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].

נפילה בעבודה עשויה לגרום לנזקים משמעותיים ופגיעה תפקודית קשה.

במקרים אלה, עשויות לעמוד לניזוק זכויות ממספר מקורות שונים.

במאמר הבא ננסה לספק מידע ראשוני והכוונה למקרה של תאונה כתוצאה מנפילה בעבודה.

בכל מקרה מומלץ כמובן לפנות אל עורך דין תאונות עבודה לצורך בירור ומימוש מלוא זכויותיכם.

נפילה בעבודה זכויות

תאונות עבודה רבות מתרחשות על רקע נפילה בעבודה.

תאונה הקשורה לנפילה בעבודה יכולה להיות לדוגמא כתוצאה ממעידה או החלקה במדרגות,

כתוצאה מנפילה לבור או לפתח במקום העבודה, נפילה מגובה כגון: נפילה מסולם, נפילה מפיגום, נפילה ממבנה וכו'.

במקרים אלה, הניזוק עשוי להיות זכאי לזכויות מביטוח לאומי, זכויות מכוח פוליסות ביטוח ואובדן כושר עבודה

וכן עשויה להיות עילה לפיצויים מכוח תביעת נזיקין כנגד הגורם הרשלן.

להרחבה נוספת בעניין, מומלץ לקרוא את המאמר שכותרתו: תאונת עבודה זכויות.

נפילה בעבודה ביטוח לאומי

במקרים של נפילה בעבודה, שבגינה נגרם לניזוק נזק גופנ,י ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי, בתביעה להכרה בנפילה כפגיעה בעבודה.

בנוסף ניתן להגיש לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות רפואית. זכויותיו הכספיות של הנפגע ייקבעו בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו בוועדה הרפואית.

ככל שהועדה הרפואית תקבע פחות מ-9% נכות לצמיתות הנפגע לא יהיה זכאי לתשלום.

במידה וייקבעו 9%-19% יהיה זכאי הנפגע לפיצוי בסכום חד פעמי (מענק) הנגזר משכרו לפני הפגיעה ואחוזי הנכות שייקבעו לו.

במידה וייקבעו לנפגע בועדה הרפואית נכות רפואית בשיעור של 20% ומעלה לצמיתות יהיה זכאי הנפגע לקצבה חודשית קבועה.

במקרים אלה מומלץ לפנות אל עורך דין ביטוח לאומי לבחינת ומימוש מלוא זכויותיכם.

משרדנו מייצג נפגעים בביטוח לאומי לאורך כל השלבים, החל ממילוי והגשת התביעות לביטוח הלאומי, הכנת התיק הרפואי,

הפנייה למומחים רפואיים, הכנה לוועדה רפואית, ייצוג בוועדה רפואית, ייצוג בועדות לעררים ובתביעות לבית הדין לעבודה.

להרחבה בנושא, קראו: תאונת עבודה ביטוח לאומי.

נפילה בעבודה זכויות מכוח פוליסות ביטוח

במידה והנפגע היה מבוטח בפוליסת ביטוח רלוונטיות, כגון פוליסת ביטוח תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה,

עשוי הנפגע להיות זכאי לזכויות נוספות גם מכוח פוליסות אלה.

בפוליסות אלה עשויים להיות רכיבים שונים המקנים פיצויים, כגון: תשלום בגין שברים, תשלום בגין אובדן כושר עבודה זמני,

תשלום בגין נכות מתאונה, תשלום בגין אובדן כושר עבודה ועוד.

נפילה בעבודה פיצויים מכוח תביעת נזיקין

במידה והנפילה בעבודה נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם כלשהו ייתכן ותעמוד לנפגע אפשרות להגיש תביעת נזיקין כנגד הגורם המעוול.

משרדנו ייצג נפגעים בתביעות רבות שגרמו כתוצאה מנפילה בעבודה, לרבות מקרים של נפילה מגובה, נפילה מסולם לא תקין,

נפילה לבור או שטח פתוח ולא מגודר במקום העבודה, נפילה לפיר מעלית, נפילה כתוצאה מהיתקלות בחפצים (לדוגמא: חוטי חשמל או טלפון),

החלקה במדרגות או נפילה במדרגות לא תקינות ו/או מלוכלכות וכו'.

הצורך בהוכחת רשלנות

במקרים אלה יש צורך להוכיח התרשלות של המעביד או גורם אחר כגון: בעל המקרקעין, חברת הבנייה וכו'.

כך לדוגמא במקרים של נפילה ממדרגות לא תקינות, ייתכן ויהיה מקום לבדוק את היחס שבין גובה המדרגה ורוחבה, האם שטח הפנים של המדרגה מתאים ו/או תקני,

האם יש הבדלי גובה בין המדרגות, מה מצב האחזקה ו/או התחזוקה, האם יש מספיק תאורה בחדר המדרגות, האם היה מכשול ו/או לכלכוך בחדר המדרגות,

האם היו מעקות בטיחות, האם היה מקום לספק נעלי בטיחות מונעות החלקה וכו'.

כך גם במקרים של נפילות מגובה , נפילה מסולם, נפילה מפיגום או ממשטחים אחרים, יש מקום לבחון האם קוימו תקנות הבטיחות הרלוונטיות,

האם ניתנה הדרכה רלוונטית, האם סופק ציוד בטיחותי ותקין האם סופקו אמצעי מיגון ובטיחות וכו'.

ישנה חקיקה רבה, תקנות ותקנים העוסקים בתחום של בטיחות בעבודה, ובפרט בנושא של נפילות והחלקות במסגרת העבודה.

לעניין זה ראה לדוגמה פקודת בטיחות העבודה בה יש הוראות העוסקות בנושא של בטיחות הגישה והמעבר, גישה למקום עבודה, הגנה מפני נפילה, משטחים,

מדרגות וסולמות, פתחים ברצפה, מעליות, שערים ופיר של מעלית, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) המתייחסות להיבטים רבים של נפילות והחלקות,

לרבות משטחי עבודה, פיגומים, סולמות, פתחים, חפירות ועבודות עפר, עבודות גג, אמצעי בטיחות מיוחדים למניעת נפילת אדם ועוד.

הצורך בהוכחת נזק

בכל התביעות האלה יש מקום להיעזר בחוות דעת של מומחה רפואי אשר יקבע מהם אחוזי הנכות הרפואית שנותרו לנפגע בגין הפגיעה.

הפגיעות השכיחות ביותר הקשורות לנפילות והחלקות בעבודה הן פציעות רגל, קרסול, ברך (למשל קרע במיניסקוס), גב וראש וכן שברים בכף היד,

שבר בזרוע ובמרפק,שבר של עצם הירך, שבר בברך, שבר באגן, שבר בכתף או קרע בגידים בכתף ועוד.

פגיעות אלה עלולות לגרם לפגיעה בכושר ההשתכרות וכן לפגיעה תפקודית קשה המשפיעה לרעה על כל אורחות חייו של הנפגע.

לכן יש חשיבות רבה בבחירת עורך דין נזקי גוף מיומן ומנוסה העוסק באופן קבוע ושוטף בתחום של תאונות עבודה וביטוח לאומי.

במידה ונגרמה לכם פגיעה בעבודה מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין תאונות עבודה אשר יוכל לבחון ולפעול למימוש מלוא זכויותיכם

מול הגופים השונים לרבות אחוזי נכות בועדות בביטוח לאומי, תביעות פוליסות ביטוח ותביעת נזקי גוף בגין תאונת עבודה.

ניסיון משרדנו בתביעות תאונות עבודה

למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעי תאונות עבודה, מזה למעלה מ-18 שנה.

משרדנו מייצג תובעים בלבד, בתביעות נזיקין, ביטוח לאומי ותביעות ביטוח.

משרדנו צבר ידע משפטי ורפואי רב במהלך השנים.

אנו מלווים את הנפגע בתביעות למימוש זכויותיו מול הגורמים השונים תוך חתירה להשגת פיצוי אופטימלי.

במידה ונפגעתם בתאונת עבודה ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד תאונות עבודה אורי דלאל בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].

 

תאונות עבודה רבות מתרחשות בעת עבודה בגובה, באתרי בנייה ובמהלך בנייה. נפגעתם בעת עבודה בגובה ? מומלץ לפנות בהקדם לעו"ד תאונות עבודה לצורך מיצוי מלוא זכויותיכם מול הגופים השונים.

במקרה של תאונת עבודה באתר בנייה ובעיקר בעת עבודה בגובה חשוב לדעת ולהכיר את הדינים השונים והדרישות העיקריות המפורטות בתקנות השונות. בתחום זה ישנה חקיקה, חקיקת משנה, תקינה, ונהלים המסדירים את כללי הבטיחות והזהירות. כך לדוגמא תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988 כוללות הוראות בטיחות בנושאים שונים הקשורים לבנייה, כגון: החובה למינוי מנהל עבודה לאתר בנייה, הקמת פיגומים, מניעה של נפילה מגובה, עבודה בטוחה עם ציוד ומכונות, עבודות חפירה, עבודות הריסה ועוד.

תקנות הבטיחות בעבודה קובעת

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007 מגדירות מהי עבודה בגובה ומחייבת הכשרה או הדרכה מתאימה על ידי מדריך מוסמך לעבודה בגובה לצד דרישות בטיחות רבות. כמו כן בעת ביצוע עבודה בגובה יש לשמור על כללי הבטיחות שנקבעו בחוק ובתקנות, כגון שימוש בציוד מגן אישי ועוד.

סיכונים של נפילה בגובה קיימים בכל שלבי עבודות הבנייה, החל משלב עבודות החפירה, שלב הנחת התשתיות ועבודה בגובה כגון: בניית שלד, רצפה, עמודים, נפילה מפיגומים, נפילה ממרפסות וכו'. תאונות באתרי בנייה ובפרט תאונות שנגרמו עקב נפילה מגובה עלולות לגרום לפגיעה קשה מאוד עם נכות רפואית חמורה ואובדן כושר עבודה ואף למוות.

בכל מקרה של תאונת עבודה זכאי הנפגע להגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה כאשר לאחר אישור התביעה זכויותיו ייגזרו מגובה אחוזי הנכות שנקבעו לו.

בנוסף במקרים שבהם התאונה נגרמה בשל רשלנות המעביד או גורמים אחרים (כגון: בעל המקרקעין, החברה האחראית על עבודות הבנייה, החברה שהקימה את הפיגומים וכו') ניתן להגיש תביעת נזיקין לפיצויים בגין נזקי גוף כנגד אותו גורם.

כך לדוגמא במקרים שבהם העובד לא קיבל הדרכה מתאימה או הסמכה לעבודה בגובה, במקרים שבהם העבודה בגובה לא בוצעה בהתאם לתקנות, במקרים שבהם נעשה שימוש בפיגומים לא תקינים או במעקות לא בטיחותיים, במקרים שבהם לא סופק לעבוד ציוד הבטיחות הנדרש (למשל: כובע מגן תקני, נעלי בטיחות נגד החלקה, רתמת בטיחות תקנית, נקודות עיגון או קווי חיים וכו'), במקרים שבהם הונהגה שיטת עבודה לא בטיחותית וכו'.

במקרים אלה חשוב לברר ולמצות את מלוא זכויות הנפגע בכדי שניתן יהיה לפצותו באופן הולם אשר יבטיח את שיקומו, המשך קיומו בכבוד ואספקת מלוא צרכיו וצרכי משפחתו בעקבות הפגיעה הקשה.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל תאונות עבודה בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

 

במקרים של תאונת עבודה הועדה הרפואית צריכה לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין הנכות הרפואית לפגיעה בעבודה. לפיכך, במסגרת בחינתה בודקת הועדה הרפואית גם את מצבו הרפואי הקודם של הנפגע ובוחנת האם קיימת לו נכות קודמת שאין להתחשב בה לעניין קביעת הנכות הרפואית בעקבות הפגיעה הנדונה. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה כדי למקסם את אחוזי הנכות הנובעים מהתאונה שהרי בהתאם לגובה אחוזי הנכות נקבעת הזכאות לפיצוי וגובה הפיצוי.

דוגמא לתיק אצלנו במשרד

כך לדוגמא, משרדנו ייצג לקוח, יליד 1954 אשר נפגע  בכתף ימין ביום 27.12.16. הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה. ועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה למרשנו 0% נכות אורטופדית צמיתה החל מיום 01.06.17. משרדנו הגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית.

המערער  טען כי מצבו האורטופדי לא השתפר במשך הזמן והוא סובל מפגיעה משמעותית בשרירי הכתף כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתיעוד הרפואי שהונח בפני הוועדה. ממצאי הבדיקות הקליניות והרדיולוגיות עלה כי נגרם למרשנו נזק משמעותי לגיד בכתף. המערער  נבדק ע"י מומחה בכירורגיה אורטופדית, אשר המליץ למערער על ניתוח לתיקון הגידים לאחר שקבע כי קיימת ירידה בכוח, חולשה וכאבים בכתף בשל קרע בעובי מלא של גיד סופראספינטוס. בממצאי ה- MRI הודגמה פתולוגיה משמעותית עם קרע מאסיבי של SSP ו ISP. המערער סבל מכאבים בקדמת הכתף ובתנועה עם חריקות, בעת הורדת היד קיימת שמיטה קלה עם חריקה.

לטענתנו, לפני התאונה הכתף הייתה אסימפטומטית לחלוטין ללא כאבים וללא כל הגבלות, ובוודאי שללא מגבלות המקנות נכות כלשהי. למערער הייתה חבלה קלה ביותר בכתף לפני שנים. בדיקת US מיום 07.06.2010 (לפני 7 שנים)  הייתה תקינה למעט קרע תוך סיבי באורך 0.6 ס"מ של SS ללא מגבלות תפקודיות כלשהן, כאשר במשך כל השנים הללו המערער לא התלונן על בעיה תפקודית כלשהי או אחרת בכתף ימין, כך שברור שבמקרה דנן אין כל בסיס בדבר "מצב קודם" כך שיש לייחס את כל מגבלותיו ונכותו היום לתאונה הנוכחית.

ביום 09.11.2017, התכנסה ועדה לעררים בעניינו של מרשנו אשר קיבלה את טענתנו כי למערער נגמרה נכות רפואית בגין הפגיעה בעבודה וקבעה למערער דרגת נכות יציבה בכתף ימין בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 42(1)ד(1) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) אולם היא ניכתה מחצית מהנכות בשל מצב רפואי קודם, כך ששיעור נכותו של המערער בכתף ימין הועמד על 5%.

 

משרדנו טען כי בשים לב להלכת מרגוליס, שם נקבע כי ניתן לבצע חשבון עובר ושב (כלומר ניכוי מצב קודם) רק לעניין ממצא רפואי מוכח מהעבר אשר היה מזכה באחוזי נכות. הלכת מרגוליס קובעת כי "אם הוכרה התאונה כתאונת עבודה אין לנכות משיעור הנכות הכוללת שיעורי נכות בגין מצב קודם, אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה התואמים את סעיף מסעיפי הליקויים ובשיעור הקבוע באותו סעיף".

עוד טען המערער כי הוועדה לא התייחסה לתעודות רפואיות לפיהן רק לאחר התאונה החל לסבול מפגיעה בינונית בשרירי הכתף והתעלמה מכך שמיד לאחר התאונה ורק בעקבותיה החל המערער להתלונן בעקביות על פגיעה אורטופדית.

כמו כן טען המערער כי הועדה הרפואית לעררים הנה גוף מעין שיפוטי, הרי מוטל עליה להתייחס למכלול המסמכים הרפואיים שהוגשו לה בטרם נתנה את החלטתה. משלא התייחסה הוועדה כלל לתעודות הרפואיות מהם עולה בבירור כי רק לאחר התאונה  נשוא התביעה סובל המערער מפגיעה בינונית בשרירי הכתף המזכה באחוזי נכות, הרי שנפל פגם משפטי, מהותי ושורשי המצדיק את התערבות כב' בית הדין.

משרדנו הוסיף וטען כי סעיף ליקוי 42(1) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) קובע כי בגין פגיעות בשרירי הכתף יקבעו דרגות נכות בעד פציעות בצורה בינונית, ניכרת וקשה. כאשר מבוטח סובל מפגיעה שאינה מגיעה כדי חומרתה ל"בינונית", כמו במקרה דנן, ניתן לקבוע לו דרגת נכות בשיעור 0%, ואין לקבוע לו דרגת נכות בשיעור ביניים אשר תשקף קביעת דרגת נכות מותאמת עבור פגיעה קלה. פסקי הדין שהוצגו בפני בית הדין פירשו באופן נהיר את ס' הליקוי 42(1) וכן לימדונו כי אין לקבוע דרגת נכות בשיעור ביניים כפי שהוועדה קבעה ומאחר שהמערער  לא היה זכאי לקבל נכות על הפגם הקודם אין כל הגיון לבצע ניכוי.

בית הדין גילה דעתו, זה מכבר, בבר"ע (ארצי) 34274-11-14 המוסד לביטוח לאומי נ' חיים ממן כאשר נקט עמדה וקיבל  את כל הטענות שיכול היה המל"ל לטעון כשהיה לו יומו בביהמ"ש והכריע פוזיטיבית במחלוקת. משרדנו טען כי הממצא נושא "השתק הפלוגתא" המהווה מעשה בי-דין קרי, מבוטח הסובל מפגיעה שאינה מגיעה כדי חומרתה ל"בינונית", ניתן לקבוע לו דרגת נכות בשיעור 0%. הסוגיה בה עסקינן הולמת את המסכת העובדתית ולפיכך, חלה עליה דוקטרינת ההשתק השיפוטי – בבחינת "מה שמכירים בו אי אפשר להתנכר לו", עיקרו, שאין אדם יכול לטעון דבר והיפוכו ואין המל"ל יכול לבוא כעת ולקבוע בניגוד לפסיקה הברורה והמפורשת של בית הדין אשר חזר עליה שוב ושוב במס' פס"ד כדלקמן: בעניין בוקובזה בר"ע  34866-01-11 "אין דינה של פציעה קלה או פציעה זעירה כדינה של פציעה בינונית. הפרשנות לפיה, פציעה בצורה קלה הינה בעצם פציעה בצורה בינונית לצורך סעיף זה, הינה פיקציה ואיננה מתיישבת עם לשון הכתוב. מחוקק המשנה, בסעיף ליקוי 42, מצא לנכון להכיר בפציעה בשרירי הכתף החל מרמה בינונית ומעלה, סיבותיו עמו, ואין מקום לכפות על לשון הסעיף מציאות אחרת. זאת ועוד, כפי ששנינו בפרשת זוארץ בר"ע 12471-06-11, "אין המערער סובל מפגיעה "בצורה בינונית" בכתפו, משכך, ממילא אין טעות בכך שלא נקבעו לו 10% נכות".

לפיכך, משרדנו טען כי לא היה מקום להחלטת הוועדה על ניכוי בשעור 5% אשר הינה קביעה מלאכותית אשר לכאורה, פעלה בניגוד לכללי המנהל התקין המבטיחים איזון ראוי בין צרכי הכלל לצרכי הפרט, וזאת, כדי לחסום את המבוטח מלהגיע לרף המינימלי לזכאות המעבירה למענק, כדין ולעשיית צדק.

הלכה פסוקה היא שהוועדה היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה )דב"ע נד/ 154 -0 לבל – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כז 474 (1994); דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60 (1983)). עוד נפסק, כי ההנמקה צריך שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר מהלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק (דב"ע מג/1356 -01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130 (1985); דב"ע לה/ 01-129 שריקי – המוסד לביטוח לאומי,  פד"ע ז 206 (1975)).".

לאור האמור, נתבקש בית הדין לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לוועדה לעררים על מנת שתשקול בשנית את החלטתה תוך מתן הוראות ו/או הנחיות לוועדה כי ניכוי מצב קודם יכול להיות רק במצבים של ממצאים מוכחים קודמים שהתממשו כדי נכות והתואמים סעיף מסעיפי הליקויים ובשיעור הקבוע באותו סעיף בהתאם להלכת מרגוליס וכן תוך מתן הוראות לנמק את החלטה ולהסביר את החלטתה.

בית הדין קיבל בפסק הדין את הערעור על החלטת הוועדה לעררים וקבע כע "לאחר עיון בנימוקי הערעור ובתשובה להם וכן בחומר המצוי בתיק מצא ביה"ד כי דין הערעור להתקבל שכן נפלו בהחלטת הוועדה מספר פגמים משפטיים".

וסוף דבר- עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים שתשקול עמדתה מחדש באשר לשיעור הנכות שנקבעה בכתפו הימנית של המערער. הוועדה תביא בחשבון כי לא ניתן לנכות מצב קודם במצב של פגיעה קלה בכתף. כמו כן, נקבע כי המוסד לביטוח לאומי יישא בהוצאות בסך של 3,500 ש"ח.

נפגעתם בתאונת עבודה ? זומנתם לועדה רפואית ? מומלץ להתייעץ עם עו"ד תאונות עבודה וביטוח לאומי לצורך מימוש מלוא זכויותיכם.

ניתן לפנות לייעוץ ראשוני לצורך הערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

במקרה של תאונת עבודה עקב נפילת ציוד מומלץ לבדוק זכאות לפיצוי הן מביטוח לאומי והן בתביעה נזיקין כנגד הגורם המעוול. לפיכך, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין תאונות עבודה וביטוח לאומי לצורך מימוש מלוא זכויות הנפגע.

במהלך השנים יצא למשרדנו לטפל במספר רב של תאונות עבודה אשר נגרמו כתוצאה מציוד שנפל על עובד.

אז מה עושים?

במקרים אלה, עומדת לעובד האפשרות לפנות לביטוח לאומי על מנת שיכיר בתאונה כפגיעה בעבודה וככל שאכן הפגיעה תאושר על ידי המוסד לביטוח לאומי יוכל הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות רפואית כאשר בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לנפגע תיגזר זכאותו לפיצויים אם בכלל.

בנוסף, במקרים אלה שבהם עובד נפגע כתוצאה מנפילה של ציוד ייתכן וקיימת עילת תביעה נזיקין ונפגע יוכל להגיש תביעת פיצויים בגין נזקי הגוף שייגרמו לו. כך למשל במקרים שבהם גובה האחסון לא תואם את מבחנה המחסן ואת שיטת המידוף, אחסון פריטים בצורה בלתי בטיחותית מבחינת גודלם וצורתם, שימוש במשטח אחסון שאינו מתאים או אינו בטיחותי, שינוע פריטים או ציוד בצורה בלתי בטיחותית, אי אבטחת ומניעת נפילתם של מארזים או ציוד, שימוש בארגזים או מארזים שאינו מתאימים לנשיאת משקל תכולתם וכו'.

יש לזכור שפגיעה של עובד כתוצאה מנפילה של פריטים או ציוד עלולה לגרום לפגיעה קשה, לרבות פגיעת ראש או עמוד שדרה. הנפגע עלול לסבול במצבים אלה מנכות רפואית משמעותית המגבילה את כושר עבודתו ומפריע בכל תחומי החיים. ככל שתוגש תביעת נזיקין הרי שכדי להוכיח נכות רפואית יהיה מקום להסתייע בחוות דעת רפואית בתחום המומחיות הנדרש, כאשר ככל שהנכות הרפואית גבוהה יותר כך גם סכום הפיצויים עשוי להיות גבוה יותר.

במידה ונגרמה תאונת עבודה מומלץ לתעד ולצלם את סיבת הפגיעה, לשמור פרטים של עדים לפגיעה, לדווח למעביד על התאונה וכן לפנות לטיפול רפואי תוך ציון התאונה בעבודה ופרטיה המדויקים. יש לפנות בהקדם האפשרי לעו"ד בעל ניסיון רב בתאונות עבודה וייצוג בביטוח לאומי.

במידה ונפגעתם בתאונת עבודה ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].