עודכן לאחרונה על ידי עו"ד אורי דלאל | יוני 2026

טופס 283, המכונה גם טופס בל/283, הוא טופס הפניה לטיפול רפואי ראשוני לעובד עצמאי שנפגע בעבודה. העצמאי ממלא את הטופס בעצמו, חותם עליו ומוסר אותו לקופת החולים שבה הוא חבר, לצורך קבלת טיפול רפואי ותעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.

הטופס אינו מהווה הכרה של הביטוח הלאומי בתאונה ואינו תביעה לתשלום דמי פגיעה. תפקידו הוא להסדיר את הפנייה הרפואית הראשונית. את התביעה להכרה בפגיעה ולתשלום דמי פגיעה מגישים בהמשך באמצעות טופס בל/211.

מהו טופס בל/283? התשובה הקצרה

עמוד זה מתמקד בטופס בל/283 ובנקודות המיוחדות לעצמאי: מילוי נכון, תיאור הקשר לעסק, הוכחת הפעילות שבמסגרתה אירעה התאונה, קבלת התעודה הרפואית והמשך ההליך. לסקירה מלאה של כל מסלול נפגעי העבודה ניתן לעבור לעמוד תאונת עבודה ביטוח לאומי.

למי מיועד טופס 283?

הטופס מיועד לעובד עצמאי שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו, וכן במקרים המתאימים בתאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה. הוא אינו מיועד לעובד שכיר, שעבורו קיים טופס בל/250.

כדי שזכויותיו של עצמאי ייבחנו במסלול נפגעי עבודה, קיימת חשיבות לכך שבמועד הפגיעה הוא היה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד. לכן, לפני שמסתפקים במילוי הטופס, כדאי לבדוק גם את המעמד הביטוחי.

מה טופס בל/283 אינו?

1. הוא אינו מהווה הכרה של הביטוח הלאומי בפגיעה.
2. הוא אינו תביעה לתשלום דמי פגיעה.
3. הוא אינו קובע את שיעור דמי הפגיעה או את אחוזי הנכות.
4. הוא אינו מחליף את טופס בל/211 ואת המסמכים שיש לצרף אליו.
5. הוא אינו מוכיח לבדו שהפעולה שבמהלכה אירעה התאונה הייתה פעולה עסקית.

את התביעה להכרה ולתשלום דמי פגיעה מגישים באמצעות טופס בל/211. שם נבחנים תיאור התאונה, המסמכים הרפואיים, הקשר לעבודה והראיות הנוספות.

כיצד ממלאים טופס בל/283?

העצמאי ממלא את הטופס על כל פרטיו, חותם עליו ומוסר אותו לקופת החולים. יש להקפיד במיוחד על הפרטים הבאים:

1. פרטים אישיים מלאים: שם, מספר זהות, כתובת, פרטי קשר וקופת החולים.
2. פרטי העסק והעיסוק: שם העסק, תחום הפעילות והעבודה שבוצעה בפועל.
3. תאריך ושעת הפגיעה: בהתאם למסמך הרפואי ולתיעוד הקיים.
4. מקום התאונה: בעסק, אצל לקוח, באתר עבודה, בדרך בין מקומות עבודה או במקום אחר הקשור לעסק.
5. נסיבות הפגיעה: מה הייתה הפעולה העסקית, מה קרה וכיצד נגרמה הפגיעה.
6. האיברים שנפגעו: בהתאם לתלונות ולבדיקה הרפואית הראשונית.
7. חתימת העצמאי: לאחר בדיקה שכל הפרטים נכונים.

כיצד עצמאי צריך לתאר את התאונה?

בתביעה של עצמאי לא תמיד מספיק לכתוב שהתאונה אירעה "בזמן העבודה". חשוב להסביר מה הייתה הפעילות העסקית שבוצעה באותו רגע וכיצד היא קשורה לעסק.

ניסוח כמו "כאבי גב", "נפילה" או "תאונה אצל לקוח" אינו מסביר די הצורך מה בוצע במסגרת העסק ומה היה מנגנון הפגיעה. מצד שני, אין צורך להוסיף טענות משפטיות או רפואיות שאין להן בסיס.

מה חשוב במיוחד כאשר התאונה אירעה מחוץ לעסק?

עצמאים רבים עובדים אצל לקוחות, באתרי עבודה, בנסיעות, באספקת ציוד או בביצוע שירותים מחוץ לכתובת העסק. במקרים כאלה עלולה להתעורר שאלה אם התאונה אירעה במסגרת העבודה או בפעילות פרטית.

לכן כדאי לשמור מסמכים שמראים מה הייתה מטרת הפעולה, כגון:

1. הזמנת עבודה או תיאום עם הלקוח.
2. חשבונית, קבלה או הצעת מחיר.
3. תכתובת וואטסאפ, דוא"ל או יומן פגישות.
4. תעודת משלוח או מסמך רכישה עסקי.
5. אישור מהלקוח או מעד שהיה במקום.
6. תיעוד נסיעה או מיקום, כאשר הדבר רלוונטי.

למה הגרסה בבל/283 חשובה גם להמשך התביעה?

בל/283 הוא לעיתים המסמך הראשון שבו העצמאי מתאר בכתב את התאונה. בהמשך ניתן להשוות את הנוסח שבו למסמך הרפואי הראשון, לטופס בל/211, לראיות העסקיות ולגרסה שתימסר בשלבים מאוחרים יותר.

המסמכים אינם צריכים להיות זהים מילה במילה, אך העובדות המרכזיות צריכות להיות עקביות: מועד הפגיעה, מקום התאונה, הפעולה העסקית, מנגנון הפגיעה והאיברים שנפגעו.

פער מהותי בין המסמכים עלול לעורר ספק בשאלה אם התאונה התרחשה כפי שתוארה או אם הייתה קשורה לעבודה. לכן אין למלא את הטופס בחיפזון או להסתפק במשפט כללי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין לתאונות עבודה.

מה עושים לאחר מילוי טופס בל/283?

1. מוסרים את הטופס לקופת החולים שבה העצמאי חבר.
2. מתארים לרופא את נסיבות התאונה ואת הקשר לעבודה העצמאית.
3. מוודאים שכל האיברים שנפגעו מתועדים.
4. מקבלים תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
5. שומרים העתק של הטופס ושל המסמכים הרפואיים.
6. מגישים בהמשך תביעה להכרה בפגיעה ולתשלום דמי פגיעה.

למידע על תקופת הזכאות, אופן החישוב, ניכוי 12 הימים הראשונים והמשך ההליך ניתן לעבור לעמוד דמי פגיעה לאחר תאונת עבודה.

מהי תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה?

התעודה הרפואית הראשונה היא מסמך רפואי שבו נרשמים פרטי הפגיעה, האבחנות ותקופת אי הכושר שנקבעה. היא אינה זהה לאישור מחלה רגיל ומשמשת מסמך מרכזי בתביעה לדמי פגיעה.

חשוב לוודא שהרופא תיעד את התאונה כקשורה לעבודה העצמאית, את האיברים שנפגעו ואת תקופת אי הכושר. כאשר אי הכושר נמשך, יש לפנות לקבלת תעודות המשך בהתאם למצב הרפואי.

האם עצמאי חייב להיות רשום בביטוח הלאומי?

כן. הזכאות לדמי פגיעה כעובד עצמאי מותנית בכך שבמועד הפגיעה הוא היה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד.

אם המעמד לא הוסדר, אם ההכנסה דווחה בצורה שאינה תואמת את הפעילות או אם קיימים חובות, יש לבדוק את ההשלכות לפני שמניחים שקיימת זכאות מלאה. מילוי בל/283 לבדו אינו מתקן בדיעבד את המעמד הביטוחי.

מה המשמעות של 12 הימים הראשונים אצל עצמאי?

אצל עובד עצמאי, דמי הפגיעה משולמים בניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים. זהו הבדל חשוב לעומת עובד שכיר, אך הוא שייך לחישוב דמי הפגיעה ולא לתפקידו של בל/283 עצמו.

מטרת הטופס היא לאפשר את הטיפול הרפואי והתיעוד הראשוני, ואילו הזכאות הכספית נבחנת במסגרת התביעה לדמי פגיעה.

מה ההבדל בין בל/283, בל/211 ובל/250?

בל/283 הוא טופס ההפניה הרפואית לעצמאי. בל/211 הוא התביעה להכרה בפגיעה ולתשלום דמי פגיעה. בל/250 הוא הטופס המקביל לעובד שכיר.

סדר הפעולות הרלוונטי לעצמאי: עצמאי ממלא בל/283 לצורך קבלת התיעוד הרפואי, ולאחר מכן מגיש בל/211 לצורך ההכרה והתשלום. עובד שכיר משתמש במקום זאת בטופס בל/250.

טעויות נפוצות בטופס בל/283

1. כתיבה שהתאונה אירעה "בעבודה" בלי להסביר מה הייתה הפעילות העסקית.
2. אי ציון מקום התאונה או זהות הלקוח.
3. אי שמירת מסמכים המוכיחים את מטרת הנסיעה או העבודה.
4. פער בין הטופס לבין הגרסה שנמסרה לרופא.
5. אי ציון כל האיברים שנפגעו.
6. הנחה שמילוי בל/283 לבדו מהווה תביעה והכרה.
7. אי בדיקת הרישום והמעמד כעובד עצמאי בביטוח הלאומי.
8. ניסוח שגוי או חסר של מנגנון החבלה.

שאלות נפוצות על טופס בל/283

האם טופס בל/283 מהווה הכרה בתאונת עבודה?

לא. הטופס נועד להפניה לטיפול רפואי ראשוני. ההכרה מתקבלת רק לאחר הגשת תביעה לביטוח הלאומי ובחינתה.

מי ממלא וחותם על בל/283?

העובד העצמאי ממלא את הטופס על כל פרטיו וחותם עליו בעצמו.

האם אפשר להשתמש בבל/250 במקום בל/283?

לא. בל/250 מיועד לעובד שכיר. עצמאי משתמש בבל/283 לצורך ההפניה הרפואית הראשונית.

האם אפשר לקבל טיפול לפני שמילאתי את הטופס?

במצב רפואי דחוף אין להמתין. יש לקבל טיפול ולציין שהפגיעה אירעה במסגרת העבודה העצמאית, ולאחר מכן להסדיר את הטופס והתיעוד בקופת החולים.

מה מצרפים כאשר התאונה אירעה אצל לקוח?

כדאי לשמור ולהציג לפי הצורך הזמנת עבודה, תכתובת עם הלקוח, חשבונית, יומן פגישות, אישור מהלקוח או מסמך אחר שמראה שהפעולה הייתה חלק מהעסק.

האם עצמאי שלא היה רשום בביטוח הלאומי זכאי לדמי פגיעה?

הזכאות לדמי פגיעה כעצמאי מותנית בכך שבמועד הפגיעה היה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד. לכן יש לבדוק את המעמד הביטוחי במקרה כזה.

האם בל/283 מספיק כדי לקבל דמי פגיעה?

לא. לאחר קבלת התיעוד הרפואי יש להגיש תביעה להכרה בפגיעה ולתשלום דמי פגיעה באמצעות בל/211.

ליווי משפטי לעצמאי שנפגע בעבודה

תביעה של עצמאי עשויה לעורר שאלות שאינן קיימות בדרך כלל אצל שכיר: מה הייתה הפעילות העסקית, האם התאונה אירעה במסגרת העסק, אילו מסמכים מוכיחים זאת ומה היה המעמד הביטוחי במועד הפגיעה.

משרד עורכי דין אורי דלאל מלווה מזה למעלה מ-20 שנה עצמאים שנפגעו בעבודה בבדיקת נסיבות התאונה, הכנת הטפסים, איסוף הראיות העסקיות, הגשת תביעות לביטוח הלאומי והמשך ההליך במקרים המתאימים.

להרחבה בנושא זכויותיכם של עצמאיים לאחר תאונת עבודה מומלץ לקרוא את המאמר המקיף תאונת עבודה זכויות.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ניתן לשלוח הודעה לוואטסאפ, לחייג לטלפון 0544-485312, או להשאיר פרטים בטופס.

עודכן לאחרונה על ידי עו"ד אורי דלאל | יוני 2026

טופס 250 תאונת עבודה, המכונה גם טופס בל/250, הוא טופס הפניה לטיפול רפואי ראשוני לעובד שכיר שנפגע בעבודה. הטופס צריך להימסר לעובד כשהוא מלא וחתום על ידי המעסיק או מי שהוסמך מטעמו, ולאחר מכן יש למסור אותו לקופת החולים לצורך קבלת טיפול ותעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.

חשוב לדעת כי בל/250 אינו תביעה להכרה בתאונת עבודה, אינו אישור של ביטוח לאומי שהתאונה הוכרה ואינו הטופס שבאמצעותו תובעים דמי פגיעה. תפקידו הוא רפואי־ראשוני. את התביעה להכרה בפגיעה ולתשלום דמי פגיעה מגישים בהמשך באמצעות טופס בל/211.

מהו טופס בל/250? התשובה הקצרה

עמוד זה מתמקד רק בטופס בל/250: מטרתו, הפרטים שמופיעים בו, החשיבות של בדיקת הנוסח, קבלת התעודה הרפואית ומה עושים כאשר המעסיק מסרב או מסתייג. למדריך על יתר הפעולות הראשונות לאחר התאונה ניתן לעבור לעמוד תאונת עבודה מה עושים.

מה חשוב להבין לגבי טופס בל/250?

כדי למנוע טעות נפוצה, חשוב להבין את הגבולות של הטופס:

1. הטופס אינו מהווה הכרה של הביטוח הלאומי בתאונה.
2. הטופס אינו תביעה לתשלום דמי פגיעה.
3. חתימת המעסיק אינה בהכרח הודאה באחריות משפטית לתאונה.
4. הטופס אינו מחליף את טופס בל/211 ואת המסמכים שיש לצרף אליו.
5. הטופס אינו קובע את אחוזי הנכות או את גובה הפיצוי.
6. בטופס הזה מצוינת גרסת הנפגע על כל המשתמע מכך. לפיכך, תהיה זו טעות להתייחס לטופס כמסמך בירוקרטי בלבד ומומלץ להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה.

את התביעה להכרה בפגיעה ולתשלום דמי פגיעה מגישים באמצעות טופס בל/211. עמוד בל/211 עוסק במילוי התביעה, במסמכים, בגרסה העובדתית ובהגשה לביטוח הלאומי.

מי צריך לחתום על טופס 250 תאונת עבודה?

טופס בל/250 צריך להימסר לעובד כשהוא מלא וחתום על ידי המעסיק או מי שהוסמך מטעמו. בפועל, אין סיבה שהעובד יישאר פסיבי לגבי תוכן הטופס. לפני החתימה והמסירה לקופת החולים, מומלץ שהעובד יעבור על כל הפרטים, ובמיוחד על תיאור התאונה.

מהניסיון שלנו, הדרך הבטוחה יותר היא שהעובד יכין מראש תיאור עובדתי קצר ומדויק של האירוע, יעביר אותו למעסיק ויוודא שהטופס נחתם כשהנוסח תואם למה שאירע בפועל. כך מצמצמים את הסיכון שהטופס יכלול תיאור חלקי, עמום או שונה מהגרסה שתימסר מאוחר יותר לרופא ולביטוח הלאומי.

אילו פרטים מופיעים בטופס בל/250?

הטופס כולל, בין היתר, את הפרטים הבאים:

1. פרטי העובד ופרטי המעסיק.
2. קופת החולים שבה העובד מבוטח.
3. תאריך הפגיעה ושעת הפגיעה.
4. מקום התאונה.
5. הפעולה שביצע העובד בזמן התאונה.
6. תיאור נסיבות התאונה ומנגנון הפגיעה.
7. האיברים שנפגעו.
8. חתימת המעסיק או מי שהוסמך מטעמו.

מה העובד צריך לבדוק לפני שהוא מקבל את הטופס?

לפני שפונים עם הטופס לקופת החולים, כדאי לבדוק:

1. שהתאריך והשעה נכונים: טעות בתאריך עלולה ליצור סתירה מול המסמך הרפואי, דיווח הנוכחות או הודעה שנשלחה למעסיק.
2. שמקום התאונה מדויק: יש לציין אם הפגיעה אירעה במפעל, באתר בנייה, אצל לקוח, בדרך בין אתרים או במקום אחר במסגרת העבודה.
3. שתיאור הפעולה ברור: לא להסתפק במילים כלליות כמו "הופיע כאב" או "נתפס הגב", אלא לציין מה העובד עשה ומה אירע.
4. שהאיברים שנפגעו נרשמו: במיוחד כאשר קיימות כבר תלונות במספר אזורים בגוף.
5. שאין הסתייגות סמויה: לעיתים נכתב נוסח שמציג את הפגיעה כאירוע שאינו קשור לעבודה או כמצב רפואי קודם בלבד.
6. שהטופס חתום: יש לוודא שהחתימה נעשתה על ידי המעסיק או מי שהוסמך מטעמו.

כיצד נכון לתאר את התאונה בטופס בל/250?

תיאור התאונה צריך להיות קצר, עובדתי ומדויק. הוא צריך להשיב על חמש שאלות: היכן העובד היה, מה ביצע, מה אירע, כיצד נפגע ואילו איברים נפגעו.

אין צורך להכניס לטופס טיעונים משפטיים, הערכות רפואיות או השערות. כן חשוב לתאר את האירוע עצמו ולא רק את התוצאה. למשל, ניסוח כמו "כאבי גב" אינו מסביר אם הייתה הרמה, משיכה, נפילה או תנועה חדה בזמן העבודה. ניסוח כמו "כאב ברך" אינו מסביר האם היתה חבלה סיבובית.

למה הגרסה בטופס בל/250 חשובה גם למסלולים אחרים?

בל/250 הוא לעיתים אחד המסמכים הראשונים שנוצרים לאחר התאונה. אף שהוא אינו טופס התביעה הרשמי, התיאור שמופיע בו עשוי להיבחן בהמשך מול המסמך הרפואי הראשון, טופס בל/211, הודעות שנמסרו למעסיק, עדויות ותביעת נזיקין.

מה עושים לאחר שמקבלים טופס בל/250?

1. פונים לקופת החולים שבה העובד חבר ומוסרים את הטופס.
2. מתארים לרופא את נסיבות התאונה ואת כל האיברים שנפגעו.
3. מבקשים לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
4. מוודאים שהתעודה מציינת את תקופת אי הכושר ואת הקשר לתאונת העבודה.
5. שומרים העתק של בל/250 ושל כל מסמך רפואי.
6. מגישים בהמשך תביעה להכרה בפגיעה ולתשלום דמי פגיעה.

למידע על תנאי הזכאות, 91 ימי התשלום ואופן החישוב ניתן לעבור למאמר דמי פגיעה לאחר תאונת עבודה.

מהי תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה?

התעודה הרפואית הראשונה היא המסמך הרפואי שבו מצוינים פרטי הפגיעה, האבחנות ותקופת אי הכושר שנקבעה בעקבות התאונה. היא אינה זהה לאישור מחלה רגיל, והיא משמשת מסמך מרכזי בתביעה לדמי פגיעה.

חשוב לוודא שהתעודה כוללת תיאור נכון של התאונה, את כל האיברים שנפגעו ואת תקופת אי הכושר. כאשר אי הכושר נמשך, יש לפנות לקבלת תעודות המשך לנפגע בעבודה בהתאם למצב הרפואי. תעודת המשך זו נקראת "תעודה נוספת לנפגע בעבודה".

האם חייבים להמתין לבל/250 כדי לקבל טיפול רפואי?

במצב רפואי דחוף אין להמתין לקבלת הטופס. יש לפנות מיד לקבלת עזרה ראשונה או טיפול רפואי מתאים ולציין שהפגיעה אירעה בעבודה. לאחר מכן יש להסדיר את בל/250 מול המעסיק ולהעבירו לקופת החולים לצורך המשך הטיפול והוצאת התעודה הרפואית המתאימה.

מה עושים אם המעסיק מסרב לחתום על בל/250?

סירוב של המעסיק לחתום או למסור את הטופס אינו קובע שהתאונה אינה תאונת עבודה. הביטוח הלאומי הוא שמכריע אם הפגיעה תוכר. עם זאת, היעדר הטופס עלול להקשות על קבלת התיעוד הרפואי במסלול הרגיל ולכן חשוב לפעול במהירות.

1. פנו למעסיק בכתב ושמרו תיעוד של הבקשה.
2. ציינו מתי פניתם, למי ומה הייתה תשובתו.
3. אל תדחו טיפול רפואי דחוף.
4. שמרו הודעות, פרטי עדים, תמונות ומסמכים התומכים בנסיבות התאונה.
5. בדקו כיצד להגיש את התביעה לביטוח הלאומי בצירוף הסבר וראיות.

אם המעסיק מוכן לחתום אך מבקש לציין הסתייגות, חשוב לקרוא את ההסתייגות ולשקול לצרף כבר בתחילת ההליך את גרסת העובד והמסמכים התומכים בה.

מה ההבדל בין בל/250, בל/211 ובל/283 ואילו טפסים רלוונטיים לעובד השכיר?

עצמאי שנפגע בעבודה אינו משתמש בבל/250. המסלול המקביל עבורו מוסבר במדריך טופס בל/283 לעצמאי.

טעויות נפוצות בטופס 250 תאונת עבודה

1. קבלת הטופס בלי לקרוא את תיאור התאונה או הגשת הטופס כשתיאור התאונה לא משקף את אשר ארע.
2. הסתפקות בתיאור תוצאה רפואית בלי לתאר את האירוע.
3. רישום תאריך, מקום או איבר שגויים.
4. אי שמירת העתק חתום של הטופס.
5. פנייה לרופא בלי להסביר כיצד אירעה התאונה.
6. קבלת אישור מחלה רגיל במקום תעודה רפואית לנפגע בעבודה.
7. מחשבה שבל/250 לבדו מהווה תביעה או הכרה.

שאלות נפוצות על טופס בל/250

האם טופס בל/250 מהווה הכרה בתאונת עבודה?

לא. הטופס נועד להפניה לטיפול רפואי ראשוני. ההכרה בפגיעה מתקבלת רק לאחר הגשת תביעה לביטוח הלאומי ובחינתה.

האם חתימת המעסיק על בל/250 היא הודאה באחריות?

לא בהכרח. החתימה מאפשרת את ההפניה לטיפול הרפואי ואינה מהווה כשלעצמה הודאה ברשלנות או בחבות משפטית.

האם אפשר לשנות תיאור שגוי בטופס?

מומלץ לתקן את הטופס לפני השימוש בו. אם הטעות התגלתה לאחר שכבר נמסר, יש לתעד אותה ולמסור בהקדם הסבר ברור ועקבי בצירוף מסמכים התומכים בגרסה הנכונה.

מה עושים אם המעסיק מסרב לתת את הטופס?

יש לתעד את הפנייה למעסיק, לקבל טיפול רפואי דחוף לפי הצורך, לשמור ראיות לנסיבות התאונה ולבדוק כיצד להגיש את התביעה לביטוח הלאומי גם כאשר קיימת מחלוקת.

האם אפשר לקבל בל/250 אחרי שכבר פניתי למיון?

כן. טיפול רפואי דחוף אינו צריך להתעכב. לאחר מכן ניתן להסדיר את הטופס מול המעסיק ולהעבירו לקופת החולים לצורך המשך הטיפול והתיעוד כנפגע עבודה.

האם צריך בל/250 בכל ביקור רפואי?

הטופס משמש להפניה הראשונית. בהמשך הטיפול יש להציג את המסמכים הרפואיים והתעודות לנפגע בעבודה בהתאם לדרישות קופת החולים והביטוח הלאומי.

ליווי משפטי לאחר תאונת עבודה

בל/250 הוא מסמך מוקדם, אך לתיאור שמופיע בו עשויה להיות השפעה לאורך כל התיק. משרד עורכי דין אורי דלאל מלווה נפגעי עבודה בבדיקת המסמכים הראשוניים, בהגשת תביעות לביטוח הלאומי ובהליכים נוספים במקרים המתאימים.

לסקירה של כל ההליך מול ביטוח לאומי ניתן לעבור לעמוד המרכזי בנושא תאונת עבודה ביטוח לאומי.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ניתן לשלוח הודעה לוואטסאפ, לחייג לטלפון 0544-485312, או להשאיר פרטים בטופס.

ביטוח לאומי שילם 170,000 ₪ וקצבה חודשית בסך של 4,000 ₪ לנפגעת עם פריצת דיסק

משרדנו מייצג לקוחה אשר נפגעה בתאונת דרכים בדרך חזרה לביתה וסבלה עקב כך מכאבי גב (פגיעה בעמוד שדרה מותני). בתום הליכים ממושכים מול המוסד לביטוח לאומי נקבעו למרשתנו 64% נכות לצמיתות, שולמו לה עד כה תשלומים בסך כולל של מעל ל- 170,000 ש"ח וכן נקבע כי היא תקבל קצבה חודשית קבועה בסך של כ-4,000 ₪. אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה על ההליכים שנוהלו על ידי משרדנו עד לתוצאה המוצלחת:

תביעה להכרה בפגיעה כתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה

מרשתנו נפגעה בתאונה דרכים בדרכה לביתה ממקום עבודתה ונגרמו לה עקב כך נזקי גוף קשים, ובעיקר פגיעה בעמוד השדרה, לרבות מגבלות בתחום האורטופדי, נוירולוגי והנפשי. מרשתנו התלוננה על כאבי גב תחתון עם הקרנת כאב לרגל שמאל, רגישות בעמוד שדרה מותני והגבלה בתנועות.
בבדיקת CT עמוד שדרה מותני נמצאה פריצת דיסק מרכזית שמאלית בחוליות L4-5. בהמשך עברה מרשתנו ניתוח דיסקטומיה מותנית/גבית בגובה L4-5 משמאל, ובהמשך ניתוח נוסף להסרת הפרגמנט המרכזי וכן בוצע קיבוע במרווח L4-5. בדיקת EMG הדגימה רדיקלופתיה בגבהים L4-5-S1.

בשל מגבלותיה בעקבות התאונה, מרשתנו ממשיכה להיות במעקב רפואי, משתמשת במשככי כאבים חזקים ובזריקות, וכן מטופלת בטיפולים פארא רפואיים וטיפולי רפואה משלימה, כגון: פיזיותרפיה, הידרותרפיה, אקופונקטורה (דיקור סיני), יוגה טיפולית ועוד. בעקבות התאונה סובלת מרשתנו מכאבים והגבלות תנועה בגב ובעמוד שדרה מותני עם הקרנות וכאבים לרגל שמאל ועכוז, תחושת נימול, חולשה ורדימות, מתקשה ללכת למרחקים, מתקשה לישון ועוד. בנוסף  סובלת מאז התאונה מפחדים, חרדות, מצוקה רגשית וליקויים רגשיים. בעקבות פגיעתה בתאונה, נפגעה יכולתה של מרשתנו לעבוד והיא טרם שבה למעגל העבודה.

משרדנו הגיש בשם הלקוחה תביעה לביטוח לאומי להכרה בפגיעה כתאונת עבודה (שכן בהתאם לדין תאונה בדרך חזרה הביתה ממקום העבודה הינה תאונת עבודה).

מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין מול ביטוח לאומי ?

פריצת דיסק תאונת עבודה עשויה להוביל לזכויות משמעותיות טיפול משפטי נכון כבר מהרגע הראשון יכול להשפיע באופן משמעותי על הפיצוי

ביטוח לאומי הכיר בתביעה רק באופן חלקי כאשר בתשובת המוסד לביטוח לאומי נרשם באופן תמוה כי הוכר לה כאב גב תחתון בלבד כפגימה יחידה מתאונת העבודה ואושרו רק חלק מהימים בגין אי כושר הקשור לתאונה. המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בקשר סיבתי בין הנזק בעמוד השדרה לבין התאונה.

בנסיבות אלה, הגיש משרדנו תביעה לבית הדין לעבודה וטען, בין היתר, כי מתיקה הרפואי של הנפגעת עולה כי לא רק שאין כל עדות לנכות אורטופדית או נוירולוגית קודמת בגב תחתון / עמ"ש מותני אלא שאף אין כל תלונות קודמות בדבר הגבלות בגב, כאבים או מוגבלות כלשהי אשר היתה עשויה להותיר נכות קבועה. כפי שמתועד בתיק הרפואי, התובעת  החלה לסבול מכאבים תמידיים והגבלות בעמוד שדרה מותני עם הקרנות לרגל רק מאז פגיעתה בתאונה, כפי שתועד בתיק הרפואי על ידי כל הרופאים המטפלים בזמן אמת. לפיכך, טען משרדנו כי יש להכיר בנזק לעמוד השדרה כפגיעה בעבודה (ולא רק כאבי גב בלבד) ולהפנות אותה לבדיקה בפני ועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות של התובעת כתוצאה מהפגיעה.

בהסכמת בא כוח המוסד לביטוח לאומי, הוסכם להכיר בנזק בעמוד השדרה כפגיעה בעבודה, ועניינה של מרשתנו הוחזר לביטוח לאומי לצורך העמדתה בבדיקה בפני הועדות הרפואיות.

ההליכים בועדות הרפואיות

בהתאם לבקשתנו, מרשתנו נבדקה על ידי מספר רופאים במסגרת הועדות הרפואיות, לרבות מומחים בתחום האורטופדיה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה. נקבעו לה נכויות זמניות משמעותיות לתקופות ממושכות. בהתאם לתביעה נוספת שהגשנו מכוח תקנה 18 לתקנות המוסד לביטוח לאומי (נכה נזקק) נקבעה לה נכות זמנית בשיעור של 100% לתקופה ממושכת. בהמשך, וגם לאחר שכבר נקבעה נכותה הרפואית של מרשתנו, נדון עניינה של מרשתנו בידי ועדת רשות אשר בחנה את האפשרות להפעיל את תקנה 15 (המאפשרת הגדלת הנכות הרפואית עד מחצית בנסיבות מסוימות), ולאחר מכן הופענו שוב בפני ועדה רפואית לצורך סיכום הדיון והצגת טענותינו בעניין.

התוצאה המוצלחת

בסופו של יום, ולאחר הליכים ממושכים, נקבעה למרשתנו נכות קבועה לצמיתות בשיעור של 64% בגין נכות אורטופדית, נכות נוירולוגית, נכות נפשית והפעלת תקנה 15. כתוצאה מכך קיבלה מרשתנו עד היום תשלום מביטוח לאומי בשיעור כולל של למעלה מ-170,000 ₪ וכן היא זכאית לקצבת חודשית קבועה בסך של 4,000 ₪ לחודש.

ניסיון משרדנו

למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים אשר סובלים מפריצת דיסק או בלט דיסק בגב או בצוואר בהליכים מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח.

אם נפגעת בגב או הנך סובל מפריצת דיסק או בלט דיסק כתוצאה מתאונת עבודה ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה ללא התחייבות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או במייל: [email protected].

סובלים משבר בירך כתוצאה מהתאונה ? בדקו מהם אחוזי הנכות העשויים להיקבע לכם בגין שבר בירך ואילו זכויות מגיעות לכם בגין הפגיעה.

שבר בפרק הירך נכות

שבר בירך היא פגיעה אורטופדית חמורה אשר יכולה להותיר נכות ופגיעה משמעותית באיכות החיים. תקנות המוסד לביטוח הלאומי מסדירות, בין היתר, את אחוזי הנכות הנקבעים בגין פגיעה בפרק הירך, בעקבות חומרת הפגיעה, כאשר ס' 48(1) לתקנות הביטוח הלאומי קובע כי במידה וכתוצאה מהשבר בירך:

סובל הנפגע ממפרק נד הוא יהיה ל-70% נכות, במידה וכתוצאה מהפגיעה סובל הנפגע מקשיון לא נוח בפרק הירך הוא יהיה זכאי ל-50% נכות ובמידה ומדובר בקשיון נוח הוא יהיה זכאי ל-40% נכות.

כמו כן, קובעות התקנות זכאות לאחוזי נכות במידה סובל הנפגע מהגבלה בתנועות הירך בהתאם למידת ההגבלה: כך, במידה וקיימת הגבלה במתיחה (Extension), יהיה זכאי הנפגע ל-15% נכות, במידה והגבלה בכיפוף הירך מפריעה לישיבה יהיה זכאי הנפגע ל-20% נכות, נכות בשיעור של 20% תיקבע גם לנפגע הסובל מהגבלה בהטיית הגף, בקירוב הגף או בסיבוב הגף. במידה והנפגע סובל מהגבלה בינונית בכל תנועות הירך הוא יהיה זכאי ל-30% נכות.

לקריאה נוספת בנוגע לאחוזי נכות, לחצו: אחוזי נכות.

שבר בירך ביטוח לאומי

במידה והשבר בירך נגרם כתוצאה מתאונת עבודה, הנפגע יהיה זכאי לזכויות שונות מביטוח לאומי. במידה והתאונה תוכר כפגיעה בעבודה,  הוא עשוי להיות זכאי לתשלום דמי פגיעה עד ל-90 יום לאחר פגיעתו, ובהמשך במידה והוא יגיש תביעה לקביעת דרגת נכות עקב השבר בירך, הוא יופנה לועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות המגיעים לו עקב פגיעתו. במידה והועדה הרפואית תקבע אחוזי נכות בשיעור של בין 19-9 אחוזים יהיה זכאי הנפגע למענק חד פעמי (סכום חד פעמי) הנגזר מהכנסותיו בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה ואחוזי הנכות שנקבעו לו. במידה ויקבעו אחוזי נכות בשיעור של 20% ומעלה יהיה זכאי הנפגע לקצבה חודשית קבועה.

שבר בירך זכויות נוספות

כמובן שייתכן והנפגע יהיה זכאי לפיצויים או זכויות ממקורות נוספים. כך לדוגמא במידה והחבלה נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים הוא יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (ראה גם מאמר שכותרתו: תאונת דרכים תאונת עבודה).

 במידה והחבלה נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם כלשהו, ייתכן ויוכל להגיש תביעת נזיקין לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף. כך למשל במידה והשבר בירך נגרם כתוצאה מליקוי או מכשול במדרכה ייתכן ויוכל לתבוע את העירייה בשטחה ארעה התאונה, או את הבעלים של המקרקעין או את מי שיצר את המכשול וכו'.

כמו כן במידה והנפגע היה מבוטח בפוליסת ביטוח רלוואנטית (אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות, נכות מתאונה) ייתכן והוא יהיה זכאי לקבלת פיצויים בהתאם לפוליסה.

לכן בכל מקרה של פגיעה משמעותית מומלץ לפנות לעו"ד ביטוח לאומי ותאונות עבודה לבירור מלוא הזכויות המגיעות לנפגע.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].

רוצים להמשיך ולקבל עדכונים קבועים בדבר זכויות נפגעי עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו בפייסבוק:

 

עורך דין ביטוח לאומי – טיפים ועצות שימושיות כיצד לבחור עורך דין לייצוג מול ביטוח לאומי.

מחפשים עורך דין ביטוח לאומי בראשון לציון או בסביבה ? למשרדנו ניסיון רב בייצוג מבוטחים בתביעות נכות מול ביטוח לאומי.

כיצד לבחור עורך דין ביטוח לאומי ?

עורך דין ביטוח לאומי הינו עורך דין העוסק בתביעות מול ביטוח לאומי בענפים השונים, לרבות תביעות נכות עקב תאונות עבודה, קצבת נכות כללית, קצבת שירותים מיוחדים, קצבת ניידות, קצבת ילד נכה ועוד.

עורך הדין יגיש עבורכם את התביעות, יארגן את התיק הרפואי ויוודא כי המסמכים הרפואיים משקפים את מצבכם, יבחן את הצורך בחוות דעת רפואיות ועוד.

כמובן, שעורך הדין צריך להכין וללוות את הלקוח לועדה רפואית או לועדה לעררים ולייצג את הלקוח בפני ועדה רפואית בביטוח לאומי או בפני בתי הדין לעבודה.

מומלץ לוודא כי לעורך הדין יש ניסיון רב הן בתחום הרפואי הרלוואנטי והן בתחום המשפטי.

כמו כן, מומלץ לקרוא מאמרים שעורך הדין כתב, פסקי דין בהם היה מעורב המשרד, המלצות של לקוחות ועוד.

לקביעת אחוזי הנכות על ידי הועדה הרפואית עשויה להיות השפעה מכרעת על קביעת זכויותיכם בביטוח לאומי.

לכן מומלץ לשקול ייצוג בוועדה רפואית בביטוח לאומי וזאת בכדי להגדיל את סיכוייכם לקבלת הזכויות המגיעות לכם.

עורך דין לוועדה רפואית יידע גם לבחון את התיק הרפואי ולהכין את התיק לקראת תביעה, גם להגיש תביעה ראויה, ברורה ומסודרת ובעיקר

להכין אתכם לוועדה רפואית ובמועד הוועדה להתלוות אליכם ולייצג אתכם בפני הרופאים היושבים בוועדה.

עורך דין ביטוח לאומי בראשון לציון

פעמים רבות אנו נשאלים האם יש חשיבות לבחירת עורך דין ביטוח לאומי לפי אזור המגורים.

כך למשל אנשים עשויים לחפש עורך דין תאונות עבודה בראשון לציון או עורך דין תאונות עבודה במרכז וכו'.

הנגישות והנוחות של הלקוח לעורך הדין הם חשובים ובהחלט מהווים שיקול רלוונטי, כך שזה בהחלט לגטימי שמבוטח מראשון לציון והסביבה יחפש עורך דין ביטוח לאומי בראשון לציון לדוגמה.

אולם כתובתו של עורך הדין לא צריכה להיות שיקול בלעדי ובמיוחד במקרים שבהם קיימים אחוזי נכות משמעותיים.

מוצע לשקול בראש ובראשונה את מקצועיותו של עורך הדין, מידת ניסיונו, הוותק שלו, הצלחותיו וכו'.

יש גם לזכור שבעידן של היום, מרבית ההתקשרות נעשית באמצעות טלפון, פקס, דוא"ל וכו', פגישות וידאו בזום או בווטסאפ, כך שהנגישות הפיזית למשרד כבר פחות רלוונטית מבעבר.

כמו כן, יש לקחת בחשבון שהועדות הרפואיות ממילא מתקיימות לרוב באזור המגורים של הנפגע.

בשורה התחתונה, אנו ממליצים כי תחפשו את עורך הדין הטוב ביותר עבורכם בהתאם לנסיבות ולאו דווקא את עורך הדין הקרוב ביותר אליכם.

המלצה זו נכונה מקל וחומר במקרים של פגיעה משמעותית, העשויה להותיר נכות רפואית לצמיתות ובהתאם להקנות זכויות משמעותיות.

משרד עורכי דין אורי דלאל – עורכי דין ביטוח לאומי בראשון לציון

משרדנו ממוקם בראשון לציון ומייצג נפגעים מכל רחבי הארץ בתביעות שונות מול ביטוח לאומי.

משרדנו עוסק בכל תחום נזקי הגוף ומספק ללקוחות המשרד מענה מקיף בנוגע לזכויותיהם, לרבות תביעת נזיקין, תביעה מול ביטוח לאומי, תביעה מפוליסות ביטוח פרטיות ועוד.

משרדנו צבר ידע וניסיון רב הן בתחום הרפואי והן בתחום המשפטי.

משרדנו ייצג ומייצג אלפי מבוטחים בתביעות מול ביטוח לאומי, ועדות רפואיות, ועדות לעררים ותביעות נגד ביטוח לאומי בבתי הדין.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].

רוצים להמשיך ולקבל עידכונים קבועים בדבר זכויות נפגעי עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו בפייסבוק:

סובלים מ CRPS (תסמונת כאב אזורי מורכב) ? בדקו מהם אחוזי הנכות המגיעים לכם ולאילו זכויות אתם עשויים להיות זכאים:

מה זה CRPS ?

CRPS היא תסמונת כאב אזורי מורכב (יש רופאים אשר עדיין מכנים תסמונת זו בשם RSD). הכאב מופיע באחת הגפיים, לרוב בחלקה המרוחק, בדרך כלל לאחר חבלה או פגיעה באותו אזור ועשוי לגרום לכאבים חזקים מאוד ופגיעה קשה בתפקוד אותו איבר ובאיכות החיים של החולה.

הכאב הוא קשה וגורם לסבל רב ולרוב אינו פרופורציונלי לעוצמת החבלה (כך לדוגמא גם לאחר חבלה קלה באותו אזור עשויים להופיע כאבים קשים מאוד). לכן, לעיתים רבות, בטרם אבחון CRPS החולים מרגישים שלא מאמינים לתלונותיהם או שחושבים שהם מגזימים בעוד שהם סובלים בצורה קשה.

נהוג לחלק את תסמונת ה- CRPS לשני  תת-סוגים:

CRPS סוג I  כאשר התסמונת מופיעה ללא עדות לפגיעה עצבית מקומית (מרבית המקרים של CRPS).

CRPS סוג II כאשר יש הוכחה שקיימת פגיעה עצבית משנית לחבלה.

לייעוץ ראשוני בדבר הזכויות המגיעות לנפגע בעבודה הסובל מ CRPS לחץ: צור קשר.

CRPS תסמינים

CRPS היא תסמונת כאב שמופיעה בגפיים ומאופיינת בכאב חריג בעוצמתו וללא פרופרציה בד"כ ביחס לפגיעה שגרמה לו. התסמינים השכיחים של CRPS הים כאבים חזקים כרוניים (מתמידים) באזור הפגוע, לרבות תחושות של "שריפה". הכאב בד"כ גובר עם תנועה של אותו אזור או בעת נגיעה באותו עזור. הכאבים מלווים בד"כ ברגישות יתר קיצונית למגע, שינויים בצבע ובטמפרטורה (חום) של האזור הפגוע, הזעת יתר באותו אזור, לעיתים מופיעים שינויים בעור, בשיער ובצורת הציפורניים, לעיתים עשויה להופיע נפיחות משמעותית או בצקת מקומית, לעיתים הכאבים הכרוניים מלווים בהפרעה מוטורית אזורית (חולשה וקושי בתנועה של אותה גפה, רעד ועוד. עדיין אין מנגנון ברור המסביר את תסמונת ה CRPS.

CRPS אבחון

האגודה הבין-לאומית לחקר הכאב קבעה קריטריונים לאבחון של תסמונת כאב אזורי מורכב:

התסמין הראשון הוא היסטוריה של פגיעה באיבר שפיתח את התסמונת (כמו מכה, נקע או שבר). עוצמת הפגיעה יכולה להיות קלה ביותר ולא קשורה לחומרת התסמונת.

התפתחות כאב באזור הפגיעה שמאפיין אותו העוצמה הגבוהה. כאב בד"כ דמוי גרב או כפפה ואינו מתפזר לאורך מסלול עצבי ברור.

עדות לנפיחות בגפה הפגועה ועדות לפגיעה בתפקוד כלי הדם, כמו חום או קור של הגפה.

שלילה של מחלות אחרות.

סימנים של שינויים ברקמות, כמו אובדן רקמות שריר, שינויים ניווניים בעור, גידול מהיר של שיער וציפורניים מחזקים את האבחנה.

CRPS טיפול

הטיפול בתסמונת זו כולל מספר שיטות וגישות: תרופות, הזרקות וחסמים עצביים, פיזיותרפיה משמעותית ותמיכה פסיכולוגית. פעמים רבות יש לערב את מחלקות השיקום המתמחות בנושא.  טיפול בכאב עצבי מתבצע במספר שלבים שנכונים עבור כל טיפול: מתחילים בטיפול שמידת הסיכון בו נמוכה, ועולים במידת הפולשניות במידת הצורך .

תסמונת הכאב האזורית המורכבת גורמת סבל רב ופגיעה קשה באיכות חייהם של מטופלים רבים. ההסתמנות הקלינית של כאב עצבי רחבה ושונה לעתים ממטופל למטופל, אשר עשוי להגיב באופן ספציפי לטיפול. אין מענה אחיד ויעיל לכל צורות הכאב, ולכן חשוב להכיר את אפשרויות הטיפול השונות. הטיפול הראשוני כולל תרופות נוגדות דיכאון או ונוגדות פרכוס, עם או ללא שילובם של תכשירים עוריים. שילובן של תרופות אופיואידיות נחשבות לקו טיפול שני. מתן תרופות תוך-ורידיות וביצוע חסימות עצב הן עיקרי השלב הבא בטיפול. במקרים סלקטיביים יותר יבוצעו השתלות אלקטרודות, התערבות כירורגית או מתן אופיואידים תוך-שדרתי. כל זאת במשולב עם טיפולים פיזיקליים ופסיכולוגיים שהם בעלי חשיבות רבה להמשך תפקוד המטופל.

CRPS ביטוח לאומי

אדם אשר נפגע בתאונת עבודה ונגרמה לו חבלה באחת מהגפיים (לדוגמא שבר ביד, מרפק, ברך, קרסול) ובהמשך החל לסבול מ-CRPS מגפה זו יכול להיות זכאי לזכויות משמעותיות מביטוח לאומי.

במידה והתאונה תוכר כתאונת עבודה (פגיעה בעבודה) יופנה הנפגע לועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות המגיעים לנפגע עקב פגיעתו. במידה והועדה הרפואית תקבע אחוזי נכות בשיעור של בין 19-9 אחוזים יהיה זכאי הנפגע למענק חד פעמי (סכום חד פעמי) הנגזר מהכנסותיו בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה ואחוזי הנכות שנקבעו לו. במידה ויקבעו אחוזי נכות בשיעור של 20% ומעלה יהיה זכאי הנפגע לקצבה חודשית קבועה.

כמובן שייתכן והנפגע יהיה זכאי לפיצויים או זכויות ממקורות נוספים. כך לדוגמא במידה והחבלה נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים הוא יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במידה והחבלה נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם כלשהו, ייתכן ויוכל להגיש תביעת נזיקין לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף. כמו כן במידה והנפגע היה מבוטח בפוליסת ביטוח רלוואנטית (אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות, נכות מתאונה) ייתכן והוא יהיה זכאי לקבלת פיצויים בהתאם לפוליסה.

לכן בכל מקרה של פגיעה משמעותית מומלץ לפנות לעו"ד ביטוח לאומי ותאונות עבודה לבירור מלוא הזכויות המגיעות לנפגע.

CRPS אחוזי נכות

למרבה הצער, פעמים רבות נתקלים מטופלים המאובחנים עם CRPS בקושי רב בבואם "לקבל" את אחוזי הנכות המגיעים להם.

לא אחת, נקבעים אחוזי נכות אשר אינם משקפים כלל את מצבם הקשה הנפגעים.

אחוזי הנכות במקרים הקשים, עשויים להיות שקולים לאחוזי הנכות הנקבעים במצבים של אובדן גפה או קטיעה, ויש לבדוק כל מקרה לגופו.

רוצים להרחיב את הידע בנוגע לאחוזי נכות ולקרוא מאמרים נוספים בתחום ? לחצו: אחוזי נכות.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים עם CRPS בתביעות למימוש זכויותיהם מול המוסדות השונים.

הנכם מוזמנים לקרוא באתרנו אודות לקוח המשרד אשר קיבל 90% נכות בגין CRPS לאחר חתך באצבע.

כתוצאה מכך הוא מקבל קצבה חודשית בסך של כ 8,900 ש"ח מביטוח לאומי.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].

רוצים להמשיך ולקבל עדכונים קבועים בדבר זכויות נפגעי עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו בפייסבוק:

נגרם לכם נזק גוף ? סובלים מנכות רפואית ? במידה ואתם מבוטחים בפוליסת ביטוח רלוואנטית בדקו מהן זכויותיכן וכיצד לממש אותן.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים הסובלים מנכות רפואית כתוצאה מנזקי גוף, כאשר משרדנו מספק לנפגע מענה כולל הן בתביעות נזיקין הן בתביעות נגד ביטוח לאומי והן במקרה של תביעת פוליסת ביטוח מכוח הפוליסות השונות.

 תביעות פוליסת ביטוח בגין נזקי גוף

קיימות מספר פוליסות ביטוח העשויות להקנות זכויות לנפגע במקרה של נזק גוף, כגון: פוליסת אובדן כושר עבודה, פוליסת נכות מתאונה, ביטוח חיים, תאונות אישיות, פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים ועוד.

למרבה הצער, חברות הביטוח מנסות פעמים רבות להתנער מהכיסוי הביטוחי שלא כדין, דוחות תביעות ביטוח בטענות שונות, מושכות את ההליכים ומסרבלות אותן, וזאת בתקופה שבה המבוטח זקוק לכספי הביטוח יותר מכל.

כך קורה שדווקא במצב הכי פגיע מבחינתו של הנפגע, ודווקא בשעה קשה זו כאשר הוא מבקש לממש את המגיע לו בהתאם לפוליסת הביטוח בה הוא מבוטח (ואשר עליה שילם), הוא מוצא עצמו נתקל בחומה, במנגנון משומן ומסורבל.

לפיכך מומלץ בכל מקרה להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני הביטוח וניהול תביעות ביטוח על מנת לבדוק את זכויות המבוטח בהתאם לפוליסה, לבחון את טענות חברת הביטוח ולממש את זכויות המבוטח בפרק זמן סביר, באופן אשר יוכל לספק מענה ופיתרון למבוטח בשעתו הקשה (והרי זוהי מטרתה של פוליסת ביטוח).

התיישנות תביעת ביטוח

בהתאם לחוק, לתביעות ביטוח תקופת התיישנות קצרה העומדת ככלל על שלוש שנים בלבד לאחר שקרה מקרה הביטוח. לפיכך, מומלץ לפעול בהקדם האפשרי לבירור ומיצוי זכויות המבוטח מול חברת הביטוח. מבוטחים אשר מנסים להתחיל בבירור תביעתם בכוחות עצמם לעיתים עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך, ולפיכך, מומלץ להיוועץ בעורך דין מתאים כבר בשלבים הראשונים.

שכר טרחת המשרד בתביעות ביטוח

משרדנו גובה לרוב שכר טרחה על בסיס הצלחה, כלומר במקרה שבו מתקבל פיצוי, וזאת בהתאם לאחוזים מסכום התגמולים ו/או הפיצוי שמתקבל. במילים פשוטות, הלקוח, לרוב, אינו משלם שכר טרחה מראש, ורק במידה ומתקבל פיצוי, המשרד גובה את שכר הטרחה באחוזים המסוכמים מהסכומים המתקבלים.

מעוניינים להגיש תביעת פוליסת ביטוח בגין נזקי גוף ? מומלץ לפנות לעו"ד העוסק בדיני ביטוח לצורך קבלת מלוא ההסברים בדבר הזכויות העומדות לכם. כמובן שקיים יתרון בפנייה למשרד עו"ד העוסק בנזקי גוף, זכויות מביטוח לאומי, ומימוש זכויות מול חברות הביטוח, כאשר ניתן יהיה לקבל מענה כולל בדבר מלוא זכויות הנפגע, הכרה באחוזי נכות להם הוא זכאי, וקבלת פיצוי מתאים.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

רוצים להמשיך ולקבע עידכונים בנושא ביטוח לאומי ותאונות עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו דרך הפייסבוק:

אחת מהפגיעות השכיחות ביותר בעבודה הינה פגיעה בגב כתוצאה מהרמת משקל או מתנועה לא נכונה. פגיעה בגב עלולה לגרום לכאבים בלתי פוסקים ולהגבלה תפקודית משמעותית ונכות.

כך לדוגמא משרדנו ייצג איש מחשבים עצמאי אשר בעת שהתרומם מכיסא, כשהוא מחזיק שני מחשבים ניידים (לפטופים), ביצע תנועה לא נכונה והרגיש מייד כאב חד בגבו.

כתוצאה מהפגיעה סבל הנפגע מכאבים והגבלות בתנועות עמוד שדרה מותני עם הקרנה לגפיים.

בבדיקת C.T מיום 30.8.11 נמצא בלט אחורי שמאלי עם לחץ על השק בגובה L4-L5 וכן בגובה L5-S1 נמצא בלט דיסק עם לחץ על השק בשורש מימין. בבדיקת EMG נמצאו סימנים של נזק שורשי כרוני קל S1 מימין.

משרדנו הגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בפגיעה בגב שארעה למרשנו כפגיעה בעבודה ולהכרה בבלט דיסק כתאונת עבודה. לאחר שנדרשו מספר הבהרות על ידי ביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה.

ועדה רפואית מטעם ביטוח לאומי קבעה כי לנפגע לא נותרה נכות אורטופדית משום שלא היו לו הגבלות בתנועה המקנות אחוזי נכות: למרות שנמצא בבדיקת CT בלט דיסק בפועל טווח התנועות של עמוד השדרה המותני היה תקין. הועדה הרפואית קיבלה את טענותינו כי למרות שטווח התנועות אינו מקנה אחוזי נכות נותרה לנפגע נכות נוירולוגית קלה אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, ברדימות של הרגל לפרקים, תחושות נימול, חוסר תחושה ועוד.

בסופו של דבר, נקבעה למרשנו נכות נוירולוגית בשיעור של 10% בגין בלט דיסק בעמוד שדרה מותני, ושולמו לו כ – 45,000 ש"ח.

סובלים מפגיעה בגב כתוצאה מתאונת עבודה ? מומלץ לפנות לעו"ד תאונות עבודה לצורך קבלת מלוא ההסברים בדבר הזכויות העומדות לכם במקרה של בלט דיסק מתאונת עבודה. אתם מוזמנים לקרוא גם את המאמר שכותרתו: פריצת דיסק תאונת עבודה ואחוזי נכות.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

רוצים להמשיך ולקבע עידכונים בנושא ביטוח לאומי ותאונות עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו דרך הפייסבוק:

במידה ונגרמו לכם נזקי גוף עקב החלקה בעבודה בדקו את זכויותיכם מל המוסד לביטוח לאומי והאם יש באפשרותכם להגיש תביעות נזיקין לקבלת פיצויים !

החלקה בעבודה

אחת מתאונות העבודה השכיחות הינה החלקה במקום עבודה. כמובן, שבמקרים אלה עומדת לנפגע זכות לפנות לביטוח לאומי להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה והוא יהיה זכאי לזכויות בהתאם לנכות שתיקבע לו בביטוח לאומי. להרחבה בעניין זה קראו: תאונת עבודה ביטוח לאומי.

בנוסף, באותם מקרים שההחלקה בעבודה נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם כלשהו או עקב קיומו של מפגע, ייתכן ולניזוק תעמוד אפשרות להגיש תביעת נזיקין – תביעה אזרחית לקבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.

פריצת דיסק תאונת עבודה עשויה להוביל לזכויות משמעותיות טיפול משפטי נכון כבר מהרגע הראשון יכול להשפיע באופן משמעותי על הפיצוי

פסק דין החלקה במקום העבודה

כך לדוגמא במסגרת ת.א 162121-09 (בימ"ש שלום ת"א) הגיש עובד תביעת נזיקין כנגד שופרסל בע"מ בשל נזקי גוף שנגרמו לו בעת שהחליק על גבו בזמן שסידר סחורה במסגרת עבודתו.

בית המשפט נדרש להחליט האם תאונת העבודה נגרמה כתוצאה מרשלנות שופרסל בע"מ והאם היה במקום מפגע העשוי להקים אחריות בנזיקין באופן המזכה את העובד בפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.

לאחר שמיעת כל עדויות הצדדים קבע בית המשפט כי  עולה תמונה ברורה, כי באותו יום הייתה בסניף רטיבות גדולה בצירוף לכלוך, דבר שנבע מהגשמים החזקים שירדו, ממבנה הסניף, קיומם של מחסנים חיצוניים, טפטוף שנזל מהגג ועובר לנפילת התובע גם העברת עציצים על ידי סגן המנהל מה שהוסיף על הלכלוך והעצים את הסכנה.

בית המשפט קבע כי שופרסל, כשלה והתרשלה באופן החזקת הסניף ובחובת הפיקוח ומשכך אחראית לנזקיו של התובע.

בית המשפט קבע כי מצב הסניף באותו היום, במקום בו עבד התובע כאשר הצטברו הטפטוף מהגג והחול מן העציצים, עלה כדי מפגע המקים אחריות בנזיקין. גשמים חזקים בתקופת החורף הם דבר ידוע ועל מעבידתו של התובע היה להיערך מראש לקיומם של גשמים כאלה בוודאי ביודעה את מבנה הסניף, את בעיות כניסת הרטיבות מן הדלת ומאזור הכנסת הסחורה וכן קיומן של נזילות. בענייננו, על הסיכונים הנובעים מן הרטיבות שמקורה בגשמים ובמבנה הסניף, נוסף סיכון הנובע מהעברת העציצים בדרך שנעשתה, כאשר בין העברת העציצים לנפילתו של התובע עבר פרק זמן קצר ביותר, בבחינת היקש מהכלל של "חזקה תכופה", המלמד על הקשר בין העברתם לבין הנפילה, כאשר התובע שב ומציין את הלכלוך החום שהיה במקום כתוצאה מן האדמה שנפלה מן העציצים.

בית המשפט קבע אשם תורם לעובד בשיעור של 7% לקרות התאונה וזאת לנוכח התנהלותו שעה שבחר לשאת את הארגז בידיו ושלא באמצעות העגלה המיועדת לכך, בשים לב שהיה מודע למצב הסניף ולרטיבות שהייתה במקום, ובהנחה שלולא היה חוסם את שדה הראיה יש סיכוי שהיה מצליח להימנע מן התאונה.

לאחר שנקבעה כי שופרסל אחראית לפצות את העובד בגין ההחלקה במקום העבודה, בית המשפט נדרש לקבוע את הפיצויים שישולמו לתובע.

לפני התאונה התובע סבל ממגבלות אורטופדיות נוכח היותו חולה פוליו. לאחר התאונה סבל הנפגע מכאבי גב תחתון, החמרת מצב עקב פריצת דיסק, ולטענתו עקב ההחמרה במצבו הפך למוגבל בתנועות עמוד שדרה מותני, הגבלה המונעת ממנו את היכולת לבצע מגוון רב של עבודות הדורשות כפיפת גו, הרמת חפצים כבדים מהקרקע, נשיאת משאות כבדים על גבו. לאחר דיון מעמיק בחוות הדעת בתחום האורטופדי שהוגשו מטעם הצדדים ובחוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי נכותו של התובע בגין הפגיעה בעמוד השדרה הינה בשיעור של 10%, אולם מתוכה רק  2.5% הינה בגין התאונה.

בתחום הפסיכיאטרי, קיבל בית המשפט את קביעתו של המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, לפיה נכותו של הנפגע כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור של 10% בתחום הפסיכיאטרי מתוך נכות פסיכיאטרית כולל של 30%, כאשר בגין התאונה, הפסיד התובע את מקום עבודתו וחווה מאז הפרעות הסתגלות למצבו החדש עם קווים דיכאוניים.

בית המשפט קבע כי למרות שנכויותיו הרפואיות של הנפגע הינן בשיעור של 2.5% בתחום האורטופדי ו-10% בתחום הפסיכיאטרי הרי שנכותו התפקודית גבוהה מהנכות הרפואית וזו הועמדה על 20% נכות.

בית המשפט פסק כי הפיצוי שישולם לנפגע הינו, כדלקמן: הפסדי שכר לעבר בסך של 268,160 ₪, אובדן כושר השתכרות לעתיד והפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות בסך של 212,924 ₪,  פיצוי בגין עזרת הזולת בסך של 25,000 ₪, פיצוי בגין הוצאות רפואיות, נסיעות וכלליות בסך של  15,000 ₪ ופיצוי בגין כאב וסבל ועוגמת נפש בסך של 90,000 ₪ ובסה"כ סך של 611,084 ₪, כשמסכום זה יש להפחית אשם תורם בשיעור של 7% ומשכך הפיצוי לנפגע הועמד על סך של 568,308 ₪. מסכום זה יש לנכות את התשלומים שקיבל מביטוח לאומי בגין תאונת העבודה כדמי פגיעה ומענק חד פעמי, החלק היחסי של קצבת נכות כללית (המתייחס רק לנכויות שנגרמו כתוצאה מהתאונה בלבד), ולסכום שייוותר יש לצרף הוצאות משפט שהוציא התובע וכן תשלום לשכר טרחת עו"ד.

נפגעתם עקב החלקה בעבודה ? מומלץ לפנות לעו"ד תאונות עבודה לצורך קבלת מלוא ההסברים בדבר הזכויות העומדות לכם במקרה של תאונת החלקה במקום העבודה.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

מאמרים מומלצים נוספים:

פיצויים בגין פריצת דיסק בעמוד שדרה מותני

פיצויים עקב נפילה ממשאית

פריצת דיסק תאונת עבודה ואחוזי נכות

רוצים להמשיך ולקבע עידכונים בנושא ביטוח לאומי ותאונות עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו דרך הפייסבוק: