תביעה בגין מחלת מקצוע או מיקרוטרואמה
במידה והנכם סובלים בשל מחלת מקצוע שנגרמה לכם כתוצאה מפגיעה גופנית עקב תנאי עבודתכם או עקב מאמץ ממושך, בדקו את זכויותיכם מול ביטוח לאומי !
למרבה הצער, אנו עדים לכך שביטוח לאומי דוחה תביעות רבות להכרה בפגיעה או מחלה כפגיעה בעבודה, בין אם על רקע של מיקרוטראומה ובין אם על רקע של מחלת מקצוע. במקרים אלה יש להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. מומלץ מאוד כי התביעה תוגש באמצעות עורך דין ביטוח לאומי בעל ניסיון רב בתאונות עבודה שכן נדרשת הבנה משפטית עמוקה לצורך ניהול נכון וענייני של התביעה.
מה ההבדל בין מחלת מקצוע למיקרו טראומה ?
"מחלת מקצוע" הוגדרה בסעיף 79 לחוק כ"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו ". מחלות המקצוע מופיעות ברשימה סגורה, בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954 (להלן:"התקנות").
לעומת זאת, מיקרוטראומה הינה אינספור פגיעות זעירות ומאותרות בזמן שגרמו יחד לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח. על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר בצירוף של פגיעות כתאונה בעבודה, כלל שניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מהפגיעות היא בעלת אופי "תאונתי" וגרמה לנזק מסוים, גם אם זעיר ובלתי נראה. וכלשון בית הדין הארצי לעבודה: "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". (דב"ע מח/ 0 – 77 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538; ראו גם עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 28/07/02).
בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן (זמן העבודה) לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה. כלומר, יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך טפטוף מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה; את השני – יראו כתוצאה של הליך תחלואי – לא תאונה". (דב"ע מו/ 0- 17 עמיצור אליעזר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ח 100).
חשוב לשים לב שהתאם לפסיקה של בתי הדין נפסק כי התנועות שבגינן עשויות להיגרם למבוטח פגיעות "זעירות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהא ממושכת וחוזרת (עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי נ' שמואל אסרף, פד"ע לה 463; דב"ע שן/0 -232 המוסד לביטוח לאומי נ' רבוס חסאן, פד"ע כג 31).
כמו כן נקבע בבתי הדין בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע וכי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו.
כיצד מוכיחים תביעה לפגיעה בעבודה מכוח מיקרוטראומה ?
כאשר טוען התובע לעילת המיקרוטראומה, בשלב הראשון נדרש בית הדין להכריע האם קיימת תשתית עובדתית מספקת לביצוע רצף של תנועות זהות חוזרות ונשנות דומות במהותן אחת לרעותה במהלך העבודה. ככל שהתשובה חיובית – ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגימות מהן סובל התובע. נציין כי לעיתים לאחר הגשת התביעה והצגת הראיות המבוססות גם הביטוח הלאומי מסכים להעביר את המקרה לדיון בפני הוועדות הרפואיות אף ללא הצורך במומחה מטעם בית הדין.
לאחר שהפגיעה בעבודה הוכרה כתאונת עבודה, המקרה יעבור לבחינה וקביעת אחוזי הנכות הרפואית בפני ועדה רפואית, כאשר בהתאם לקביעת אחוזי הנכות תיקבע זכאותו של הנפגע לקבלת מענק או קצבה מביטוח לאומי.
מכיוון שבמקרים של מחלת מקצוע עשויים להיקבע אחוזי נכות משמעותיים הרי שיש חשיבות רבה בקבלת ייעוץ מקצועי ומקיף. אם נפגעת בעבודה או הינך סובל מליקוי או מחלה עקב תנאי עבודתך מומלץ לבדוק זכויותיך עם עו"ד ביטוח לאומי בעל ניסיון בתאונות עבודה.