השאירו פרטים ונבחן את זכויותיכם מול ביטוח לאומי, חברות הביטוח ותביעות נזיקין אפשריות.
בדיקת סיכויי תביעה ללא עלות וללא התחייבות
בחינת זכויות מול כל הגורמים הרלוונטיים
ליווי אישי מתחילת התיק ועד לקבלת הפיצוי
משרד עורכי דין אורי דלאל
בדיקת זכאות מהירה
השאר/י פרטים ועורך דין אורי דלאל יחזור אליך בהקדם להערכת התיק.
סודיות משפטית ורפואית מובטחת
סיפורי הצלחה של המשרד
דוגמאות מתיקים שניהלנו עבור נפגעי עבודה המשקפות ניסיון רב והישגים מוכחים:
410,000 ש"ח
לעובד שנמחץ ממכונה במפעל
תביעת נזיקין נגד המעסיק הסתיימה בפשרה לאחר שנקבעו 10% נכות אורתופדית ו-15% נפשית.
350,000 ש"ח
לעובד שנפל בירידה ממשאית
ייצוג בתביעה על קרע במיניסקוס מול ביטוח לאומי (10% נכות) וחברת הביטוח.
350,000 ש"ח
תאונת דרכים בעבודה
ייצגנו את הנפגעת בקרע בכתף וצוואר מול ביטוח לאומי (14.5%) וחברת הביטוח.
300,000 ש"ח
לעובד שנפל מפיגום
יצגנו את הנפגע מול ביטוח לאומי (19% נכות) ובתביעת נזיקין מול המעסיק.
300,000 ש"ח
לכבאי שנפגע בהרמת משקל
לאחר פגיעות גב וצוואר, ייצגנו מול ביטוח לאומי, ובערעור נקבעו לו 19% נכות.
250,000 ש"ח
פגיעה נפשית לאחר פיטורין
ייצוג מול ביטוח לאומי; הפגיעה הוכרה ונקבעו 15% נכות לצמיתות.
120,000 ש"ח
נפילה במדרגות בעבודה
ייצגנו הנפגע עם שבר בעקב מול ביטוח לאומי (12.5%) ובתביעת נזיקין.
קצבה חודשית
עקב פגיעה בקרסול
לאחר החמרת מצב והפעלת תקנה 15 - נקבעו 53% נכות וקצבה של 4,000 ש"ח.
ביקורות מאומתות מגוגל
לקוחות ממליצים
N
Nadia nisimov★★★★★
"עורך דין אורי דלאל והצוות טיפלו בתיק של תאונת עבודה במסירות ותוך מתן יחס אישי ומקצועי. הרגשתי שיש עם מי לדבר ויש על מי לסמוך, ממליצה בחום."
תגובת המשרד: תודה רבה !!!
נ
נטלי יום טוב★★★★★
"מקצועיות, ייעוץ אדיב ומקצועי, שירות מעל המצופה לאורך כל הדרך גם בשעות המאוחרות של הערב, ממש ממליצה בחום. כמובן שאמליץ."
תגובת המשרד: שמחנו לעמוד לצידך.
ש
שני מרציאנו★★★★★
"קיבלתי שרות מעולה מעולה מעו"ד אורי דלאל. אורי הוא אישיות מיוחדת ועו"ד מעולה. אורי טיפל בתיק שלי במקצועיות וביסודיות. קיבלתי יחס אישי, שרות מצוין, זמין תמיד."
תגובת המשרד: תודה רבה על המילים החמות.
ק
קובי בובליל★★★★★
"אורי וטל הם קודם כול ולפני הכול חברים, בני אדם. בשילוב עם המקצועיות המרהיבה שלהם הם לקחו אותי ממעמקים של יאוש בהתמודדות מול מערכת משומנת ואטומה של ביטוח לאומי."
תגובת המשרד: תודה רבה על המילים החמות.
M
mor hayun★★★★★
"זאת הפעם השניה שאני משתמש בשירותי המשרד מול עו"ד טל כהן. שרות מקצועי מאוד, ידע רחב באבחנות רפואיות וחשוב מאוד זמינות מלאה ומהירה. תודה על הכל."
תגובת המשרד: שמחנו לסייע פעם נוספת.
B
Barak K★★★★★
"משרד הכי מקצועי שיש, שירות ברמה גבוהה וחשוב מאד יידע ונסיון עשיר! אני כותב זאת מנסיון עם המשרד."
תגובת המשרד: תודה רבה, אנו מעריכים זאת.
T
tzahi valensi★★★★★
"משרד מקצועי, יודעים מה הם עושים ומלווים אותך לאורך התהליך, מדברים בגובה העיניים בלי המצאות והבטחות שווא, זמינים לשאלות, יחס אישי ומקצועי."
תגובת המשרד: תודה רבה על הפרגון.
ש
שלומי אריה★★★★★
"משרד עו"ד מאוד מקצועי מלווה ודואג ללקוחותיו ברמה אישית. עזרו לי לקבל תתשואה הטובה ביותר וליוו אותי לכל אורך הדרך גם מול ביטוח לאומי וגם מול ביטוח הרכב."
תגובת המשרד: תודה רבה שלומי, שמחנו לעזור.
שאלות ותשובות
האם עורך-דין יכול לייצג בוועדה רפואית?
עורך-דין יכול להופיע בפני ועדה רפואית, לייצג נפגע ולטעון בשמו. הדברים נכונים כמובן גם לגבי ועדה רפואית לעררים.
איך יודעים מה אחוזי הנכות שייקבעו לי?
אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי אשר כוללות רשימה של ליקויים הכוללים את אחוזי הנכות המוענקים לכל איבר שנפגע.
כמה פיצויים יפסקו לי בתביעת נזיקין?
הסכום תלוי במשתנים רבים: אחוזי הנכות, הפגיעה התפקודית, גיל הנפגע, כושר השתכרות עתידי וצרכים מיוחדים שנוצרו עקב הפגיעה.
איך זה עובד?
1
השאר פרטים ונחזור אליך בתוך זמן קצר מאוד לבדיקת זכאות.
2
נתאם פגישה אישית או שיחת וידאו ללא התחייבות.
3
בניית התיק, הכנת המסמכים והגשת התביעה לביטוח לאומי.
4
ליווי וייצוג צמוד בוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי.
5
ניהול תביעת נזיקין מול חברות הביטוח תוך חתירה לפיצוי מקסימלי.
6
שכר טרחה על בסיס הצלחה בלבד - תשלום רק אם קיבלת פיצוי.
7
שירות בפריסה ארצית - ניתן לנהל את כל התהליך גם מרחוק.
מדוע לבחור במשרדנו?
שילוב מנצח של משפט ורפואה
כבוגר השתלמות רפואה למשפטנים ובעל ניסיון בתיקי רשלנות מורכבים, אנו מנתחים כל פגיעה בהבנה רפואית – יתרון שמתורגם למיקסום אחוזי הנכות שלך.
אנחנו איתך בוועדה הרפואית
אתה לא עומד מול הביטוח הלאומי לבד. אנו מכינים אותך, מייצגים אותך בתוך חדר הוועדה, וטוענים בשמך כדי ששום זכות לא תתפספס.
מעטפת פיצויים מקיפה
מעבר לביטוח לאומי, אנו בוחנים במקביל תביעות נזיקין נגד המעסיק ותביעות ביטוח פרטיות, כדי למקסם את הפיצוי הכולל שלך.
תשלום רק על בסיס הצלחה
אנו מאמינים בתיקים שלנו. שכר הטרחה נגבה אך ורק בסוף התהליך ומתוך הפיצוי בפועל. אין פיצוי – אין שכר טרחה.
משרד עו"ד אורי דלאל נחשב לאחד המשרדים הבולטים בישראל בייצוג נפגעי תאונות עבודה, נזקי גוף קשים ותביעות מול ביטוח לאומי.
למעלה מ-20 שנה אנו מייצגים נפגעי תאונות עבודה, תאונות שונות ורשלנות, וצברנו ניסיון מוכח בניהול אלפי תיקים מוצלחים ומורכבים.
הטיפול במשרדנו מבוסס על שילוב של ידע משפטי-רפואי מעמיק עם ניהול אישי ויסודי של כל תיק: הכרה בפגיעה, דמי פגיעה, נכות מעבודה, הכנה וייצוג בוועדות רפואיות, ערעור על ועדה רפואית ותביעות להחמרת מצב עד לקבלת מלוא הזכויות והפיצויים.
משרדנו מנהל תביעות נזיקין מורכבות בליטיגציה מלאה בכל הערכאות, מבתי משפט השלום ועד בתי משפטי המחוזיים וערעורים לבית המשפט העליון.
יתרון משמעותי של משרדנו הוא בניהול מקביל של כלל המסלולים – ביטוח לאומי, תביעות נזיקין ותביעות ביטוח – תוך תיאום מלא ביניהם, להשגת פיצוי כולל ואופטימלי ללקוח.
משרד עו"ד אורי דלאל מהווה כתובת מקצועית מובילה עבור מי שנפגע בעבודה או בתאונה ומחפש ייצוג יסודי, אמין ומדויק.
משרדנו מייצג נפגעים רבים עקב תאונות עבודה ונזקי גוף אחרים.
במהלך השנים הרבות, צברנו ידע וניסיון רב הן בפן הרפואי והן בפן המשפטי המסייע לנו בבירור התביעות ומימוש זכויות הנפגעים.
משרדנו עוסק בכל תחומי נזקי גוף ובכך מספק מענה מקיף וחרב לנפגע אשר עשוי להיות זכאי לפיצוי ממספר גופים.
אם נגרם לך שבר ליספרנק ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או במייל: [email protected].
עודכן לאחרונה על ידי עו"ד אורי דלאל | יוני 2026
תאונת עבודה – מה עושים מיד לאחר הפגיעה? סדר הפעולות הראשונות חשוב הן לקבלת טיפול מתאים והן לשמירת היכולת להוכיח בהמשך כיצד אירעה התאונה, אילו פגיעות נגרמו ומה הייתה תקופת אי־הכושר.
אין צורך להמתין עד שתתברר מלוא חומרת הפגיעה. לעיתים כאב שנראה קל ביום הראשון מתברר בהמשך כפגיעה משמעותית, בעוד שמקום התאונה משתנה, עדים מתפזרים והרישום הרפואי הראשוני כבר אינו ניתן לשחזור.
מה עושים לאחר תאונת עבודה? התשובה הקצרה
אם נדרש טיפול דחוף — פונים קודם לקבלת טיפול רפואי. בהמשך יש לדווח למעסיק בכתב, לקבל טופס בל/250 לעובד שכיר או למלא בל/283 כעצמאי, לוודא שהרישום הרפואי מתאר במדויק את התאונה ואת כל האיברים שנפגעו, לצלם את המקום ולאסוף פרטי עדים, לשמור תעודות אי־כושר ומסמכים, ולהגיש את התביעה הראשונית לביטוח הלאומי בטופס בל/211.
במקביל יש לבדוק אם קיימים מסלולים נוספים, אך אין צורך להפוך את הימים הראשונים למרדף אחר כל זכות אפשרית. תחילה שומרים על הבריאות, הראיות והגרסה העובדתית.
גבולות המדריך: העמוד עוסק בסדר הפעולות המיידיות והשלבים הראשונים. מפת הזכויות, ההליך המלא מול הביטוח הלאומי ומקורות התשלום מפורטים בעמודים הייעודיים שאליהם מפנה המדריך.
האם האירוע עשוי להיחשב תאונת עבודה?
ככלל, תאונת עבודה היא פגיעה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. ההכרה עשויה לחול על אירוע במקום העבודה, פגיעה במהלך ביצוע משימה מחוץ לעסק, ובנסיבות מתאימות גם על תאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.
חשוב לתעד היכן אירעה התאונה, מה עשיתם באותו רגע, מה גרם לפגיעה, מי נכח במקום ואילו איברים נפגעו. תיאור עובדתי מלא ועקבי מאפשר לבחון לאחר מכן אם מתקיימים תנאי ההכרה.
מה עושים מיד לאחר תאונת עבודה? סדר הפעולות
פונים לטיפול רפואי ומספרים כיצד אירעה התאונה
במקרה חירום יש לפנות לטיפול ללא דיחוי. בבדיקה חשוב לומר שהפגיעה אירעה במהלך העבודה, לציין את המועד ואת מנגנון התאונה ולדווח על כל האיברים שנפגעו — גם כאשר אחת התלונות חמורה יותר מהאחרות.
צלמו את סביבת התאונה, המכונה, הרצפה, המדרגות, ציוד המגן או כל גורם שהיה מעורב. שמרו סרטונים, הודעות, דוחות פנימיים ופרטי קשר של עדים. הראיות חשובות במיוחד משום שמפגעים מתוקנים ולעיתים קשה לאתר עדים לאחר זמן.
שומרים רצף רפואי ומתעדים את תקופת אי־הכושר
שמרו את הרשומה הרפואית הראשונה, הפניות, בדיקות, סיכומי אשפוז, תעודה רפואית ראשונה והמשך לנפגע בעבודה, קבלות והמלצות טיפול. אם התלונות נמשכות, חשוב להמשיך במעקב רפואי ענייני ולא ליצור פער ארוך שאינו מוסבר.
מגישים את התביעה הראשונית ובודקים את התמונה המלאה
הטופס שבאמצעותו מבקשים הכרה ותשלום דמי פגיעה הוא בל/211. יש לצרף את התיעוד הרפואי והמסמכים הנדרשים ולשמור אישור הגשה. לפי הביטוח הלאומי, את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, אך מומלץ לפעול מוקדם יותר.
טיפ מהניסיון שלנו: אל תסתפקו ברישום רפואי כגון "כאבים לאחר נפילה". בקשו לוודא שהרשומה משקפת את העובדות שמסרתם: היכן אירעה התאונה, איזו פעולה ביצעתם, מה גרם לפגיעה ואילו איברים נפגעו. אם נפלה טעות ברישום, עדיף לבקש לתקנה בזמן הביקור או בסמוך אליו ולא חודשים לאחר מכן.
איך עוברים משלב הטיפול להגשת התביעה?
שלושת המסמכים הבאים ממלאים תפקידים שונים. בלבול ביניהם עלול לגרום לכך שנפגע יקבל טיפול אך לא יגיש תביעה, או יגיש תביעה בלי תיעוד מתאים של אי־הכושר.
בל/250 או בל/283
טופס הפניה לטיפול רפואי: בל/250 לעובד שכיר ובל/283 לעובד עצמאי. הטופס אינו החלטה של הביטוח הלאומי ואינו מהווה כשלעצמו הכרה בתאונה.
שלב 1: הפניה לטיפול
התעודה הרפואית
לאחר הפנייה לקופת החולים מתקבלת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה או מסמך רפואי מתאים מבית החולים. יש לבדוק שהאבחנות ותקופת אי־הכושר נרשמו נכון.
שלב 2: תיעוד רפואי ואי־כושר
בל/211
זהו טופס התביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. להסבר על השדות והמסמכים המצורפים ראו מדריך למילוי ולהגשת טופס בל/211.
שלב 3: הגשת התביעה
כאשר המעסיק מסתייג מהתאונה או מסרב לחתום על התביעה, אין פירוש הדבר שההליך הסתיים. יש לתעד את הפנייה אליו ולציין בטופס את מועד הפנייה, שמו ותפקידו של הגורם שאליו פניתם. המעסיק רשאי לרשום את הסתייגותו במקום המיועד לכך, וניתן לצרף ראיות התומכות בנסיבות האירוע.
אילו מסמכים וראיות כדאי לשמור?
סיכום הביקור הרפואי הראשון.
תעודה רפואית ראשונה והמשכי אי־כושר.
בדיקות הדמיה, הפניות וסיכומי מומחים.
תמונות וסרטונים ממקום התאונה.
שמות ומספרי טלפון של עדים.
דיווח כתוב למעסיק והתכתבויות בנושא.
טפסי בל/250, בל/283 ובל/211 והעתקים שנשלחו.
אישורי הגשה ומכתבים מהביטוח הלאומי.
תלושי שכר ונתוני היעדרות מהעבודה.
קבלות על נסיעות, תרופות והוצאות הקשורות לפגיעה.
דוח משטרה, מד"א או גורם חירום, אם קיים.
פוליסות ביטוח פרטיות רלוונטיות.
אילו טעויות עלולות לפגוע בתביעה?
דחיית הטיפול הרפואי למרות כאב או מגבלה שנמשכים.
רישום רפואי שאינו מציין שמדובר בפגיעה בעבודה או שאינו מתאר את מנגנון התאונה.
מסירת תיאורים שונים למעסיק, לרופא ובטפסי התביעה.
אי־צילום של מפגע, ציוד או מקום שעומדים להשתנות.
התמקדות באיבר אחד בלבד והתעלמות מפגיעות נוספות שנגרמו באותו אירוע.
הגשת טפסים בלי לשמור העתק ואישור מסירה.
הנחה שטופס בל/250 הוא התביעה עצמה או אישור שהאירוע כבר הוכר.
מה בודקים לאחר שהפעולות הראשונות הושלמו?
לאחר שהטיפול, הראיות וההגשה הראשונית מסודרים, אפשר לבדוק את המסלולים הרלוונטיים לגביהם הרחבנו במדריכים הייעודיים:
לא כל פגיעה קלה מחייבת ייצוג משפטי. כדאי לשקול בדיקה מוקדמת כאשר הפגיעה משמעותית, קיימת היעדרות ממושכת, יש חשש לנכות, המעסיק מסתייג מהאירוע, התאונה נגרמה ממפגע או ציוד, קיימים כמה גורמים אחראים או שהגרסה העובדתית כבר נרשמה באופן חלקי או שגוי.
למשרד עורכי דין אורי דלאל למעלה מ־20 שנות ניסיון בייצוג אלפי נפגעי תאונות עבודה. בשלב הראשוני אנו בוחנים את נסיבות האירוע, את הרישום הרפואי, את הטפסים ואת הראיות הקיימות, ומסבירים אילו פעולות דחופות ואילו מסלולים מתאימים למקרה.
בדיקת הרישום הראשוני
איתור פערים בין תיאור התאונה אצל המעסיק, ברשומה הרפואית ובטפסים.
שמירת ראיות
הכוונה לתיעוד המקום, העדים, הציוד והמסמכים לפני שהם נעלמים או משתנים.
בחירת סדר הפעולות
הבחנה בין טיפול רפואי, תביעה ראשונית, בדיקת אחריות ופוליסות רלוונטיות.
מניעת טעויות מוקדמות
בדיקה לפני מסירת גרסה מפורטת או הגשת מסמך שקשה לתקן בהמשך.
כאשר נדרש טיפול דחוף, הבריאות קודמת לכל ויש לפנות מיד לקבלת טיפול. לאחר מכן יש לדווח למעסיק, לתעד את התאונה ולוודא שהרשומה הרפואית מתארת את נסיבות הפגיעה ואת האיברים שנפגעו.
האם בל/250 הוא טופס התביעה לביטוח הלאומי?
לא. בל/250 הוא טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד שכיר, והוא אינו מהווה הכרה בתאונה. התביעה הראשונית להכרה ולדמי פגיעה מוגשת בטופס בל/211.
מה עושים אם המעסיק מסרב לחתום או אינו מסכים לגרסת העובד?
אין לוותר על הבירור. יש לתעד מתי ולמי דווח האירוע, לשמור הודעות ופרטי עדים, לציין בטופס התביעה את פנייתכם למעסיק ולצרף מסמכים התומכים בגרסה. במחלוקת ממשית כדאי לקבל ייעוץ לפני ההגשה.
האם צריך לפנות לרופא גם אם הכאב נראה קל?
כאשר קיימת תלונה רפואית בעקבות התאונה, פנייה סמוכה לאירוע חשובה לטיפול ולתיעוד. אין להמציא תלונות, אך גם לא להתעלם מכאב או מגבלה בתקווה שיעברו מעצמם.
מה חשוב לתעד במקרה של תאונה בדרך לעבודה?
כדאי לתעד את השעה, המקום, המסלול, מטרת הנסיעה או ההליכה, אופן התאונה וכל סטייה מהדרך הרגילה. אם מדובר בתאונת דרכים יש לשמור גם פרטי נהגים, רכבים, ביטוח, משטרה וטיפול רפואי.
תוך כמה זמן מגישים את התביעה לדמי פגיעה?
לפי הביטוח הלאומי, את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, והגשה מאוחרת עלולה לפגוע בזכאות. עם זאת, מומלץ לא להמתין משום שראיות ותיעוד רפואי עלולים להיחלש עם הזמן.
נפגעתם בעבודה ורוצים לוודא שהשלבים הראשונים מבוצעים נכון?
ניתן לפנות למשרדנו לבדיקת נסיבות התאונה, המסמכים הראשוניים והפעולות הדחופות. ייעוץ מוקדם עשוי לסייע לשמור ראיות, למנוע סתירות ולבחור את סדר הפעולות המתאים למקרה. הטיפול בתיקים מתבצע לרוב על בסיס הצלחה, בהתאם לסוג ההליך ולהסכם שכר הטרחה.
תביעת נזיקין היא הליך אזרחי שנועד להטיל אחריות על מי שגרם לנזק ולחייב אותו בפיצויים. אולם עצם העובדה שנגרם לאדם נזק גוף, הפסד כספי או פגיעה נפשית אינה מספיקה לבדה. ברוב התביעות המבוססות על רשלנות צריך להוכיח שהנתבע חב חובת זהירות, הפר אותה, שנגרם נזק ושקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.
זהו העמוד המרכזי באתר בנושא תביעות נזיקין. הוא מתמקד בשאלות המשפטיות שמכריעות את עצם הזכאות לפיצוי: מתי קיימת עילת תביעה, מה צריך להוכיח, אילו ראיות נדרשות, כיצד מוכיחים קשר בין ההתרשלות לנזק ומהם הגורמים המרכזיים המשפיעים על היקף הפיצוי. נושאים ייעודיים, כגון אחריות מעסיק, אחריות עירייה, אופן הגשת התביעה, מפת נתבעים בתאונת עבודה או חישוב מפורט של נזקי גוף, נידונים בעמודי עומק נפרדים כדי לשמור על הסבר מדויק ולא לחזור על אותו תוכן.
מהי תביעת נזיקין? התשובה הקצרה
בקצרה: תביעת נזיקין היא תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם עקב מעשה או מחדל של אדם, עסק, מעסיק, רשות ציבורית, בעל מקרקעין, מוסד רפואי, יצרן או גורם אחר. בתביעה המבוססת על רשלנות יש להוכיח אחריות, נזק וקשר סיבתי. לאחר מכן מעריכים את ראשי הנזק ואת סכום הפיצוי, תוך בחינת אשם תורם, תשלומים ממקורות אחרים וכללי הדין החלים על המקרה.
מטרת דיני הנזיקין היא, ככל האפשר, להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו באמצעות פיצוי כספי. כאשר אי אפשר להשיב את הבריאות או את התפקוד שאבדו, הפיצוי נועד לכסות הפסדים, הוצאות וצרכים שנגרמו עקב הפגיעה ולאפשר לניזוק שיקום וחיים בכבוד.
נקודות מפתח לפני שמגישים תביעת נזיקין:
נזק לבדו אינו מוכיח אחריות משפטית.
יש לשמר ראיות לפני שמפגע יתוקן, סרטון יימחק או עד ישכח.
יש להוכיח קשר בין ההתרשלות לבין הנזק הרפואי והכספי.
בתביעות נזקי גוף נדרשת בדרך כלל חוות דעת רפואית, בהתאם למסלול.
אשם תורם, גמלאות ותשלומים נוספים עשויים להשפיע על התוצאה הסופית.
לא כל נזק מקים תביעת נזיקין
אדם יכול להיפגע גם בלי שמישהו אחר אחראי מבחינה משפטית. כדי שתקום תביעה יש לזהות עילה משפטית מתאימה ולבדוק אם הראיות תומכות בה.
שאלה
מה צריך לבדוק?
האם הייתה חובה למנוע את הסיכון?
האם לנתבע הייתה שליטה, אחריות או יכולת סבירה לצפות את הסיכון ולמנוע אותו.
האם החובה הופרה?
האם ההתנהלות חרגה מרמת הזהירות הסבירה בנסיבות המקרה.
האם נגרם נזק מוכח?
נזק רפואי, תפקודי, נפשי או כספי הנתמך במסמכים ובראיות.
האם ההפרה גרמה לנזק?
יש להראות קשר עובדתי ומשפטי בין ההתנהלות הנטענת לבין הפגיעה.
לכן לא נכון להעריך תביעה רק לפי חומרת הפציעה. גם נזק קשה עלול להיתקל בקושי אם אין ראיות לאחריות או לקשר הסיבתי; מנגד, אירוע שנראה בתחילה פשוט עשוי להצדיק תביעה כאשר מתברר שהסיכון היה ידוע, שניתן היה למנוע אותו ושהנזק נמשך.
מה צריך להוכיח בתביעת נזיקין המבוססת על רשלנות?
1. חובת זהירות
יש לבחון אם הנתבע חב כלפי הנפגע חובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים. סעיפים 35–36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מעגנים את עוולת הרשלנות ואת חובת הזהירות כלפי מי שאדם סביר היה צריך לצפות כי ייפגע במהלך הרגיל של הדברים. החובה מושפעת, בין היתר, מיחסי הצדדים, משליטת הנתבע במקור הסיכון, מיכולת הצפייה ומהנסיבות המעשיות.
בפסק הדין המנחה בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש הוסבר כי בחינת הרשלנות כוללת את שאלת חובת הזהירות ואת יישומה בנסיבות הקונקרטיות. דוגמאות מוכרות הן חובת מעסיק לספק סביבת עבודה בטוחה, חובת רשות לטפל במפגעים שבאחריותה, חובת בעל עסק לשמור על מעבר בטוח וחובת בעל מקצוע לפעול ברמה סבירה של מיומנות וזהירות.
2. הפרת החובה והתרשלות
לאחר זיהוי החובה צריך להראות שהנתבע לא נקט את האמצעים הסבירים שנדרשו. סעיף 35 לפקודת הנזיקין בוחן, בתמצית, אם אדם סביר היה פועל אחרת באותן נסיבות. ההתרשלות יכולה להיות מעשה מסוכן, אך גם מחדל: היעדר הדרכה, אי־תיקון מפגע, היעדר פיקוח, שימוש בציוד לקוי, אי־אזהרה או התעלמות מסיכון שהיה ידוע.
המבחן אינו האם ניתן היה למנוע כל תאונה בכל מחיר, אלא האם בנסיבות העניין היה אמצעי זהירות סביר שהיה עשוי למנוע את הסיכון או לצמצמו.
3. נזק
על התובע להוכיח שנגרם לו נזק ממשי. בתביעות נזקי גוף הנזק יכול לכלול פגיעה רפואית, נכות, מגבלות תפקודיות, הפסדי שכר, הוצאות, צורך בעזרת הזולת וכאב וסבל.
מסמך רפואי בודד אינו תמיד מספיק. חשוב לבנות רצף רפואי, להראות את התפתחות המצב, את הטיפולים, את המגבלות ואת ההשפעה על העבודה ועל חיי היומיום.
4. קשר סיבתי
יש להוכיח שההתרשלות גרמה לנזק שעליו מבוססת התביעה. הקשר הסיבתי כולל היבט עובדתי והיבט משפטי. לעיתים המחלוקת אינה אם הנתבע התרשל, אלא אם אותה התרשלות היא שגרמה לנזק, להחמרה או לחלק מסוים ממנו.
דוגמה: קיומו של מפגע אינו מוכיח לבדו שהוא גרם לכל הנזק הנטען. צריך להראות שהנפגע אכן נתקל במפגע, שהאירוע מתיישב עם מנגנון הפגיעה ושאין הסבר חלופי משמעותי לבעיה הרפואית.
מי יכול להיות נתבע בתביעת נזיקין?
הנתבע אינו תמיד האדם שנכח במקום התאונה. לעיתים האחריות מוטלת על גוף אחר שהיה בעל השליטה, הסמכות או החובה למנוע את הנזק.
מעסיק או קבלן: בגין שיטת עבודה מסוכנת, היעדר הדרכה, ציוד לקוי, היעדר מיגון או פיקוח בלתי מספק. להרחבה ראו תביעת נזיקין נגד המעביד.
רשות מקומית או גוף ציבורי: בגין מפגע במדרכה, ברחוב או בשטח שבאחריותם. להרחבה ראו תביעה נגד העירייה.
בעל מקרקעין, קניון, מלון או עסק: בגין מפגע, תחזוקה לקויה, היעדר שילוט או תנאי בטיחות בלתי סבירים.
מוסד רפואי או איש צוות רפואי: כאשר הטענה היא לטיפול, אבחון או מעקב שחרגו מהפרקטיקה הסבירה וגרמו לנזק.
יצרן, יבואן או ספק: כאשר מוצר פגום או מסוכן גרם לפגיעה.
אדם פרטי או חברה: כאשר מעשה או מחדל שלהם יצרו את הסיכון והובילו לנזק.
לעיתים קיימים כמה נתבעים אפשריים. במקרה כזה יש לבדוק את חלוקת האחריות ביניהם ולא להסתפק בהפניית התביעה לגורם הראשון שנראה קשור לאירוע.
דוגמאות שכיחות לתביעות נזיקין
נפילה במרחב הציבורי
פגיעה עקב בור, שבר, הפרש גובה, מכשול או מפגע שלא טופל. למידע ממוקד ראו נפילה ברחוב.
תאונת עבודה ברשלנות
פגיעה בשל שיטת עבודה מסוכנת, ציוד לא תקין, היעדר מיגון, הדרכה או פיקוח.
רשלנות רפואית
נזק עקב אבחון, טיפול או מעקב רפואי רשלניים, בכפוף להוכחת סטייה, נזק וקשר סיבתי.
פגיעה בעסק או במקרקעין
החלקה, נפילה או פגיעה עקב מפגע במלון, תחנת דלק, חנות, מרכז מסחרי או נכס פרטי.
תאונת דרכים אינה תביעת רשלנות רגילה
כאשר נזק הגוף נגרם בתאונת דרכים, התביעה מתנהלת בדרך כלל לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולא לפי הצורך להוכיח רשלנות של הנהג. זהו מסלול משפטי מיוחד, עם כללים שונים לגבי האחריות, המומחים הרפואיים והפיצוי.
לכן לפני שמגדירים אירוע כ"תביעת נזיקין רגילה" חשוב לזהות אם חל עליו הסדר מיוחד, כגון תאונת דרכים, תאונת עבודה מול ביטוח לאומי או פוליסת ביטוח. זיהוי שגוי של המסלול עלול לגרום לטענות סותרות, להוצאות מיותרות או להחמצת זכויות.
אילו ראיות יכולות להכריע תביעת נזיקין?
תביעת נזיקין חזקה אינה נבנית רק מהזיכרון של הנפגע. היא נבנית מתיעוד מוקדם, עקבי ומדויק.
מהניסיון של משרדנו: בתיקים רבים ההכרעה אינה תלויה רק בחומרת הפגיעה, אלא בשאלה אם ניתן היה לשחזר את נסיבות האירוע באמצעות תמונות, עדים, מצלמות, דוחות וגרסה רפואית עקבית שנמסרה סמוך לתאונה.
תמונות וסרטונים: צילום המפגע, סביבת האירוע, התאורה, שילוט, ציוד או תנאי העבודה.
פרטי עדים: שמות, מספרי טלפון ותיאור קצר של מה שראו.
דיווחים בזמן אמת: דיווח למעסיק, לעסק, לרשות, למשטרה או לחברת האבטחה.
מסמכים רפואיים: תיאור מנגנון הפגיעה, תלונות, אבחנות, טיפולים והמשך המעקב.
טיפ חשוב: מפגעים מתוקנים, מצלמות נמחקות ועדים שוכחים. בתיקים מתאימים יש לפעול מוקדם לשימור ראיות, לקבלת סרטונים ולתיעוד המקום לפני שהוא משתנה.
חוות דעת רפואית והוכחת הנזק
ככלל, כאשר תביעת נזקי גוף כוללת טענה בעניין שברפואה, כגון נכות, מגבלה, צורך בטיפול עתידי או קשר רפואי בין האירוע לנזק, יש לתמוך את הטענה בחוות דעת רפואית מתאימה, בהתאם למסלול המשפטי ולכללי סדר הדין.
חוות הדעת אינה רק מסמך הקובע אחוזי נכות. היא עשויה לעסוק באבחנה, בקשר הסיבתי, בהשפעה התפקודית, בטיפולים, בפרוגנוזה ובצרכים עתידיים.
בתאונות דרכים חל מנגנון שונה שבו מומחה רפואי עשוי להתמנות על ידי בית המשפט, ולכן אין להשליך אוטומטית מתביעה אחת לאחרת.
כיצד מוכיחים קשר סיבתי רפואי?
נתבעים וחברות ביטוח טוענים לעיתים שהבעיה קדמה לאירוע, שהיא ניוונית, שאינה מתאימה למנגנון התאונה או שהחמרתה נובעת מסיבה אחרת. לכן יש לבחון:
מה היה מצבו הרפואי של הנפגע לפני האירוע.
מה תועד בסמוך לתאונה.
האם קיים רצף של תלונות וטיפולים.
האם מנגנון האירוע מתאים לפגיעה.
האם קיימים ממצאים אובייקטיביים התומכים בנזק.
האם האירוע גרם לנזק חדש או להחמרה של מצב קודם.
גם כאשר היה מצב רפואי קודם, אין פירוש הדבר שאין תביעה. לעיתים האירוע החמיר מצב קיים, האיץ את התפתחותו או הפך מצב שקט לסימפטומטי. השאלה היא מהו החלק הסיבתי שניתן לייחס לאירוע.
עבודה רפואית־משפטית: בתיקים מורכבים משרדנו בוחן את הרשומות שלפני האירוע ולאחריו, את מנגנון הפגיעה, רצף התלונות והממצאים האובייקטיביים, כדי להבחין בין מצב קודם, נזק חדש והחמרה שנגרמה בעקבות התאונה.
נטל ההוכחה בתביעת נזיקין
ככלל, התובע נדרש להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות. עליו להציג גרסה סבירה ועקבית הנתמכת בראיות, כך שבסופו של ההליך בית המשפט ישתכנע שגרסתו מסתברת יותר מהגרסה הנגדית.
במצבים מסוימים עשויות להתעורר חזקות או שאלות של העברת נטל הראיה, אך אין להניח שהנטל יעבור אוטומטית. גם כאשר קיימת אפשרות משפטית כזו, מומלץ לאסוף את מלוא הראיות האפשריות ולא לבנות את התיק על חסר ראייתי.
כיצד אשם תורם משפיע על הפיצוי?
גם כאשר הנתבע אחראי, בית המשפט יכול לקבוע שהנפגע תרם בהתנהגותו להתרחשות הנזק. במקרה כזה הפיצוי עשוי להיות מופחת לפי שיעור האשם התורם.
אשם תורם אינו נקבע רק משום שהנפגע היה יכול להיזהר יותר. יש לבחון את יחסי הכוחות, את מידת השליטה בסיכון, את ההדרכה והאזהרות, את תנאי המקום ואת יכולתו המעשית של כל צד למנוע את האירוע.
כיצד מתנהלת תביעת נזיקין ברמת־על?
לאחר בחינת האחריות והנזק, תביעת נזיקין מתקדמת בדרך כלל במספר שלבים: איסוף ושימור ראיות, השלמת התיעוד הרפואי, קבלת חוות דעת מתאימות, פנייה לנתבע או למבטחת, הגשת כתב תביעה במידת הצורך, ניהול ההליך בבית המשפט וניסיון להגיע לפשרה או לפסק דין.
חשוב להבחין בין השאלה המשפטית האם קיימת עילת תביעה לבין השאלה המעשית כיצד מגישים ומנהלים את ההליך בפועל. בעמוד זה הדגש הוא על האחריות, הראיות, הנזק והקשר הסיבתי. להסבר מעשי ומפורט על סדר הפעולות, המסמכים, חוות הדעת ושלבי ההגשה, ניתן לקרוא את המדריך: איך להגיש תביעת נזיקין.
התיישנות בתביעת נזיקין
בתביעות אזרחיות רבות תקופת ההתיישנות הרגילה היא שבע שנים, אך קיימים חריגים והסדרים מיוחדים לפי גיל הנפגע, מועד גילוי הנזק, סוג התביעה, זהות הנתבע ונסיבות נוספות.
אין להמתין לסוף התקופה. גם כאשר התביעה טרם התיישנה, חלוף הזמן עלול לגרום לאובדן סרטונים, מסמכים ועדים. במקרים של קטינים או נזק שהתברר באיחור יש לבדוק את הכללים הפרטניים ולא להסתמך על חישוב כללי.
אילו פיצויים ניתן לקבל בתביעת נזיקין?
לאחר הוכחת האחריות והקשר הסיבתי מעריכים את הנזק. ראשי הנזק עשויים לכלול הפסדי שכר לעבר, אובדן כושר השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ושיקומיות, נסיעות וניידות, התאמות וכאב וסבל.
עמוד זה אינו משמש כמחשבון פיצויים. להסבר מפורט על הגורמים המשפיעים על סכום הפיצוי ניתן לעבור לעמוד נזקי גוף – פיצויים וכמה מגיע.
תשלומים נוספים והקיזוז שלהם בתביעת נזיקין
אותו אירוע עשוי להקים זכויות במספר מסלולים. למשל, פגיעה בעבודה יכולה להצדיק הליך בביטוח לאומי ובמקביל תביעת נזיקין נגד המעסיק או צד שלישי, אם קיימת אחריות.
עם זאת, לא תמיד ניתן לחבר את כל התשלומים. גמלאות מסוימות עשויות להיות מנוכות מהפיצוי בתביעת הנזיקין, בעוד שכיסויים אחרים עשויים להשתלם בנוסף, בהתאם לדין ולתנאי הפוליסה. לתמונה הכספית הייעודית של נפגעי עבודה ראו תאונת עבודה פיצויים.
מתי תביעת נזיקין עשויה להיות כדאית?
כדאיות התביעה תלויה לא רק בשאלה אם הייתה התרשלות, אלא גם באיכות הראיות, בחומרת הנזק, בעלויות חוות הדעת, בזהות הנתבע, בקיומה של פוליסת ביטוח ובסיכויי הגבייה.
ככל שהנזק משמעותי ומתמשך יותר, כך עולה בדרך כלל החשיבות של הערכה משפטית ורפואית מסודרת. בתיקים קלים מאוד עלויות ההוכחה עשויות להיות גבוהות ביחס לפיצוי האפשרי; בתיקים מורכבים נדרשת לעיתים השקעה מוקדמת בחוות דעת ובאיסוף ראיות כדי למנוע דחייה של תביעה מוצדקת.
טעויות שעלולות להחליש תביעת נזיקין
אי־צילום של המפגע או המקום לפני תיקונו.
אי־שמירת פרטי עדים או סרטוני מצלמות.
מסירת גרסאות שונות לגבי נסיבות האירוע.
פנייה רפואית מאוחרת ללא הסבר ותיעוד חסר של מנגנון הפגיעה.
הפסקת טיפול ומעקב למרות המשך המגבלות.
אי־שמירת קבלות, נתוני שכר וראיות לעזרת בני משפחה.
חתימה על כתב ויתור או פשרה לפני התגבשות הנזק.
הנחה שנכות רפואית לבדה מוכיחה אחריות או את מלוא ההפסד.
מה מומלץ להכין לבדיקת תביעת נזיקין?
תיאור כרונולוגי מדויק של האירוע.
תמונות, סרטונים ופרטי עדים.
המסמך הרפואי הראשון והמשך התיעוד.
תכתובות עם המעסיק, העסק, הרשות או הגוף האחראי.
תלושי שכר, דוחות הכנסה ואישורי היעדרות.
קבלות על טיפולים, נסיעות, ציוד ועזרה.
פרטי פוליסות ביטוח ותשלומים שהתקבלו.
נגרם לכם נזק גוף ואתם לא בטוחים מי אחראי?
בדיקה מוקדמת של נסיבות האירוע, הראיות, הנזק והגורמים שהיו יכולים למנוע אותו עשויה להבהיר אם קיימת עילת תביעה ומה נדרש כדי לבסס אותה. משרדנו מייצג תובעים בלבד בתביעות נזקי גוף ופועל לבניית התיק המשפטי והרפואי מראשיתו.
לא. יש לזהות עילה משפטית ולהוכיח אחריות, נזק וקשר סיבתי. במסלולים מיוחדים, כגון תאונת דרכים, חלים כללים אחרים.
האם אפשר להגיש תביעה גם אם לא נותרה נכות?
כן, בהתאם לנסיבות ניתן לתבוע בגין הפסדים, הוצאות וכאב וסבל גם ללא נכות קבועה. עם זאת, יש לבחון אם היקף הנזק מצדיק את עלויות ניהול ההליך.
האם חייבים חוות דעת רפואית?
ככלל, טענה בעניין שברפואה בתביעת נזקי גוף דורשת חוות דעת רפואית, בכפוף למסלול ולחריגים. בתאונת דרכים, למשל, המנגנון שונה ומומחה עשוי להתמנות על ידי בית המשפט.
האם אפשר לתבוע כמה גורמים?
כן. כאשר כמה גורמים תרמו לנזק ניתן לבחון תביעה נגדם וחלוקת אחריות ביניהם, לפי הראיות והדין.
כמה זמן נמשכת תביעת נזיקין?
משך ההליך תלוי בהתייצבות המצב הרפואי, במספר המומחים, במחלוקת על האחריות, בהיקף הראיות ובעומס בית המשפט. חלק מהתיקים מסתיימים במשא ומתן או בגישור ואחרים דורשים שמיעת הוכחות.
מה קורה אם גם הנפגע אשם?
בית המשפט עשוי לקבוע אשם תורם ולהפחית את הפיצוי, אך שיעורו תלוי בנסיבות, ביחסי הכוחות וביכולת כל צד למנוע את הסיכון.
מתי כדאי לפנות לייעוץ?
מומלץ לבצע בירור מוקדם, במיוחד כאשר קיימות מצלמות, מפגע שניתן לתקן, עדים או מסמכים שעלולים להיעלם. אין צורך להמתין להתגבשות מלאה של הנזק כדי לשמר ראיות.
מדוע לבחור במשרדנו?
משרד עורכי דין אורי דלאל מייצג תובעים בלבד בתביעות נזקי גוף מורכבות. להרחבה על הליווי המשפטי שמעניק המשרד לנפגעים, ניתן לקרוא גם בעמוד עורך דין נזקי גוף. העבודה בתיק משלבת ניתוח משפטי של האחריות עם בחינה רפואית ותפקודית של הנזק, איסוף ראיות, עבודה עם מומחים וניהול משא ומתן או הליך משפטי לפי הצורך.
המאמר נכתב ונבדק על ידי עו"ד אורי דלאל, העוסק בייצוג תובעים בתביעות נזקי גוף, תאונות עבודה, תאונות דרכים, תביעות נגד רשויות ורשלנות רפואית.
למשרדנו ניסיון בתאונות עבודה, תביעות נגד רשויות ובעלי מקרקעין, תאונות דרכים, רשלנות רפואית, הליכים מול ביטוח לאומי ותביעות ביטוח. הראייה המשולבת מאפשרת לבחון לא רק את הנתבע המרכזי, אלא גם מסלולים נוספים, קיזוזים והשלכות שעשויות להשפיע על התוצאה.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ניתן לשלוח הודעה לוואטסאפ, לחייג לטלפון 0544-485312, או להשאיר פרטים בטופס.
סובלים משבר בקרסול – שבר פילון ? בדקו לאילו זכויות אתם עשויים להיות זכאים.
מה זה שבר פילון ?
שבר בעצם הפילון (שבר Pilon) הינו שבר בצד החיצוני של עצם השוקה המחוברת למפרק הקרסול.
שבר פילון עשוי להיגרם כתוצאה מחבלה סיבובית, נפילות מגובה, תאונות ועוד.
שברים אלה עשויים להיות מלווים בפגיעה ניכרת ברקמות הרכות ויש סיכון לשחיקה מוקדמת במפרק.
שבר פילון תאונת עבודה
שבר Pilon יכול להתרחש על רקע של תאונת עבודה.
כך לדוגמא במקרים של נפילה מגובה, חבלה על רקע סיבובי, תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה ועוד.
שבר בקרסול עשוי לגרום לפגיעה תפוקדית משמעותית המשפיעה על כושר העבודה.
במידה ומדובר בתאונת עבודה מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין תאונות עבודה לצורך בירור מלוא זכויותיך.
כמו כן, כדאי לוודא שעורך הדין עוסק בכל תחום נזקי גוף כך שיוכל לסייע לכם הן בתביעת נזיקין והן בתביעות אחרות כגון תביעות לביטוח לאומי או תביעות ביטוח וכו'.
שבר פילון אחוזי נכות
שבר פילון עשוי להיות ללא תזוזה, עם תזוזה או מרוסק. לעיתים קרובות יש צורך בטיפול ניתוחי.
סעיף 48 לתקנות הביטוח הלאומי עוסק במקרים של נכות עקב פגיעה בקרסול.
לרוב, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם למידת ההגבלה של הקרסול.
במידה ונותרה גבלה ניכרת בקרסול ייקבעו 10% נכות רפואית. במידה ונותר קשיון נוח ייקבעו 20 אחוזי נכות רפואית. במידה ונותר קשיון לא נוח ייקבעו 30 אחוזי נכות רפואית.
מה עושים במקרה של שבר פילון ?
תעד את המפגע או המכשול שגרם לתאונה.
שמור פרטים של עדים לתאונה.
במידה ומדובר בתאונת עבודה – דווח מייד למעביד או לגורם האחראי במקום העבודה על התאונה.
פנה בהקדם האפשרי לקבלת טיפול רפואי וציין כיצד ארעה הפגיעה.
פנה לעורך דין נזיקין הבקיא הן בתחום הנזיקין והן בתחום ביטוח לאומי.
פנה לטיפולים רפואיים וודא שתלונותיך ומגבלותיך נרשמות.
אם נגרם לך שבר בקרסול עקב תאונה, ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או במייל: [email protected].
צירוף נכויות בביטוח לאומי עשוי להקנות לנפגע קצבה חודשית גבוהה לכל החיים.
מתי אפשר להגיש תביעת צירוף נכויות בביטוח לאומי ?
תביעה לצירוף נכויות בביטוח לאומי ניתן להגיש במקרה של מספר תאונות עבודה בגינן נקבעו דרגות נכות בביטוח לאומי, כאשר בשל האופי המצטבר של הנכויות נפגעה במידה ניכרת כושר השתכרותו של אותו נפגע.
להרחבה בנושא מומלץ לקרוא, באתרנו, את המאמר שכותרתו: צירוף נכויות.
תביעת צירוף נכויות בביטוח לאומי
לאחר הגשת תביעת צירוף נכויות, פקיד התביעות בביטוח לאומי צריך לאשר את קיומם של התנאים המפורטים בתקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי:
צמצום הכנסות הנפגע במידה הנדרשת וכן הקביעה כי צירוף הנכויות יעביר את הנפגע ממצב שבו הוא זכאי למענק (בגין אחת התאונות) לקצבה.
במידה ופקיד התביעה מאשר כי התנאים הללו אכן מתקיימים, יוזמן הנפגע אל ועדה רפואית.
עורך דין לייצוג בתביעת צירוף נכויות בביטוח לאומי
המשמעות של צירוף נכויות של מספר דרגות נכות בעבודה הינה קיצבה חודשית משמעותית אשר תשולם לנפגע.
לעיתים קרובות, מדובר בקצבה גבוהה העשויה להסתכם במאות אלפי ש"ח ואף מיליונים עד לאריכות ימי חייו של הנפגע.
קיימת חשיבות רבה, לאופן שבו מוגשת התביעה, העיתוי שבו מוגשת התביעה, הטיעונים המועלים ומוצגים בפני הועדה הרפואית ועוד.
לנוכח החשיבות הרבה והמשמעות האדירה של תביעות אלה, מומלץ בחום לפנות לייעוץ עם עורך דין ועדה רפואית מנוסה ומקצועי הבקיא בדיני ביטוח לאומי ותאונות עבודה.
ניסיון משרדנו בתביעות צירוף נכויות בביטוח לאומי
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים, מכל רחבי הארץ, בתביעות לצירוף נכויות בביטוח לאומי.
משרדנו צבר ניסיון וידע רב הן בתחום הרפואי והן בתחום המשפטי וייצג נפגעים רבים הן בועדות רפואיות הן בועדות לעררים והן בערעורים בבתי הדין לעבודה.
משרדנו מלווה את הנפגע לאורך כל שלבי ההליך:
♦ מילוי והגשת התביעות
♦ צירוף חומר רפואי רלוואנטי ובמידת הצורך חוות דעת רפואיות
♦ הכנה לועדה הרפואית
♦ ייצוג בועדה הרפואית והצגת טיעונים בפני הועדה הרפואית
♦ ערעורים לועדה לעררים
♦ ערעורים לבית הדין לעבודה
הצלחות משרדנו בתביעות צירוף נכויות בביטוח לאומי
משרדנו צבר הצלחות רבות בתביעות לצירוף נכויות של מספר תאונות עבודה בביטוח לאומי.
כך לדוגמא, לקוח משרדנו קיבל מביטוח לאומי סכום חד פעמי בסך של 160,000 ש"ח וכן יקבל קיצבה חודשית בסך של כ-14,000 ש"ח עד לאריכות ימי חייו וזאת בעקבות צירוף נכויות של מספר תאונות בעבודה.
נ. נפגע ב-3 תאונות עבודה שונות. בגין התאונה הראשונה הוא קיבל מביטוח לאומי נכות בשיעור של 24% עקב ליקוי שמיעה וטינטון דבר אשר הקנה לו קצבה חודשית בסך של 2,100 ש"ח.
בתאונה השנייה נפגע בצווארו ונקבעו לו 10% נכות ובתאונה השלישית נפגע בכתף ונקבעו לו 10% נכות.
משרדנו ייצג את נ. בתביעה לצירוף נכויות כאשר לפי הנטען עקב התאונות השונות נגרמה לו פגיעה משמעותית ביכולתו להשתכר.
ועדה רפואית קיבלה את טענותינו ולאחר הפעלת תקנה 15 קבעה לנ. נכות כוללת בסך של 58% המקנה לו קיצבה חודשית בסך של כ-14,000 ש"ח לכל החיים !!!
במידה ונפגעתם במספר תאונות עבודה ונקבעו לכם דרגות נכות בביטוח לאומי, מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד לענייני ביטוח לאומי ותאונות עבודה.
לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].
במקרים שבהם נגרם לעובד התקף לב כתוצאה מאירוע חריג או מאמץ חריג בעבודה, ייתכן וניתן יהיה להכיר באותו התקף לב כפגיעה בעבודה.
להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר שלהלן המסקר פסק דין (ב"ל 39867-09-16) אשר ניתן בעניינו של לקוח המשרד, לגביו הוכר התקף לב כפגיעה בעבודה.
מתי יוכר התקף לב כפגיעה בעבודה ?
על מנת שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה יש להוכיח קיומו של אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודה וקשר סיבתי בין אותו אירוע חריג להתקף לב.
היו ומדובר בתביעות מורכבות, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין תאונות עבודה לבירור ומימוש מלוא זכויותיך.
פסקי דין התקף לב כפגיעה בעבודה
בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כפגיעה בעבודה על המבוטח להוכיח קרות אירוע חריג בעבודתו, בסמוך לפני קרות האוטם, אשר גרם לו לדחק נפשי (התרגזות או התרגשות) בלתי רגיל או מאמץ גופני יוצא דופן.
האירוע החריג נבחן באופן סובייקטבי, היינו נבדקת "חריגותו" בהתייחס למבוטח המסוים.
עם זאת "אף הבחינה הסובייקטיבית להתרגזות בעוצמה חריגה טעונה ראיות אובייקטיביות ואין די לעניין זה בעצם אמירת המערער, כי התרגז התרגזות חריגה.
בפסקי הדין של בתי הדין לעבודה ניתן למצוא דוגמאות למקרים רבים של אירועים חריגים אשר בגינם נגרם התקף לב.
דוגמאות למקרים שבהם הוכר בפסקי דין התקף לב כתאונת עבודה:
ויכוח סוער או חריג במקום העבודה.
הודעת פיטורין או הודעה שגורמת לשינוי מהותי בתנאי העבודה.
העלבת עובד או תקיפה.
שיחה קשה שגרמה ללחץ רב לעובד.
איום על העובד במסגרת עבודתו.
מאמץ פיזי מיוחד בזמן העבודה (לדוגמא: הרמת משא כבד, החלפת תקר וכו').
עומס חריג וספציפי בעבודה (לדוגמא: עקב מחסור בעובדים).
במידה והוכח קיומו של אירוע חריג עדיין יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג והתקף הלב וכי השפעת אותו אירוע על קרות התקף הלב במועד שבו התרחש פחותה בהרבה מגורמים אחרים.
מניסיוננו, במקרים לא מבוטלים, ביטוח לאומי דוחה תביעות שמגישים מבוטחים להכרה בהתף לב כפגיעה בעבודה, באופן המצריך הגשת תביעה לבית הדין. כך היה גם בעניינו של ש. אשר יוצג על ידי משרדנו:
תביעה להכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה לאחר ויכוח בעבודה
משרדנו הגיש תביעה לביטוח לאומי, בשם לקוח, בעלים של מוסך, לצורך הכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה.
מרשנו טען, כי בעקבות ויכוח חריף שהתפתח בינו לבין שותפו הוא החל להרגיש כאבים לוחצים בחזה אשר בהמשך חלפו ושבו לסירוגין עם הקרנה לידיים. בלילה הוא פנה למיון ושם אובחן כי עבר אוטם בשריר הלב בגינו עבר צינתור.
למרבה הצער, כפי שקורה לא אחת, ביטוח לאומי החליט לדחות את התביעה מן הטעם שלא הוכח קיומו של אירוע חריג תוך כדי ועקב העבודה אשר הביא להופעת האוטם בשריר הלב בו לקה מרשנו ומן הטעם של הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו של מרשנו לבין הפגיעה בעבודה.
תביעה לבית הדין על מנת שיוכר התקף לב כפגיעת בעבודה
התביעה נדונה בבית הדין האזורי בת"א בב"ל 39867-09-16.
במהלך הדיון, נשמעו עדותו של מרשנו, שותפו לעסק, עובד שהיה במקום ושמע את הויכוח וכן אשתו של מרשנו.
בית הדין קבע כי מרשנו עמד בנטל להוכיח את קרות האירוע החריג לו הוא טוען וקיבל את גרסת מרשנו לפיה התפתח ויכוח בינו לבין שותפו על רקע עבודה שביצעו.
בית הדין קבע כי מרשנו הציג "גרסה אחידה וקוהרנטית, שנתמכה בעדויות רלבנטיות נוספות, הן של שותפו, הן של עובד המוסד שהיה עד לוויכוח, והן של רעייתו".
לגרסת מרשנו אף היה תימוכין בסיכום ביקור של רופא משפח אשר רשם את הדברים בזמן אמת.
לפיכך, בית הדין קבע כי עלה בידי התובע להוכיח קרות האירוע הנטען וכן עלה בידו להוכיח בראיות אובייקטיביות, כי המדובר בויכוח שונה וחריג בעוצמתו ובאופיו, ביחס אליו.
בית הדין הכיר בקיומו של אירוע חריג המצדיק מינויו של מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין האוטם בו לקה.
בחוות דעת המומחה הרפואי אשר מונה מטעם בית הדין נקבע קשר סיבתי בין התקף הלב לאירוע החריג בעבודה
המומחה הרפואי קבע כי בחוות דעתו התובע סבל מאוטם בשריר הלב ללא הרמת מקטע ST.
המומחה ציין כי בתובע קיננו גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית ולכן היה בסיכון מוגבר ללקות גם בסיבוכי המחלה, כוללם אוטם (גבר, בן 55, מעשן כבד, היפרליפידמיה, בעברו התלונן מספר פעמים על כאבים בחזה).
המומחה ציין בחוות דעתו כי התובע לא אובחן קודם לאשפוזו כסובל ממחלת לב כלילית ובדיקת מאמץ אחרונה שעבר הדגימה כושר גופני מעולה, ללא סימנים למחלת לב כלילית.
בצנתור נמצאה היצרות משמעותית בעורק יחיד, עורק האוטם (ה-LAD).
המומחה הרפואי הגיע למסקנה כי קיים קשר סיתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת האוטם החריף ללא הרמת מקטע ST של שריר הלב במועד שהופיע.
לדבריו, סביר כי האירוע החריג שימש כמנגנון הדק לקריעת רובד טרשתי קיים בעורק ה-LAD שעד אותה עת היה בלתי חסימתי וללא משמעות המודינימית.
הטרשת התפתחה במהלך השנים על רקע גורמי הסיכון שקיננו בתובע. קריעת הרובד הטרשתי גרמה להיווצרות קריש דם ולחסימה משמעותית של העורק עם הופעת אוטם ללא הרמת מקטע ST (כלומר, לא היתה חסימה מלאה של עורק ה -LAD).
לסיכום, קבע המומחה כי האוטם במקרה הנדון קשור סיבתית לאירוע החריג בעבודתו של התובע (אותו ויכוח חריף בעבודה).
לאור קביעה זו, החליט הביטוח הלאומי לחזור בו ממכתב הדחייה והסכים להכיר באותו התקף לב כפגיעה בעבודה.
הסכמה זו אושרה בפסק דין במסגרתו אף חוייב הביטוח הלאומי בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח.
בעקבות קביעת הועדה הרפואית שולמו כ-115,000 ש"ח למרשנו בגין אותו התקף לב שהוכר כפגיעה בעבודה
בעקבות החלטת בית הדין, חזר עניינו של מרשנו לדיון בביטוח לאומי. שולמו לו דמי פגיעה בגין אותה תקופה שבה הוא לא עבד והוא זומן לבדיקה על ידי ועדה רפואית בביטוח לאומי לצורך קביעת נכותו הרפואית.
לאור מצבו הלבבי, נקבעה לו נכות בשיעור של 10% נכות לצמיתות ועקב כך הוא קיבל מביטוח לאומי סך כולל של כ-115,000 ש"ח.
למשרדנו ניסיון רב בתביעות להכרה במקרים של התקף לב כפגיעה בעבודה
משרדנו מייצג נפגעים רבים, בתביעות להכרה כפגיעה בעבודה, נגד ביטוח לאומי, לרבות במקרים של התקפי לב.
משרדנו מייצג את המבוטחים לאורך כל שלבי התהליך, החל מתשאול הלקוח, מילוי התביעות לביטוח הלאומי, צירוף החומר הרפואי הרלוואנטי, איסוף חומר רפואי נוסף, הפנייה לבדיקות נוספות ככל שיש צורך בכך, ייצוג בועדות רפואיות, ועדות לעררים, תביעה לבית הדין האזורי, ערעור לבית הדין הארצי ועוד.
ניתן לפנות לייעוץ ראשוני להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].
במידה ואתם סובלים מתסמונת CRPS או מעוניינים לקרוא אודות נכות בגין CRPS מומלץ לקרוא בעיון אודות המקרה להלן של לקוח משרדנו אשר קיבל מביטוח לאומי 90% נכות בגין CRPS בכף היד.
כתוצאה מנכות זו, מקבל מרשנו קצבאות מביטוח לאומי בסך של כ-8,900 ש"ח מידי חודש ובנוסף סך כולל של כ-140,000 ש"ח מחברת ביטוח עקב פוליסת נכות מתאונה.
תביעה לביטוח לאומי בגין CRPS לאחר תאונת עבודה
משרדנו ייצג נפגע אשר במהלך עבודתו נחתך באצבע 3 ביד ימין וכתוצאה מכך נגרם קרע של הגיד.
מרשנו עבר ניתוח לתפירת הגיד, אך לרוע מזלו התפתחה תסמונת CRPS והוא סובל מנכות חמורה בידו הדומיננטית.
CRPS היא תסמונת כאב אזורי מורכב הגורמת לכאבים חזקים מאוד ופגיעה קשה בתפקוד אותו איבר ובאיכות החיים של החולה.
להרחבה בנושא של CRPS ואחוזי הנכות הניתנים בגין תסמונת זו, מומלץ לקרוא: CRPS אחוזי נכות .
בעקבות פגיעתו בתאונה, מרשנו טופל על ידי שורה ארוכה של רופאים בתחומים שונים, לרבות אורטופדיה, נוירולוגיה, רפואת כאב ועוד.
כמו כן הוא טופל תקופה ממושכת באשפוז יום לצורך שיקום בבי"ח רעות, שם עבר טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, שיחות עם פסיכולוגים ועוד.
אולם, ניסיון השיקום לא צלח ובעקבות התאונה, נותר מרשנו עם פגיעה חמורה ובלתי הפיכה בידו הדומיננטית, אשר הפכה ללא תפקודית.
מרשנו אינו משתמש בכף ידו, סובל מכאבים חזקים כרוניים בכף היד, רגישות קיצונית למגע, שינויים בצבע ובטמפרטורה של האזור הפגוע, הזעת יתר, שינויים בצורת הציפורניים (אינו מסוגל לגזור את הציפורניים עקב הרגישות לכאב) ועוד.
ביטוח לאומי הכיר בתאונה כפגיעה בעבודה ושילם למרשנו דמי פגיעה בגין היעדרותו מהעבודה.
נכות בגין CRPS
בעת ההופעה בועדה הרפואית, טען משרדנו כי נוכח מצבו החמור של מרשנו, יש לקבוע לו אחוזי נכות השקולים למצב של אובדן או קטיעת כף היד (שהרי כף היד כלל אינה מתפקדת).
הרופא בועדה הרפואית אכן התרשם מחומרת המצב, אולם נוכח הטענות בדבר מוגבלות כה קשה, המוסד לביטוח לאומי החליט להוציא חוקר מטעמו כדי שיעקוב אחר מרשנו ויתעד אותו.
לאחר מכן, זומנו שוב לועדה רפואית שם צפינו ביחד עם רופא הועדה בקלטת המעקב, אשר גם ממנה עולה כי מרשנו אינו עושה כל שימוש בכף ידו.
הרופא בועדה הרפואית התרשם ממגבלותו של מרשנו, הסכים איתנו והחליט לקבוע למרשנו 60% נכות בגין CRPS.
הועדה הרפואית קיבלה גם את טענותינו להפעלת תקנה 15 בנסיבות העניין היות ומרשנו לא חזר לעבודתו ונגרמה לו ירידה משמעותית בהכנסותיו.
ולפיכך בסופו של יום נקבעו למרשנו 90% נכות בגין CRPS. בעקבות החלטה זו מרשנו מקבל קצבת נפגעי עבודה בשיעור של כ – 6,500 ש"ח מידי חודש.
זכרו: במידה ונפגעתם בתאונת עבודה וזומנתם לועדה רפואית מומלץ לפנות אל עו"ד ועדה רפואית אשר יוכל להכין אתכם, ללוות אתכם ולייצג אתכם במעמד הועדה.
קצבה מיוחדת מביטוח לאומי עקב נכות בגין CRPS
לאור נכותו הגבוהה, הרי שמעבר לקצבת נפגעי עבודה ומכיוון שמרשנו מתקשה בפעולות היומיום עקב נכותו בגין CRPS, משרדנו פעל להגשת תביעה לתשלום קצבה מיוחדת לנפגע עבודה מביטוח לאומי.
במסגרת התביעה לתשלום קצבה מיוחדת לנפגע עבודה, נטען כי ידו הדומיננטית של מרדנו אינה תפקודית כלל עקב CRPS, הוא צריך עזרה ללבוש פריטי לבוש מסויימים,
הוא צריך עזרה בחלק מפעולות הרחצה, עזרה בגילוח, הוא אינו מרטיב את אזור היד עד גובה המרפק, אינו יכול לבשל ועוד.
ביטוח לאומי אישר למרשנו קיצבה מיוחדת בגין סיוע עבור צרכים מיוחדים הנובעים ממצבו, ומרשנו מקבל בנוסף עוד כ-2,400 ש"ח מידי חודש.
סה"כ מקבל מרשנו מביטוח לאומי קצבת נכות בגין CRPS בגובה של כ-8,900 ש"ח מידי חודש.
תביעה לחברת הביטוח עקב נכות בגין CRPS
מרשנו היה מבוטח בפוליסת ביטוח של תאונות אישיות. בפוליסה היה מרכיב של אובדן כושר עבודה שבועי ונכות מתאונה.
מרשנו טיפל לבדו, בתביעה לאובדן כושר עבודה שבועי והסכים לפיצוי של 5,000 ש"ח אלא שחברת הביטוח טענה שהסכמה זו סילקה גם את דרישתו לפיצוי מכוח הרכיב בפוליסה המדבר על נכות מתאונה.
לצערנו, חברת הביטוח מרבות להתנער מתביעות המוגשות אליהן ובמקרים אלה מומלץ לפנות לעורכי דין המנוסים בהגשת תביעת פוליסת ביטוח.
לפיכך, פעלנו להגשת תביעה לבית המשפט, במסגתרה טענו כי בהתאם להוראות פוליסת הביטוח, קביעת הנכות הרפואית על ידי המוסד לביטוח לאומי מחייבת
את חברת הביטוח בפיצוי מרשנו, בהתאם לאותה נכות בגין CRPS, מהסכום המבוטח בפוליסה.
כמו כן, טענו כי הסכמתו מול חברת הביטוח היתה מצומצמת אך ורק לעניין אובדן כושר עבודה שבועי ולא לעניין הרכיב של נכות מתאונה.
במסגרת פשרה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, הוסכם כי חברת הביטוח תפצה את מרשנו בסך של כ-140,000 ש"ח.
ניסיון משרדנו בתביעות נכות בגין CRPS
משרדנו מייצג נפגעים בלבד בתביעות נזקי גוף כנגד המוסדות השונים ופועל למימוש מלוא זכויות הנפגע.
במהלך השנים, צבר משרדנו ידע וניסיון רב הן בפן הרפואי והן בפן המשפטי המסייע בניהול התביעות.
זכרו: CRPS עלול להותיר נכות רפואית חמורה ומגבלה תפקודית קשה המשפיעה לרעה על כל אורחות חייו של הנפגע.
לפיכך, חשוב מאוד במקרים אלה לפנות אל עו"ד תאונות עבודה ונזקי גוף בעל ניסיון אשר יידע לממש את מלוא זכויותיו של הנפגע.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים הסובלים מתסמונת CRPS בתביעות לביטוח לאומי הן במקרים של נכות כללית והן במקרים של CRPS לאחר תאונת עבודה,
ניידות, תביעות נזיקין (לרבות מקרים של CRPS לאחר נפילה ברחוב, CRPS לאחר שבר, CRPS לאחר חתכים או ניתוחים ועוד) ותביעות ביטוח (נכות מתאונה, אובדן כושר עבודה, קרן פנסיה ועוד).
לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].
