בדיקת זכאות לפיצוי מביטוח לאומי,
חברות ביטוח ותביעות נזיקין
ייצוג מקצועי בתיקי תאונות עבודה מורכבים מול ביטוח לאומי וגופים ממסדיים.
טיפול אישי ומעטפת משפטית מלאה מרגע הפציעה ועד לקבלת הפיצוי המקסימלי.
קהל לקוחות רחב שזכה לייצוג מוביל ולהישגים משמעותיים בבתי המשפט.
© 2026 ORI DALAL LAW FIRM
"עורך דין אורי דלאל והצוות טיפלו בתיק של תאונת עבודה במסירות ותוך מתן יחס אישי ומקצועי. הרגשתי שיש עם מי לדבר ויש על מי לסמוך, ממליצה בחום."
תגובת המשרד: תודה רבה !!!
"מקצועיות, ייעוץ אדיב ומקצועי, שירות מעל המצופה לאורך כל הדרך גם בשעות המאוחרות של הערב, ממש ממליצה בחום. כמובן שאמליץ."
תגובת המשרד: שמחנו לעמוד לצידך.
"קיבלתי שרות מעולה מעולה מעו"ד אורי דלאל. אורי הוא אישיות מיוחדת ועו"ד מעולה. אורי טיפל בתיק שלי במקצועיות וביסודיות. קיבלתי יחס אישי, שרות מצוין, זמין תמיד."
תגובת המשרד: תודה רבה על המילים החמות.
"אורי וטל הם קודם כול ולפני הכול חברים, בני אדם. בשילוב עם המקצועיות המרהיבה שלהם הם לקחו אותי ממעמקים של יאוש בהתמודדות מול מערכת משומנת ואטומה של ביטוח לאומי."
תגובת המשרד: תודה רבה על המילים החמות.
"זאת הפעם השניה שאני משתמש בשירותי המשרד מול עו"ד טל כהן. שרות מקצועי מאוד, ידע רחב באבחנות רפואיות וחשוב מאוד זמינות מלאה ומהירה. תודה על הכל."
תגובת המשרד: שמחנו לסייע פעם נוספת.
"משרד הכי מקצועי שיש, שירות ברמה גבוהה וחשוב מאד יידע ונסיון עשיר! אני כותב זאת מנסיון עם המשרד."
תגובת המשרד: תודה רבה, אנו מעריכים זאת.
"משרד מקצועי, יודעים מה הם עושים ומלווים אותך לאורך התהליך, מדברים בגובה העיניים בלי המצאות והבטחות שווא, זמינים לשאלות, יחס אישי ומקצועי."
תגובת המשרד: תודה רבה על הפרגון.
"משרד עו"ד מאוד מקצועי מלווה ודואג ללקוחותיו ברמה אישית. עזרו לי לקבל תתשואה הטובה ביותר וליוו אותי לכל אורך הדרך גם מול ביטוח לאומי וגם מול ביטוח הרכב."
תגובת המשרד: תודה רבה שלומי, שמחנו לעזור.
כבוגר השתלמות רפואה למשפטנים ובעל ניסיון בתיקי רשלנות מורכבים, אנו מנתחים כל פגיעה בהבנה רפואית – יתרון שמתורגם למיקסום אחוזי הנכות שלך.
אתה לא עומד מול הביטוח הלאומי לבד. אנו מכינים אותך, מייצגים אותך בתוך חדר הוועדה, וטוענים בשמך כדי ששום זכות לא תתפספס.
מעבר לביטוח לאומי, אנו בוחנים במקביל תביעות נזיקין נגד המעסיק ותביעות ביטוח פרטיות, כדי למקסם את הפיצוי הכולל שלך.
אנו מאמינים בתיקים שלנו. שכר הטרחה נגבה אך ורק בסוף התהליך ומתוך הפיצוי בפועל. אין פיצוי – אין שכר טרחה.
משרדנו ייצוג לקוחה צעירה אשר נגרם לה קרע בלברום כתף SLAP בעקבות תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.
לקוחת המשרד נפגעה בתאונת דרכים בדרך חזרה מעבודתה, כאשר רכב התנגש ברכבה מאחור.
בעקבות התאונה נגרמה למרשתנו פגיעה קלה בצווארה וכן פגיעה בכתף ימין.
לאחר התאונה, פונתה מרשתנו לבי"ח וולפסון עם רישום על חבלת צוואר וכתף ימין.
בבדיקת MRI לאחר התאונה נמצאה פגיעה לברום עליון SLAP.
בעקבות התאונה, מרשתנו המשיכה לסבול מכאבים רגישות והגבלות תנועה בצוואר ובכתף,
עברה בדיקות וטיפולים ע"י אורתופדים, טיפולי פיזיותרפיה, דיקור, שיאצו, נטילת משככי כאבים ועוד.
מכיוון שמדובר במקרה של תאונת דרכים תאונת עבודה, פעל משרדנו למיצוי זכויותיה של הלקוחה
הן בהליכים מול ביטוח לאומי והן בהליכים מול חברת הביטוח.
ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי בדקה את מרשתנו וקבעה לה נכות זמנית
בשיעור של 30% למשך כחצי שנה ולאחר מכן נכות זמנית בשיעור של 20% למשך חצי שנה נוספת.
בועדה הרפואית נקבעה הגבלה קלה חלקית של תנועות עמוד השדרה הצווארי לכל הכיוונים
וכן רגישות סביב כתף ימין, סימן צביטה חיובי, הגבלה קלה בתנועות הסיבוביות בכתף.
לבסוף, נקבעה למרשתנו נכות רפואית בשיעור של 14.5% לצמיתות על ידי הועדה הרפואית בביטוח לאומי,
כאשר 10% נקבעו בגין הפגיעה בכתף ימין (פגיעה בלברום SLAP) ו-5% נקבעו בגין הגבלה קלה מאוד בתנועות הצוואר.
כתוצאה מכך, קיבלה מרשתנו מביטוח לאומי מענק נכות בסך של כ-50,000 ש"ח.
קרע בכתף אחוזי נכות תאונת עבודה
30% נכות בגין שבר בכתף בתאונת עבודה
שבר בגבשושית הגדולה תאונת עבודה
אחר סיום ההליכים מול ביטוח לאומי, הגיש משרדנו תביעה לבית המשפט כנגד חברת הביטוח
מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
בתביעה זו טענו כי יש לראות בנכות הרפואית שנקבעה על ידי הועדה הרפואית כנכות על פי דין
ועל כן נכות זו מחייבת גם בהליך המשפטי כנגד חברת הביטוח.
מרשתנו עודנה סובל מכאבים והגבלות עקב הפגיעה בלברום כתף ימין והפגיעה הצווארית הקלה.
לאחר ניהול מו"מ עם חברת הביטוח הוסכם לפצות את מרשתנו בסכום כולל של 300,000 ש"ח
וזאת מעבר לתשלום שקיבלה מביטוח לאומי בסך של 50.000 ש"ח.
זכרו: במקרים של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה חשוב להתייעץ עם עורך דין תאונות עובדה בעל ניסיון מתאים.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים הן בהליכים מול ביטוח לאומי והן בתביעות נזיקין לרבות במקרים של תאונות דרכים.
אנו מלווים ומייצגים את הנפגע לאורך כל שלבי ההליך, החל מהגשת התביעה לביטוח לאומי,
ייצוג בועדות הרפואיות, עררים, תביעות לבית הדין, תביעות לבית המשפט לפיצויים כנגד
חברות הביטוח או מזיקים אחרים ועוד.
לייעוץ ראשוני, להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].
215,000 פגיעה בגב תחתון תאונת דרכים
תביעת נזיקין הינה תביעה אזרחית לקבלת פיצויים בגין נזק שנגרם לניזוק על ידי מזיק כלשהו.
במידה ונגרמו לכם נזקי גוף מומלץ לפנות אל עורך דין נזקי גוף לצורך בירור ומימוש זכויותיכם.
כפי שצוין לעיל, בכל מקרה שבו נגרם לאדם נזק גופני או נפשי עקב רשלנות של צד ג' כלשהו ניתן לשקול תביעת נזיקין.
תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית.
תביעה נגד העירייה, כגון במקרים של נפילה ברחוב או נפילה במדרכה עקב שיבוש או מכשול.
תביעה נגד המעביד או גורמים אחרים עקב תאונת עבודה.
תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
ועוד.
לצורך הוכחת תביעת נזיקין מכוח עוולת הרשלנות, יש להוכיח מספר יסודות:
♦ רשלנות.
♦ נזק שנגרם.
♦ קשר סיבתי בין אותה רשלנות נטענת לבין אותה נזק שנגרם.
לעיתים יש צורך בהיעזרות בחוות דעת מקצועיות לצורך ביסוס שאלת האחריות.
על פי הדין, כל טענה שעניינה ברפואה יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואיות.
לכן, ככלל לצורך טענות בדבר נכות רפואית והוכחת קיומם של אחוזי נכות, יש צורך בחוות דעת רפואית הקובעת זאת.
חשוב לזכור: כתוצאה מאותה תאונה או פגיעה, הניזוק עשוית להיות זכאי לפיצוי מגופים שונים מכוח חוקים שונים.
כך לדוגמה, ניזוק עשוי להיות זכאי להטבות ותשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, לפיצויים בתביעת נזיקין כנגד המזיק (כשיש לנכות את תגמולי המל"ל בגין אותו אירוע)
לתשלום מחברת ביטוח מכוח פוליסת תאונת אישיות או אובדן כושר עבודה ועוד.
לכן, חשוב לבחור בעורך דין נזיקין אשר יוכל לסייע לכם במימוש מלוא זכויותיכם בגין אותה פגיעה.
אחד מעקרונות העל בדיני הנזיקין הינו של השבת המצב לקדמותו.
כלומר, העמדת הנפגע במצבו עובר לתאונה ככל הניתן.
כמובן שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולהחזיר לנפגע את בריאותו, אך הכוונה היא שיש לספק לניזוק
את כל הצרכים המיוחדים להם הוא נזקק כעת ולפצותו בגין הוצאותיו והפסדיו.
פיצויים אלה נועדו לספק לניזוק את כל צרכיו, לאפשר לו להשתקם ולחיות בכבוד עד לאריכות ימי חייו.
כדי להגיש תביעת נזיקין יש לפנות אל עורך דין נזיקין בעל ניסיון רב בתחום, אשר יוכל לברר את התביעה ולנהלה באופן ראוי.
הפיצוי בתביעת נזקי גוף תלוי בפרמטרים רבים ויש לבחון אותו בכל מקרה לגופו של עניין.
הגורמים העשויים להשפיע על גובה הפיצוי הינם, בין היתר:
♦ הנכות הרפואית שנגרמה לניזוק.
♦ הפגיעה התפקודית שנגרמה לניזוק וההשפעה על אורחות חייו.
♦ גילו של הניזוק.
♦ עיסוקו של הניזוק לפני התאונה, שכרו, הפסדי השכר שנגרמו וייגרמו לו.
♦ הצורך בעזרה חיצונית (כגון: מטפל בשכר).
♦ טיפולים רפואיים, הוצאות רפואיות, אביזרי שיקום ועוד.
♦ הוצאות נסיעה מוגברות, צורך בהתאמת דיור ועוד.
♦ כאב וסבל ועוגמת נפש.
ככל שהנכות הרפואית והתפקודית גבוהה יותר כך סכום הפיצויים עשוי להיות גבוה יותר.
למשרדנו ניסיון רב בניהול תביעות נזיקין, בכל תחומי נזקי גוף.
משרדנו מייצג תובעים בלבד וצבר במהלך השנים ניסיון וידע רב הן בתחום המשפטי והן בתחום הרפואי.
למשרדנו ניסיון רב בניהול תביעות נזקי גוף קשות ומורכבות, לרבות רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תביעות נזיקין נגד רשויות,
תאונות דרכים, תביעות נגד ביטוח לאומי, ייצוג בועדה רפואית ועוד.
משרדנו מספק מענה מקיף לנפגע ומסייע בבירור ובמימוש זכויותיו בגין התביעות האפשריות השונות הקיימות עקב נזקי הגוף שארעו לו.
להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].
קרע במניסקוס עקב נפילה ממשאית הוביל לפיצוי בסך של כ-350,000 ש"ח
קרע בכתף ופגיעה בצוואר הובילו לפיצוי של 350,000 ש"ח
פיצוי בסך של 300,000 ש"ח ללקוח המשרד שנפל מפיגום
215,000 ש"ח בגין פגיעה בגב תחתון בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה
נפילה בתחנת דלק הובילה לפיצוי בסך של 175,000 ש"ח
נפילה בזמן ירידה ממשאית הובילה לפיצוי כולל בסך של 192,000 ש"ח
שבר בעקב הוביל לפיצוי בסך של 120,000 ש"ח מביטוח לאומי וחברת ביטוח
נפילה בבית מלון הובילה לפיצוי בסך של 95,000 ש"ח
פיצוי בסך של 51,105 ש"ח ללקוח המשרד שנגרם לו שבר במרפק עקב נפילה מטרקטור
סובלים משבר בקרסול – שבר פילון ? בדקו לאילו זכויות אתם עשויים להיות זכאים.
שבר בעצם הפילון (שבר Pilon) הינו שבר בצד החיצוני של עצם השוקה המחוברת למפרק הקרסול.
שבר פילון עשוי להיגרם כתוצאה מחבלה סיבובית, נפילות מגובה, תאונות ועוד.
שברים אלה עשויים להיות מלווים בפגיעה ניכרת ברקמות הרכות ויש סיכון לשחיקה מוקדמת במפרק.
שבר Pilon יכול להתרחש על רקע של תאונת עבודה.
כך לדוגמא במקרים של נפילה מגובה, חבלה על רקע סיבובי, תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה ועוד.
שבר בקרסול עשוי לגרום לפגיעה תפוקדית משמעותית המשפיעה על כושר העבודה.
במידה ומדובר בתאונת עבודה מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין תאונות עבודה לצורך בירור מלוא זכויותיך.
במקרים אלה יש להגיש לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.
לאחר שהפגיעה תוכר כתאונת עבודה יהיה מקום להגיש תביעת נכות לביטוח לאומי.
ככל שהשבר בקרסול נגרם עקב רשלנות של גורם אחר ייתכן וקיימת אפשרות להגיש תביעת נזיקין.
כך לדוגמא, במקרים של נפילה ברחוב או מכשול או מפגע יש מקום להגיש תביעת נזיקין נגד העירייה.
במקרים אלה, חשוב לפנות לייעוץ עם עורך דין נזקי גוף בהקדם האפשרי.
כמו כן, כדאי לוודא שעורך הדין עוסק בכל תחום נזקי גוף כך שיוכל לסייע לכם הן בתביעת נזיקין והן בתביעות אחרות כגון תביעות לביטוח לאומי או תביעות ביטוח וכו'.
שבר פילון עשוי להיות ללא תזוזה, עם תזוזה או מרוסק. לעיתים קרובות יש צורך בטיפול ניתוחי.
סעיף 48 לתקנות הביטוח הלאומי עוסק במקרים של נכות עקב פגיעה בקרסול.
להרחבה בנושא מומלץ לקרוא את המאמר שכותרתו: שבר בקרסול אחוזי נכות.
לרוב, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למידת ההגבלה של הקרסול.
במידה ונותרה גבלה ניכרת בקרסול ייקבעו 10% נכות רפואית. במידה ונותר קשיון נוח ייקבעו 20 אחוזי נכות רפואית. במידה ונותר קשיון לא נוח ייקבעו 30 אחוזי נכות רפואית.
אם נגרם לך שבר בקרסול עקב תאונה, ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או במייל: [email protected].
צירוף נכויות בביטוח לאומי עשוי להקנות לנפגע קצבה חודשית גבוהה לכל החיים.
תביעה לצירוף נכויות בביטוח לאומי ניתן להגיש במקרה של מספר תאונות עבודה בגינן נקבעו דרגות נכות בביטוח לאומי, כאשר בשל האופי המצטבר של הנכויות נפגעה במידה ניכרת כושר השתכרותו של אותו נפגע.
להרחבה בנושא מומלץ לקרוא, באתרנו, את המאמר שכותרתו: צירוף נכויות.
לאחר הגשת תביעת צירוף נכויות, פקיד התביעות בביטוח לאומי צריך לאשר את קיומם של התנאים המפורטים בתקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי:
צמצום הכנסות הנפגע במידה הנדרשת וכן הקביעה כי צירוף הנכויות יעביר את הנפגע ממצב שבו הוא זכאי למענק (בגין אחת התאונות) לקצבה.
במידה ופקיד התביעה מאשר כי התנאים הללו אכן מתקיימים, יוזמן הנפגע אל ועדה רפואית.
המשמעות של צירוף נכויות של מספר דרגות נכות בעבודה הינה קיצבה חודשית משמעותית אשר תשולם לנפגע.
לעיתים קרובות, מדובר בקצבה גבוהה העשויה להסתכם במאות אלפי ש"ח ואף מיליונים עד לאריכות ימי חייו של הנפגע.
קיימת חשיבות רבה, לאופן שבו מוגשת התביעה, העיתוי שבו מוגשת התביעה, הטיעונים המועלים ומוצגים בפני הועדה הרפואית ועוד.
לנוכח החשיבות הרבה והמשמעות האדירה של תביעות אלה, מומלץ בחום לפנות לייעוץ עם עורך דין ועדה רפואית מנוסה ומקצועי הבקיא בדיני ביטוח לאומי ותאונות עבודה.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים, מכל רחבי הארץ, בתביעות לצירוף נכויות בביטוח לאומי.
משרדנו צבר ניסיון וידע רב הן בתחום הרפואי והן בתחום המשפטי וייצג נפגעים רבים הן בועדות רפואיות הן בועדות לעררים והן בערעורים בבתי הדין לעבודה.
משרדנו מלווה את הנפגע לאורך כל שלבי ההליך:
♦ מילוי והגשת התביעות
♦ צירוף חומר רפואי רלוואנטי ובמידת הצורך חוות דעת רפואיות
♦ הכנה לועדה הרפואית
♦ ייצוג בועדה הרפואית והצגת טיעונים בפני הועדה הרפואית
♦ ערעורים לועדה לעררים
♦ ערעורים לבית הדין לעבודה
משרדנו צבר הצלחות רבות בתביעות לצירוף נכויות של מספר תאונות עבודה בביטוח לאומי.
כך לדוגמא, לקוח משרדנו קיבל מביטוח לאומי סכום חד פעמי בסך של 160,000 ש"ח וכן יקבל קיצבה חודשית בסך של כ-14,000 ש"ח עד לאריכות ימי חייו וזאת בעקבות צירוף נכויות של מספר תאונות בעבודה.
נ. נפגע ב-3 תאונות עבודה שונות. בגין התאונה הראשונה הוא קיבל מביטוח לאומי נכות בשיעור של 24% עקב ליקוי שמיעה וטינטון דבר אשר הקנה לו קצבה חודשית בסך של 2,100 ש"ח.
בתאונה השנייה נפגע בצווארו ונקבעו לו 10% נכות ובתאונה השלישית נפגע בכתף ונקבעו לו 10% נכות.
משרדנו ייצג את נ. בתביעה לצירוף נכויות כאשר לפי הנטען עקב התאונות השונות נגרמה לו פגיעה משמעותית ביכולתו להשתכר.
ועדה רפואית קיבלה את טענותינו ולאחר הפעלת תקנה 15 קבעה לנ. נכות כוללת בסך של 58% המקנה לו קיצבה חודשית בסך של כ-14,000 ש"ח לכל החיים !!!
במידה ונפגעתם במספר תאונות עבודה ונקבעו לכם דרגות נכות בביטוח לאומי, מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד לענייני ביטוח לאומי ותאונות עבודה.
לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].
במקרים שבהם נגרם לעובד התקף לב כתוצאה מאירוע חריג או מאמץ חריג בעבודה, ייתכן וניתן יהיה להכיר באותו התקף לב כפגיעה בעבודה.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר שלהלן המסקר פסק דין (ב"ל 39867-09-16) אשר ניתן בעניינו של לקוח המשרד, לגביו הוכר התקף לב כפגיעה בעבודה.
על מנת שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה יש להוכיח קיומו של אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודה וקשר סיבתי בין אותו אירוע חריג להתקף לב.
היו ומדובר בתביעות מורכבות, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין תאונות עבודה לבירור ומימוש מלוא זכויותיך.
בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כפגיעה בעבודה על המבוטח להוכיח קרות אירוע חריג בעבודתו, בסמוך לפני קרות האוטם, אשר גרם לו לדחק נפשי (התרגזות או התרגשות) בלתי רגיל או מאמץ גופני יוצא דופן.
האירוע החריג נבחן באופן סובייקטבי, היינו נבדקת "חריגותו" בהתייחס למבוטח המסוים.
עם זאת "אף הבחינה הסובייקטיבית להתרגזות בעוצמה חריגה טעונה ראיות אובייקטיביות ואין די לעניין זה בעצם אמירת המערער, כי התרגז התרגזות חריגה.
בפסקי הדין של בתי הדין לעבודה ניתן למצוא דוגמאות למקרים רבים של אירועים חריגים אשר בגינם נגרם התקף לב.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר שכותרתו: התקף לב בעבודה זכויות ופיצויים.
במידה והוכח קיומו של אירוע חריג עדיין יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג והתקף הלב וכי השפעת אותו אירוע על קרות התקף הלב במועד שבו התרחש פחותה בהרבה מגורמים אחרים.
מניסיוננו, במקרים לא מבוטלים, ביטוח לאומי דוחה תביעות שמגישים מבוטחים להכרה בהתף לב כפגיעה בעבודה, באופן המצריך הגשת תביעה לבית הדין. כך היה גם בעניינו של ש. אשר יוצג על ידי משרדנו:
משרדנו הגיש תביעה לביטוח לאומי, בשם לקוח, בעלים של מוסך, לצורך הכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה.
מרשנו טען, כי בעקבות ויכוח חריף שהתפתח בינו לבין שותפו הוא החל להרגיש כאבים לוחצים בחזה אשר בהמשך חלפו ושבו לסירוגין עם הקרנה לידיים. בלילה הוא פנה למיון ושם אובחן כי עבר אוטם בשריר הלב בגינו עבר צינתור.
למרבה הצער, כפי שקורה לא אחת, ביטוח לאומי החליט לדחות את התביעה מן הטעם שלא הוכח קיומו של אירוע חריג תוך כדי ועקב העבודה אשר הביא להופעת האוטם בשריר הלב בו לקה מרשנו ומן הטעם של הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו של מרשנו לבין הפגיעה בעבודה.
התביעה נדונה בבית הדין האזורי בת"א בב"ל 39867-09-16.
במהלך הדיון, נשמעו עדותו של מרשנו, שותפו לעסק, עובד שהיה במקום ושמע את הויכוח וכן אשתו של מרשנו.
בית הדין קבע כי מרשנו עמד בנטל להוכיח את קרות האירוע החריג לו הוא טוען וקיבל את גרסת מרשנו לפיה התפתח ויכוח בינו לבין שותפו על רקע עבודה שביצעו.
בית הדין קבע כי מרשנו הציג "גרסה אחידה וקוהרנטית, שנתמכה בעדויות רלבנטיות נוספות, הן של שותפו, הן של עובד המוסד שהיה עד לוויכוח, והן של רעייתו".
לגרסת מרשנו אף היה תימוכין בסיכום ביקור של רופא משפח אשר רשם את הדברים בזמן אמת.
לפיכך, בית הדין קבע כי עלה בידי התובע להוכיח קרות האירוע הנטען וכן עלה בידו להוכיח בראיות אובייקטיביות, כי המדובר בויכוח שונה וחריג בעוצמתו ובאופיו, ביחס אליו.
בית הדין הכיר בקיומו של אירוע חריג המצדיק מינויו של מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין האוטם בו לקה.
המומחה הרפואי קבע כי בחוות דעתו התובע סבל מאוטם בשריר הלב ללא הרמת מקטע ST.
המומחה ציין כי בתובע קיננו גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית ולכן היה בסיכון מוגבר ללקות גם בסיבוכי המחלה, כוללם אוטם (גבר, בן 55, מעשן כבד, היפרליפידמיה, בעברו התלונן מספר פעמים על כאבים בחזה).
המומחה ציין בחוות דעתו כי התובע לא אובחן קודם לאשפוזו כסובל ממחלת לב כלילית ובדיקת מאמץ אחרונה שעבר הדגימה כושר גופני מעולה, ללא סימנים למחלת לב כלילית.
בצנתור נמצאה היצרות משמעותית בעורק יחיד, עורק האוטם (ה-LAD).
המומחה הרפואי הגיע למסקנה כי קיים קשר סיתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת האוטם החריף ללא הרמת מקטע ST של שריר הלב במועד שהופיע.
לדבריו, סביר כי האירוע החריג שימש כמנגנון הדק לקריעת רובד טרשתי קיים בעורק ה-LAD שעד אותה עת היה בלתי חסימתי וללא משמעות המודינימית.
הטרשת התפתחה במהלך השנים על רקע גורמי הסיכון שקיננו בתובע. קריעת הרובד הטרשתי גרמה להיווצרות קריש דם ולחסימה משמעותית של העורק עם הופעת אוטם ללא הרמת מקטע ST (כלומר, לא היתה חסימה מלאה של עורק ה -LAD).
לסיכום, קבע המומחה כי האוטם במקרה הנדון קשור סיבתית לאירוע החריג בעבודתו של התובע (אותו ויכוח חריף בעבודה).
לאור קביעה זו, החליט הביטוח הלאומי לחזור בו ממכתב הדחייה והסכים להכיר באותו התקף לב כפגיעה בעבודה.
הסכמה זו אושרה בפסק דין במסגרתו אף חוייב הביטוח הלאומי בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח.
בעקבות החלטת בית הדין, חזר עניינו של מרשנו לדיון בביטוח לאומי. שולמו לו דמי פגיעה בגין אותה תקופה שבה הוא לא עבד והוא זומן לבדיקה על ידי ועדה רפואית בביטוח לאומי לצורך קביעת נכותו הרפואית.
לאור מצבו הלבבי, נקבעה לו נכות בשיעור של 10% נכות לצמיתות ועקב כך הוא קיבל מביטוח לאומי סך כולל של כ-115,000 ש"ח.
משרדנו מייצג נפגעים רבים, בתביעות להכרה כפגיעה בעבודה, נגד ביטוח לאומי, לרבות במקרים של התקפי לב.
משרדנו מייצג את המבוטחים לאורך כל שלבי התהליך, החל מתשאול הלקוח, מילוי התביעות לביטוח הלאומי, צירוף החומר הרפואי הרלוואנטי, איסוף חומר רפואי נוסף, הפנייה לבדיקות נוספות ככל שיש צורך בכך, ייצוג בועדות רפואיות, ועדות לעררים, תביעה לבית הדין האזורי, ערעור לבית הדין הארצי ועוד.
ניתן לפנות לייעוץ ראשוני להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].
במידה ואתם סובלים מתסמונת CRPS או מעוניינים לקרוא אודות נכות בגין CRPS מומלץ לקרוא בעיון אודות המקרה להלן של לקוח משרדנו אשר קיבל מביטוח לאומי 90% נכות בגין CRPS בכף היד.
כתוצאה מנכות זו, מקבל מרשנו קצבאות מביטוח לאומי בסך של כ-8,900 ש"ח מידי חודש ובנוסף סך כולל של כ-140,000 ש"ח מחברת ביטוח עקב פוליסת נכות מתאונה.
משרדנו ייצג נפגע אשר במהלך עבודתו נחתך באצבע 3 ביד ימין וכתוצאה מכך נגרם קרע של הגיד.
מרשנו עבר ניתוח לתפירת הגיד, אך לרוע מזלו התפתחה תסמונת CRPS והוא סובל מנכות חמורה בידו הדומיננטית.
CRPS היא תסמונת כאב אזורי מורכב הגורמת לכאבים חזקים מאוד ופגיעה קשה בתפקוד אותו איבר ובאיכות החיים של החולה.
להרחבה בנושא של CRPS ואחוזי הנכות הניתנים בגין תסמונת זו, מומלץ לקרוא: CRPS אחוזי נכות .
בעקבות פגיעתו בתאונה, מרשנו טופל על ידי שורה ארוכה של רופאים בתחומים שונים, לרבות אורטופדיה, נוירולוגיה, רפואת כאב ועוד.
כמו כן הוא טופל תקופה ממושכת באשפוז יום לצורך שיקום בבי"ח רעות, שם עבר טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, שיחות עם פסיכולוגים ועוד.
אולם, ניסיון השיקום לא צלח ובעקבות התאונה, נותר מרשנו עם פגיעה חמורה ובלתי הפיכה בידו הדומיננטית, אשר הפכה ללא תפקודית.
מרשנו אינו משתמש בכף ידו, סובל מכאבים חזקים כרוניים בכף היד, רגישות קיצונית למגע, שינויים בצבע ובטמפרטורה של האזור הפגוע, הזעת יתר, שינויים בצורת הציפורניים (אינו מסוגל לגזור את הציפורניים עקב הרגישות לכאב) ועוד.
ביטוח לאומי הכיר בתאונה כפגיעה בעבודה ושילם למרשנו דמי פגיעה בגין היעדרותו מהעבודה.
בעת ההופעה בועדה הרפואית, טען משרדנו כי נוכח מצבו החמור של מרשנו, יש לקבוע לו אחוזי נכות השקולים למצב של אובדן או קטיעת כף היד (שהרי כף היד כלל אינה מתפקדת).
הרופא בועדה הרפואית אכן התרשם מחומרת המצב, אולם נוכח הטענות בדבר מוגבלות כה קשה, המוסד לביטוח לאומי החליט להוציא חוקר מטעמו כדי שיעקוב אחר מרשנו ויתעד אותו.
לאחר מכן, זומנו שוב לועדה רפואית שם צפינו ביחד עם רופא הועדה בקלטת המעקב, אשר גם ממנה עולה כי מרשנו אינו עושה כל שימוש בכף ידו.
הרופא בועדה הרפואית התרשם ממגבלותו של מרשנו, הסכים איתנו והחליט לקבוע למרשנו 60% נכות בגין CRPS.
הועדה הרפואית קיבלה גם את טענותינו להפעלת תקנה 15 בנסיבות העניין היות ומרשנו לא חזר לעבודתו ונגרמה לו ירידה משמעותית בהכנסותיו.
ולפיכך בסופו של יום נקבעו למרשנו 90% נכות בגין CRPS. בעקבות החלטה זו מרשנו מקבל קצבת נפגעי עבודה בשיעור של כ – 6,500 ש"ח מידי חודש.
זכרו: במידה ונפגעתם בתאונת עבודה וזומנתם לועדה רפואית מומלץ לפנות אל עו"ד ועדה רפואית אשר יוכל להכין אתכם, ללוות אתכם ולייצג אתכם במעמד הועדה.
לאור נכותו הגבוהה, הרי שמעבר לקצבת נפגעי עבודה ומכיוון שמרשנו מתקשה בפעולות היומיום עקב נכותו בגין CRPS, משרדנו פעל להגשת תביעה לתשלום קצבה מיוחדת לנפגע עבודה מביטוח לאומי.
במסגרת התביעה לתשלום קצבה מיוחדת לנפגע עבודה, נטען כי ידו הדומיננטית של מרדנו אינה תפקודית כלל עקב CRPS, הוא צריך עזרה ללבוש פריטי לבוש מסויימים,
הוא צריך עזרה בחלק מפעולות הרחצה, עזרה בגילוח, הוא אינו מרטיב את אזור היד עד גובה המרפק, אינו יכול לבשל ועוד.
ביטוח לאומי אישר למרשנו קיצבה מיוחדת בגין סיוע עבור צרכים מיוחדים הנובעים ממצבו, ומרשנו מקבל בנוסף עוד כ-2,400 ש"ח מידי חודש.
סה"כ מקבל מרשנו מביטוח לאומי קצבת נכות בגין CRPS בגובה של כ-8,900 ש"ח מידי חודש.
מרשנו היה מבוטח בפוליסת ביטוח של תאונות אישיות. בפוליסה היה מרכיב של אובדן כושר עבודה שבועי ונכות מתאונה.
מרשנו טיפל לבדו, בתביעה לאובדן כושר עבודה שבועי והסכים לפיצוי של 5,000 ש"ח אלא שחברת הביטוח טענה שהסכמה זו סילקה גם את דרישתו לפיצוי מכוח הרכיב בפוליסה המדבר על נכות מתאונה.
לצערנו, חברת הביטוח מרבות להתנער מתביעות המוגשות אליהן ובמקרים אלה מומלץ לפנות לעורכי דין המנוסים בהגשת תביעת פוליסת ביטוח.
לפיכך, פעלנו להגשת תביעה לבית המשפט, במסגתרה טענו כי בהתאם להוראות פוליסת הביטוח, קביעת הנכות הרפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי מחייבת
את חברת הביטוח בפיצוי מרשנו, בהתאם לאותה נכות בגין CRPS, מהסכום המבוטח בפוליסה.
כמו כן, טענו כי הסכמתו מול חברת הביטוח היתה מצומצמת אך ורק לעניין אובדן כושר עבודה שבועי ולא לעניין הרכיב של נכות מתאונה.
במסגרת פשרה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, הוסכם כי חברת הביטוח תפצה את מרשנו בסך של כ-140,000 ש"ח.
משרדנו מייצג נפגעים בלבד בתביעות נזקי גוף כנגד המוסדות השונים ופועל למימוש מלוא זכויות הנפגע.
במהלך השנים, צבר משרדנו ידע וניסיון רב הן בפן הרפואי והן בפן המשפטי המסייע בניהול התביעות.
זכרו: CRPS עלול להותיר נכות רפואית חמורה ומגבלה תפקודית קשה המשפיעה לרעה על כל אורחות חייו של הנפגע.
לפיכך, חשוב מאוד במקרים אלה לפנות אל עו"ד תאונות עבודה ונזקי גוף בעל ניסיון אשר יידע לממש את מלוא זכויותיו של הנפגע.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים הסובלים מתסמונת CRPS בתביעות לביטוח לאומי הן במקרים של נכות כללית והן במקרים של CRPS לאחר תאונת עבודה,
ניידות, תביעות נזיקין (לרבות מקרים של CRPS לאחר נפילה ברחוב, CRPS לאחר שבר, CRPS לאחר חתכים או ניתוחים ועוד) ותביעות ביטוח (נכות מתאונה, אובדן כושר עבודה, קרן פנסיה ועוד).
לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].
במקרים שבהם נגרמה לעובד פגיעה נפשית כתוצאה מהודעת פיטורין או שימוע לפני פיטורין ייתכן והפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה ועשויה להיקבע לנפגע נכות נפשית עקב פיטורין.
הכרה בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה, תזכה את הנפגע בהטבות מביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה, לרבות תשלום דמי פגיעה עד כ-3 חודשים וזכאות לתשלומים נוספים בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו.
במהלך השנים משרדנו ייצג עובדים רבים אשר סבלו מפגיעה נפשית כתוצאה מאירועים חריגים שונים בעבודה, לרבות ויכוחים, ריבים, לחץ חריג, זימונים לשימוע והודעות פיטורין.
כך גם היה בעניינו של ש. אשר בעקבות זימון לשימוע לפני פיטורין החל לסבול ממצב נפשי ועקב כך נקבעה לו נכות נפשית קבועה בשיעור של 15% ושולם לו על ידי ביטוח לאומי כ – 250,000 ש"ח.
מרשנו עבד כמנכ"ל בחברה, עד אשר זומן במפתיע, על ידי הבעלים של החברה, לשיחת שימוע לפני פיטורין.
לאחר הודעה זו ולאור התנהלות מעסיקו, נותר מרשנו המום, עבר תקופה מאוד סוערת, סבל ממצב נפשי, חרדות, מצב רוח ירוד, דיכאון, הפרעות שינה, מעי רגיז, ירידה בתיאבון, ירידה במשקל קשיי ריכוז וירידה תפקודית משמעותית.
בשם מרשנו, פעלנו להגשת תביעה לביטוח לאומי להכיר בפגיעתו הנפשית כפגיעה בעבודה ותשלום דמי פגיעה (תשלום המשולם עד 3 חודשים מיום הפגיעה). ביטוח לאומי, אכן אישר את הפגיעה כפגיעה בעבודה וסה"כ שולם למרשנו כ-50,000 ש"ל בגין דמי פגיעה.
בנוסף, הגיש משרדנו לביטוח לאומי גם תביעה לקביעת דרגת נכות רפואית בגין הליקוי הנפשי.
בועדה הרפואית נרשם כי מרשנו נמצא במעקב פיסיכאטרי ופסיכולוגי, אובחן כסובל מהפרעה הסתגלותית, נוטל טיפול תרופתי עם שיפור קל בלבד במצבו.
בבדיקתו על ידי הועדה הרפואית נמצא אפקט ירוד, מתוח, חרדתי והועדה סיכמה את החלטתה בקובעה כי מרשנו סובל מהפרעת הסתגלות עם שילוב דיכאון וחרדה וכי קיים קשר סיבתי לעבודה.
הועדה הרפואית אף ציינה כי בעבר מרשנו נבדק על ידי רופא משפחה שציין באופן חד פעמי אבחנה של פוסט טראומה אחרי תאונת דרכים אך זה לא רלוואנטי לארוע הנדון.
לפיכך, קבעה הועדה הרפואית כי למרשנו נכות רפואית קבועה בשיעור של 10% בגין מצבו הנפשי עקב הפגיעה בעבודה ( נכות נפשית עקב פיטורין ).
יחד עם זאת, קבעה הועדה הרפואית כי אין להגדיל את הנכות הרפואית על פי תקנה 15 היות והנפגע חזר לעבוד בתחום המחשבים והוא מסוגל לעבודתו.
לפיכך, משרדנו הגיש ערעור לועדים עררים בטענה כי היה מקום להפעיל את תקנה 15 במלואה ובכך להגדיל את נכות הרפואית במחצית ולהעמידה על 15% .
בערעור נטען כי הועדה הרפואית לא לקחה בחשבון את הפגיעה התפקודית והתעסוקתית הקשה שנגרמה למרשנו המשפיעה על היכולת שלו לחזור לעבודה בה עבד לפני הפגיעה, תוך גרימה לירידה ניכרת וקבועה בהכנסותיו.
לפני הפגיעה, עבד מרשנו כמנכ"ל בחברת הייטק באופן מלא ואינטנסיבי ניהל צוותי עובדים עבד תחת לחץ תוך עמידה בלוחות זמנים והשתכר סכומים משמעותיים ביותר בעוד שהיום הוא שינה את עיסוקו וגם שכרו נפגע.
הועדה לעררים קיבלה את טענותינו וקבע למרשנו נכות קבועה בשיעור של 15%.
לאור אחוזי הנכות שנקבעו, קיבל מרשנו מביטוח לאומי מענק חד פעמי (תשלום חד פעמי) בסך של כ-200,000 ש"ח וזאת בנוסף לתשלום בסך של 50,000 ש"ח שקיבל בגין דמי פגיעה. סה"כ שולמו למרשנו בגין המקרה כ-250,000 ש"ח.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים בתביעות למימוש זכויותיהם כנגד המוסדות השונים , לרבות בתביעות נגד ביטוח לאומי במקרים של תאונות עבודה. משרדנו צבר ידע וניסיון רב בתחום של תביעות תאונות עבודה הן בתחום הרפואי והן בתחום המשפטי המסייע בייצוג לקוחות המשרד.
להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל לטל': 0544-485312 או לדוא"ל: [email protected].
במקרים שבהם עובד סובל מדיכאון עקב פיטורים או הפרעות הסתגלות, חרדות וכו' ייתכן וליקוי נפשי זה יוכר כתאונת עבודה באופן המזכה בזכויות כספיות מביטוח לאומי. אם הנכם סובלים ממצב של קשיי הסתגלות או חרדות עקב פיטורים או דיכאון בגלל פיטורים וברצונכם לברר את זכויותיכם מול ביטוח לאומי מומלץ לקרוא את המאמר הבא שכותרתו: דיכאון עקב פיטורים כתאונת עבודה.
סיום יחסי העבודה עלול להיות אירוע טראומתי המותיר את העובד עם תחושות קשות ופגיעה נפשית בלתי הפיכה. פיטורים ידועים כגורם עיקרי לתחושות של לחצים, חרדות, ירידה בדימוי העצמי וכן דיכאון. כמובן שלפיטורים מתלווה החשש מהמצב הכלכלי והצורך לפרנס את המשפחה העשוי אף הוא להשפיעה רבות על מצבו הנפשי של המפוטר.
חשוב לדעת כי נכות נפשית כתוצאה מאירוע חריג בעבודה עשויה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה ולכן לדוגמא זימון לשימוע או הודעת פיטורים או אפילו ויכוח חריג במקום העבודה שבעקבותם נגרמו לעובד ליקויים נפשיים עשוי להיות מוכר כפגיעה בעבודה.
לצורך הכרה של פגיעה נפשית כפגיעה בעבודה יש להראות כי מדובר באירוע נקודתי וחריג להבדיל למשל מטענות על לחץ או מתח מתמשך.
במקרים שבהם עובד סובל מדיכאון וממצב נפשי ירוד עקב הודעת שימוע או פיטורין מומלץ לפנות בהקדם אל עו"ד תאונות עבודה לצורך בחינת מכלול הזכויות הכספיות מול ביטוח לאומי.
דיכאון תגובתי עקב תאונת עבודה עשוי להיות מוכר כפגיעה בעבודה באופן המזכה אתכם בפיצויים כספיים משמעותיים, תלוי בין היתר בשכר שהשתכרתם לפני הפסקת העבודה וכן באחוזי הנכות שנותרו.
במקרים של דיכאון בגלל פיטורים יש להגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בפגיעה כתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה. יחד עם זאת, היות ומדובר בתביעות מורכבות, כאשר ביטוח לאומי בוחן בפינצטה כל דבר שנרשם בתביעה ובמסמכים הרפואיים, מומלץ מאוד לשקול להסתייע בעורך דין למטרה זו.
גם במקרים של חרדות בגלל פיטורים או הפרעות וקשיי התסגלות לאחר פיטורים יש לפנות בתביעה לביטוח לאומי להכיר במקרה כפגיעה בעבודה.
יש לציין כי גם הוצאה לחל"ת עשויה להשפיעה לרעה על מצבו של העובד ולגרום למצב נפשי מתמשך ובלתי הפיך. כך אנחנו עדים בתקופה זו של התפרצות הקורונה לעובדים רבים שסובלים מחרדות ודיכאון עקב הוצאתם לחל"ת ופיטורים.
במידה והפגיעה הנפשית הוכרה כפגיעה בעבודה יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות רפואית כאשר הנכות הרפואית תיקבע על ידי ועדה רפואית מטעם ביטוח לאומי.
הודעת פיטורים עלולה להציף קשיים נפשיים רבים, לרבות תחושת עלבון, תחושות של כישלון, כעס, אשמה, עצב ועוד. בנוסף עלולות לעלות דאגות וחששות רבות מפני העתיד המעסיקות וטורדות את המפוטר עד כדי פגיעה בתפקודו.
הגם שתחושות אלה הינן טבעיות ולגיטימיות, מפוטרים רבים מתקשים להתמודד עם רגשות אלה ואף מתקשים לפנות לקבלת טיפול רפואי בשלל חשש מסטיגמות או שיקולים אחרים.
במקרים שבהם נותר למפוטר מצב נפשי הפוגע בתפקודו ייתכן ואף תיקבע נכות רפואית לצמיתות, כשהדבר תלוי, בין היתר, ביכולתו להשתלב בעבודה, תפקודו היומיומו, תפקודו הסוציאלי ועוד.
בהתאם לגובה אחוזי הנכות הרפואית ייקבעו הזכויות של אותו עובד שנפגע, כאשר מתחת ל-9% נכות אין זכאות מביטוח לאומי (מעבר לדמי פגיעה). במידה וועדה רפואית קבעה נכות בשיעור ש ל9%-19% נכות הנפגע יהיה זכאי למענק (סכום) חד פעמי. במידה וועדה רפואית קבעה נכות רפואית בשיעור העולה על 20% תשלום לנפגע קצבה חודשית קבועה.
חשוב לדעת הודעת פיטורים עלול לגרום גם לנזקים אחרים עם או בלי פגיעה נפשית, לרבות אוטם בשריר הלב (התקף לב) או אירוע מוחי (שבץ מוחי) ועוד.
גם במקרים אלה הפגיעה עשויה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה וחשוב לפנות לייעוץ מסודר ומקיף עם עורך דין תאונות עבודה בהקדם האפשרי.
למשרדנו ניסיון רב במימוש זכויות מול ביטוח לאומי וייצוג נפגעי תאונות עבודה, לרבות במקרים של פגיעה נפשית עקב העבודה. משרדנו מייצג נפגעים בלבד ומלווה את הנפגע לאורך כל שלבי התהליך החל מהגשת התביעה לביטוח לאומי ועד ייצוג בועדות הרפואיות וועדות לעררים וייצוג בבתי הדין לעבודה.
במצבים שבהם נגרמה לעובד פגיעה נפשית או פגיעה לבבית או כל פגיעה אחרת כתוצאה מפיטורים מומלץ לפנות לעו"ד לצורך בחינת האפשרות להגיש תביעה כנגד ביטוח לאומי לקבלת זכויות כנפגע בעבודה.
להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל לטל': 0544-485312 או לדוא"ל: [email protected].
במידה ונפגעתם בתאונת עבודה ונבדקתם כבר על ידי ועדה רפואית וכעת הוחמר מצבכם מומלץ לקרוא את המאמר הבא המפרט כיצד ניתן להגיש תביעה להחמרת מצב ומספק טיפים ועצות מעשיות בנוגע להחמרת מצב לנפגע בעבודה.
נפגע בעבודה רשאי להגיש לביטוח לאומי תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 עקב החמרה במצב וזאת באמצעות בל 228 במידה וחלפו 6 חודשים לפחות מן הקביעה האחרונה של דרגת הנכות.
לצורך תביעה לדיון מחדש במצב הרפואי יש להצטייד בתעודה רפואית, מרופא שהוסמך לכל על ידי קופת החולים (רופא תעסוקתי), המאשרת שמצבו הרפואי של הנפגע הוחמר וההחמרה היא תוצאה מן הפגיעה בעבודה.
לפני הפנייה לקופת החולים יש להצטייד בהעתק מפרוטוקול הועדה הרפואית האחרונה שקבעה את הנכות וכן במסמכים רפואיים המעידים על ההחמרה במצב.
לטופס התביעה להחמרת מצב מומלץ לצרף את כל הבדיקות וחוות הדעת המעידות על החמרת מצב.
במקרים דחופים או במקרים שבהם הנפגע אושפז לאחר שנקבעה נכותו, ניתן להגיש בתנאים מסויימים את התביעה להחמרה במצב, גם בטרם חלפו 6 חודשים מהיום שבוע נקבעה דרגת הנכות.
הועדה הרפואית אשר בוחנת את מצבו של הנפגע בעבודה אינה חייבת לקבל את המלצתו של הרופא התעסוקתי בדבר החמרת מצב.
מניסיוננו הרב, לא פשוט להגדיל את אחוזי הנכות בתביעות כאלה של החמרת מצב, למרות שלכל מקרה, כמובן, יש את הנסיבות הספציפיות שלו.
לכן, במידה וזומנתם לועדה רפואית בתביעה של החמרת מצב מומלץ להתייעץ עם עו"ד ביטוח לאומי ולבחון אפשרות לייצוג בועדה רפואית.
עו"ד ביטוח לאומי יידע לנתח את החומר הרפואי, להשוותו לקביעות הועדה הרפואית האחרונה, להשוותו למצבכם הרפואי נכון להיום, להפנות אתכם, במידת הצורך, לחוות דעת רפואית או להערכת נכות עדכנית, אשר תוכל לסייע לכם בזמן הועדה הרפואית וכמובן לייצג אתכם נאמנה במהלך הועדה הרפואית.
למשרדנו ניסיון רב בתביעות נגד ביטוח לאומי, לרבות ייצוג בועדות רפואיות, תביעות להחמרה במצב ועוד.
משרדנו צבר ידע משפטי ורפואי רב המסייע בהגשת התביעות וניהולן. משרדנו עובד בשיתוף פעולה עם מומחים רפואיים בכירים המסייעים במקרים המתאימים לנפגעים באמצעות חוות דעת רפואיות מבוססות או הערכות נכות.
לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].
במידה ונפגעתם בתאונה ואתם מעוניינים לדעת האם מדובר בתאונת עבודה מומלץ לקרוא את המאמר הבא שכותרתו: מתי תאונה תיחשב כתאונת עבודה.
תאונת עבודה הינה תאונה תוך כדי ועקב עבודה, לרבות תאונה בדרך לעבודה ותאונה בדרך מהעבודה, כמפורט בחוק הביטוח הלאומי.
תקיפה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה עשויה להיחשב כפגיעה בעבודה.
יש לציין שגם פגיעה מינית, לרבות תקיפה מינית או הטרדה מינית במקום העבודה עשויה להיחשב כפגיעה בעבודה.
תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לעבודה או בדרכו מהעבודה לביתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אם חלה סטייה של ממש מהדרך המקובלת או שהמבוטח הפסיק את דרכו בהפסקה של ממש. כך למשל,
יחד עם זאת, במידה והסטייה בדרך לעבודה נעשתה לצורך תפילת בוקר בבית תפילה או כדי ללוות את ילדו לגן ילדים או מעון ילדים או כדי להחזירו משם התאונה עשויה להיחשב כתאונת עבודה בהתאם לחוק.
ככל שהתאונה תוכר כתאונת עבודה הנפגע עשוי להיות זכאי לזכויות רבות, לרבות תשלום דמי פגיעה בגין ימי היעדרות מהעבודה וכן זכויות כספיות במקרה שבו נקבעה נכות רפואית, לרבות מענק חד פעמי או קצבה חודשית.
לפיכך, במידה ונפגעת בתאונת עבודה מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד תאונות עבודה לצורך בדיקת זכויותיך ומימוש זכויותיך מול ביטוח לאומי.
מילוי טופס התביעה בצורה לא נכונה ביצוע טעויות בשלב הגשת המסמכים לביטוח לאומי עשוי לחרוץ את גורל התביעה ולהוביל לכך שתביעתך לא תוכר כפגיעה בעבודה.
עורך דין ביטוח לאומי הינו עורך דין בעל ידע וניסיון רב בתביעות מול ביטוח לאומי לרבות בפן המשפטי ובפן הרפואי.
פנייה לעורך דין ביטוח לאומי בתחילת ההליכים תאפשר ייצוג מיטבי מראשית ההליכים, לרבות מילוי והגשת התביעות לביטוח הלאומי, איסוף החומר הרפואי וניתוחו, הפנייה לבדיקות רפואיות נוספות, הפנייה לחוות דעת רפואיות, ייצוג בועדות רפואיות, ייצוג בועדה רפואית לעררים ועוד.
לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].
