לאחרונה עבר תיקון לחוק ביטוח לאומי המגביל את תשלום שכר הטרחה בעד טיפול בתביעה נגד ביטוח לאומי הן לעורכי דין והן לגורמים אחרים. ננסה להציג את עיקרי החוק בקצרה.

הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה נגד ביטוח לאומי

ביום 5.8.15 פורסם תיקון מס' 161 לחוק הביטוח הלאומי הקובע את הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה שעניינה ביטוח לאומי. החוק חל בין היתר על טיפול בתביעה לפגיעה בעבודה (נפגעי עבודה), נכות כללית, גמלת ילד נכה, שירותים מיוחדים, ניידות, גזזת ועוד.

החוק מגביל את התשלום בעד טיפול בתביעה הן על עורכי דין והן על גורמים אחרים כגון מרכזים כאלה ואחרים ל"מימוש זכויות". לעורכי דין יתרונות רבים על פני אותם גורמים אחרים אר אינם רשאים לייצג נפגעים בועדות רפואיות או בוועדת עררים ואינם רשאים לייצג בבית הדין לעבודה, היות ומדובר בייצוג משפטי. לפיכך, נתמקד במאמר הקרוב בהגבלת שכר הטרחה על עורכי דין.

הגבלת שכר טרחת עורכי דין בתביעה לביטוח לאומי

מלבד ההבחנה בין גורמים שאינם עורכי דין לייצוג על ידי עורכי דין, החוק עושה הבחנה בין סוג הטיפול – סוג התביעה, והשאלה האם מדובר בגמלה בסכום נמוך או לא, לצורך הגבלת שכר הטרחה של עורך הדין.

התיקון לחוק מאוד מורכב וכולל סעיפים רבים, ובוודאי שלא ניתן להסבירו על קצה המזלג, ולכן בכל מקרה מומלץ לקרוא את הנוסח המלא של התיקון לחוק ביטוח לאומי בעניין הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה.

ככלל, ניתן לומר שבתחום זה של טיפול בתביעות לביטוח לאומי, עיקר שכר הטרחה נגזר באחוזים מסכום התשלום שישולם מביטוח לאומי. כלומר במידה ויש הצלחה, והנפגע יהיה זכאי לתשלום או קצבה מביטוח לאומי ישולם לעורך הדין שכר טרחה בהתאם להגבלה שבחוק. בכך, יש כמובן יתרון חשוב מאוד לנפגע אשר אינו צריך לשלם סכומים משמעותיים בטרם יהיה זכאי לפיצוי (בשונה מתחומים אחרים).

התיקון לחוק מאפשר שני מסלולים לקביעת שכר הטרחה, כאשר בראשון מוסכם על תשלום סכום כדמי פתיחת תיק (סכום המשולם בכל מקרה בלי קשר לתוצאות ההליך) בצירוף שכר טרחה הנקבע באחוזים מחלק הגמלה או התשלום שישולם מביטוח לאומי. המסלול השני קובע אחוזים מעט גבוהים יותר אשר ישולמו במידה ותשולם קיצבה או תשלום כלשהו על ידי ביטוח לאומי אך מבלי שמשולמים כספים כלשהם לצורך פתיחת תיק. במסלול השני למעשה לנפגע אין סיכון והוא אינו מתחייב לשלם סכומים כלשהם לעורך הדין אלא אם יהיה פיצוי או תשלום מביטוח לאומי.

הגבלת שכר טרחת עורכי דין בתביעה שעניינה פגיעה בעבודה

בהתאם לתיקון החדש לחוק הביטוח הלאומי במקרה של טיפול בתביעה שעניינה תאונת עבודה הכולל ייצוג בועדה רפואית או בועדת עררים שכר טרחת עורך דין יעמוד על 17% + מע"מ מחלק הגמלה או התשלום שישולם על ידי ביטוח לאומי (במידה וישולמו דמי פתיחת תיק שכר הטרחה יהיה מעט קטן יותר), כאשר במקרה של קצבה חודשית (צמיתה או זמנית), ישולם שכר הטרחה בגין התקופה שבעדה הנפגע זכאי לתשלום הגמלה אך לא יותר מ-60 חודשים (כלומר שכר הטרחה יחושב על פי 17% מהגמלה שתשולם למשך 60 חודשים בלבד).

בהתאם לתיקון החדש לחוק הביטוח הלאומי במקרה של טיפול של עורך דין בבית הדין בערעור על החלטה ועדה לעררים בפגיעה מעבודה ישולם שכר טרחה בשיעור של 25.5% + מע"מ מחלק הגמלה (עד למקסימום של 60 חודשים). במקרה של תשלום דמי פתיחת תיק מראש גם במקרה זה שכר הטרחה יהיה מעט נמוך יותר (בכ-1.5%).

חשוב להדגיש ולציין שאותם מקרים שבהם התביעה להכרה בפגיעה בעבודה נדחיתה ויש צורך להגיש תביעה לבית הדין לעבודה הוחרגו מהתיקון החדש לחוק ואין כל הגבלה לעניין שכר הטרחה בעניין זה. כך לדוגמא לגבי נפגע אשר עבר התקף לב בעבודה והגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה אולם תביעתו נדחיתה על ידי ביטוח לאומי (דבר שקורה לעיתים קרובות למרבה הצער). באותו מקרה יש להגיש תביעה לבית הדין, ובמקרה זה אין הגבלה לעניין שכר הטרחה, כאשר הרציונאל הוא שמדובר בתביעה מורכבת העשויה להימשך אף מספר שנים והליכים רבים.

הגבלת שכר טרחת עורכי דין בתביעות אחרות (כגון: נכות כללית, ניידות, ילד נכה ועוד)

בתביעות אלה בטיפול של עורך דין הכולל ייצוג בועדה רפואית או בועדת עררים יוגבל שכר הטרחה ל-15% + מע"מ מהגמלה או התשלום שישולם (למקסימום של 60 חודשים). במידה וישולם תשלום בגין דמי פתיחת תיק שכר הטרחה יהיה מעט נמוך יותר.

בטיפול של עורך דין בבית הדין בערעור על החלטה של ועדת עררים (בנכות כללית, ניידות, שירותים מיוחדים, ילד נכה ועוד) שכר הטרחה  יוגבל ל-25.5% +מע"מ מהגמלה או התשלום שישולם (למקסימום של 60 חודשים). במידה ושולם סכום עבור דמי פתיחת תיק שכר הטרחה יהיה מעט נמוך יותר (בכ-1-2%).

הערה כללית

כפי שצוין לעיל, התיק לחוק מורכב מאוד וכולל סעיפים רבים. נגענו לעיל, רק בסעיפים העיקריים על קצה המזלג. יתרה מזאת, בתיקון החדש לחוק ישנה הגבלת שכר טרחה גם על עניינים אחרים כמו במצבים של דיון מחדש לבקשת המוסד לביטוח לאומי, ערר או ערעור של המוסד לביטוח לאומי ועוד. כמו כן, מוסדרים נושאים נוספים, כגון המועדים לתשלום שכר הטרחה ועוד. לעניין זה מומלץ לקרוא את החוק במלואו.

לכן במידה ונפגעת בתאונת עבודה או שאתה מחפש עורך דין לייצוג מול ביטוח לאומי מומלץ לעורך דין ביטוח לאומי לקבלת ייעוץ מסודר, במסגרתו גם יוסבר כמובן נושא שכר הטרחה בהתאם לתיקון החדש לחוק.

מועד תחולת התיקון החדש לחוק הביטוח הלאומי

החוק ייכנס לתוקף 4 חודשים מיום פרסומו ברשומות, ולכן הסכמי שכר טרחה שייחתמו לאחר 5.12.15 יוגבלו בהתאם לתעריפים הקבועים בחוק.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

רוצים להמשיך ולקבע עידכונים בנושא ביטוח לאומי ותאונות עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו דרך הפייסבוק:

נפגעת בשל תאונת אופנוע בעבודה שלך ? בדוק זכאותך לפיצויים מחברת הביטוח וביטוח לאומי !

תאונת אופנוע בעבודה

ישנם מקצועות רבים בהם נעשה שימוש באופנוע או קטנוע לצורך העבודה או במהלך עבודה, כגון שליחים, מפיצים ועוד. בנוסף, עובדים רבים מתניידים אל מקום עבודתם ובחזרה לביתם באמצעות אופנוע או קטנוע.

תאונת דרכים עם אופנוע במהלך העבודה או במסגרת העבודה וכן תאונת אופנוע בדרך לעבודה או תאונת אופנוע בדרך חזרה מהעבודה יוכרו ככלל כתאונות דרכים שהן גם תאונת עבודה.

הכרה בתאונת דרכים כתאונת עבודה משמעותה כי מעבר לזכויות הנפגע מול חברת הביטוח שביטחה את האופנוע או הקטנוע לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עשויות להיות לנפגע גם זכויות מביטוח לאומי, ולצורך כך עליו לפנות לביטוח לאומי נפגעי עבודה, והוא עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה, מענק ו/או קצבה חודשית לכל החיים בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו.

מה הדין במקרה של תאונת דרכים עם אופנוע  שהיא גם תאונת עבודה ?

כפי שצוין, במצבים של תאונת דרכים עם אופנוע או קטנוע (או כל רכב אחר) שהיא גם תאונת עבודה ישנם שני הליכים בהם יכול לנקוט הנפגע כדי למצות את זכויותיו: חברת הביטוח הרלוואנטית והמוסד לביטוח לאומי.

קיימת חשיבות רבה לשאלה באיזה הליך מתחילים קודם מכיוון שהדבר עשוי לחרוץ את גורל התביעה ולכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בתאונות דרכים תאונות עבודה וביטוח לאומי.

במידה והנפגע פנה תחילה לביטוח לאומי ונקבעה לו נכות רפואית, הרי שקביעת הוועדה הרפואית מטעם ביטוח לאומי מחייבת, ככלל, גם בתביעה הנזיקית מול חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כשלצדדים האפשרות להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה במקרים חריגים.

כך למשל, במידה והנפגע פנה תחילה לביטוח לאומי ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 15%, הרי שעל בסיס אחוזי נכות אלה תנוהל גם התביעה מול חברת הביטוח לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ובמידה ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 0% הרי שגם התביעה מול חברת הביטוח תנוהל על בסיס הקביעה שלא נותרו אחוזי נכות.

להרחבה נוספת בעניין זה מומלץ לקרוא את המאמר העוסק בתאונת דרכים תאונת עבודה.

תאונת אופנוע בעבודה – פיצויים

ככל שלאופנוע היתה תעודת ביטוח חובה בתוקף ולנהג היה רישיון נהיגה תקף הרי שאין משמעות לשאלה באשמת איזה גורם נגרמה תאונת הדרכים, והנפגע יהיה זכאי לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

כך לדוגמא עשויים להיקבע פיצויים בגין הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, טיפולים רפואיים, תרופות, הוצאות נסיעות, התאמת דיור, עזרת הזולת, עזרה במשק הבית ועוד. בגין כאב וסבל (עוגמת נפש) ייפסק פיצוי בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לנפגע ומספר ימי האשפוז.

חישוב הפיצויים נערך באופן אינדיווידואלי בכל מקרה לגופו, ומושפע, בין היתר, מאחוזי הנכות שייקבעו לנפגע, ההשפעה התפקודית של הנכות הרפואית (נכות תפקודית), ההפסדים הכספיים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה ומגבלותיו עקב התאונה והצרכים המיוחדים של הנפגע בעקבות התאונה.

רוצים לדעת כיצד נקבעים אחוזי נכות או לאיזה אחוזי נכות ייתכן ותהיו זכאים עקב פגיעתם ? לחצו "אחוזי נכות".

הפיצויים בגין תאונות אופנוע יכולים לנוע בין אלפי ש"ח (במצבים שבהם לא נותרה נכות) למאות אלפי ש"ח (במצבים שבהם נקבעה נכות רפואית) ואף למיליוני ש"ח באותם מקרים שבהם נגרמה נכות רפואית קשה (כגון: פגיעות ראש, פגיעות קשות בעמוד השדרה וכו').

תאונת אופנוע בעבודה – ביטוח לאומי

ככל שתאונת הקטנוע או תאונת האופנוע הוכרו כתאונת עבודה, הנפגע יהיה זכאי לתשלום של עד כ-3 חודשים בגין דמי פגיעה במידה ולא חזר לעבוד בתקופה זו. כמו כן, הנפגע יהיה רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות והוא יועמד בפני ועדה רפואית של ביטוח לאומי, כאשר בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו על ידי הועדה הרפואית, הנפגע עשוי להיות זכאי למענק או קצבה חודשית.

במידה וייקבעו אחוזי נכות רפואית הפחותים מ-9% הנפגע לא יהיה זכאי לתשלום מביטוח לאומי (עדיין יהיה זכאי לתשלום מטעם חברת הביטוח). במידה וייקבעו אחוזי נכות רפואית בשיעור של 9%-19% יהיה זכאי הנפגע לתשלום מענק חד פעמי אשר עשוי להסתכם בעשרות אלפי ₪ (תלוי במשכורתו של הנפגע לפני הפגיעה ואחוזי הנכות שייקבעו לו) ובמידה ותיקבע נכות רפואי בשיעור של 20% ומעלה, תשולם לו קצבה חודשית קבועה.

 אם נפגעת בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה מומלץ להתייעץ עם עורך דין נזיקין בעל ניסיון בתביעות נזקי גוף עקב תאונות דרכים, תאונות עבודה וביטוח לאומי.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

רוצים להמשיך ולקבע עידכונים בנושא ביטוח לאומי ותאונות עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו דרך הפייסבוק:

נפגעת באצבעות ידך בזמן עבודתך ? בדוק מהם אחוזי הנכות המגיעים לך עקב קטיעת אצבע או קטיעה חלקית ולאילו זכויות אתה עשוי להיות זכאי:

קטיעה של אצבעות הידיים בעבודה

אחת הסכנות השכיחות בעבודה עם מכונות או תוך הפעלת ציוד בעבודה הינה פגיעה באצבעות הידיים. ישנם מקצועות רבים, בהם עשויה להיגרם פגיעה באצבעות הידיים, כגון: נגרים, מפעילי מכונות, מפעילי ציוד, עובדים בפס ייצור ועוד.

במקרה מצער של תאונת עבודה בה נגרמו לעובד פגיעה באצבעות הידיים כגון קטיעה של מספר אצבעות, העובד עשוי להיות זכאי לזכויות מגופים שונים כגון: ביטוח לאומי נפגעי עבודה, תביעת נזיקין, תביעה לפי פוליסת ביטוח (כגון תאונות אישיות וכו').

קטיעת אצבע אחוזי נכות

אחוזי הנכות הנקבעים במקרים של קטיעה של אצבעות הידיים נקבעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי לפי היקף הקטיעה (מספר הגלילים וכו'), האצבע הנפגעת והשאלה אם מדובר ביד ימין או יד שמאל:

במקרה של קטיעה של האגודל עם עצם המסרק או חלק ממנה ייקבעו 25% במידה ומדובר באגודל ימין או
20% במידה ומדובר בקטיעה של אגודל שמאל. במקרה של קטיעת שני גלילים או גליל וחצי של
האגודל ייקבעו 20% במידה ומדובר באגודל ימין או 15% במידה ומדובר באגודל שמאל. במקרה
של קטיעת הגליל הסופי של האגודל ייקבעו 15% במידה ומדובר באגודל ימין או 10% במידה
ומדובר באגודל שמאל. במקרה של קטיעת חצי הגליל הסופי של האגודל ייקבעו 8% נכות.

במקרה של קטיעת אצבע 2 עם עצם המסרק או חלק ממנה ייקבעו 15% נכות במידה ומדובר באצבע ימין ו-12% במידה ומדובר באצבע שמאל. במקרה של קטיעת לפחות 2.5 גלילים ייקבעו 12% במידה ומודבר באצבע ימין ו-10% נכות במידה ומדובר באצבע שמאל.  במידה ומדובר בקטיעה של 2 או 1.5 גלילים ייקבעו 10% נכות ובמקרה של קטיעת הגליל הסופי או חצי ממנו ייקבעו 5% נכות.

במקרה של קטיעת אצבע 3 עם עצם המסרק או חלק ממנה ייקבעו 15% נכות במידה ומדובר באצבע ימין ו-12% במידה ומדובר באצבע שמאל. במקרה של קטיעת לפחות 2.5 גלילים ייקבעו 12% במידה ומודבר באצבע ימין ו-10% נכות במידה ומדובר באצבע שמאל.  במידה ומדובר בקטיעה של 2 או 1.5 גלילים ייקבעו 10% נכות ובמקרה של קטיעת הגליל הסופי או חצי ממנו ייקבעו 5% נכות.

במקרה של קטיעת אצבע 4 או 5 עם עצם המסרק או חלק ממנה ייקבעו 10% נכות. במקרה של קטיעת לפחות 2.5 גלילים ייקבעו 10% במידה ומודבר באצבע ימין ו-8% נכות במידה ומדובר באצבע שמאל.  במידה ומדובר בקטיעה של 2 או 1.5 גלילים ייקבעו 8% נכות במידה ומדובר באצבע יד ימין ו-5% נכות במידה ומדובר באצבע יד שמאל ובמקרה של קטיעת הגליל הסופי או חצי ממנו ייקבעו 5% נכות.

קטיעת אצבעות ביטוח לאומי

במידה ועובד נפגע בתאונת עבודה ונקטעו לו אצבעות ביד הוא יכול להגיש תביעה לביטוח לאומי נפגעי עבודה. העובד יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה במשך כ-3 חודשים לאחר התאונה ולאחר מכן זכאותו לתשלום תיקבע בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו בועדה רפואית. במידה ויקבעו לו פחות מ-9% נכות הוא לא יהיה זכאי לקבלת תשלום. במידה וייקבעו לו 9% עד 19% נכות הוא יהיה זכאי למענק חד פעמי התלוי בשכר שהרוויח לפני הפגיעה ואחוזי הנכות שייקבעו לו. במידה וועדה רפואית תקבע נכות רפואית בשיעור של 20% ומעלה הנפגע יהיה זכאי לקבל קצבה חודשית קבועה.

קטיעת אצבעות תביעת נזיקין

במידה ותאונת מהעבודה נגרמה בשל רשלנות של צד ג' כלשהו תהיה קיימת לנפגע עילת תביעה נזיקית לקבלת פיצויים בגין המגבלות והנכות שנגרמה לו בשל התאונה. כך למשל במקרים שבהם התאונה נגרמה בשל רשלנות המעביד או שהמעביד לא הסביר לעובד על הסיכונים בעבודה או לא סיפק הדרכה או אמצעי בטיחות ומיגון לבטח ייתכן וניתן יהיה להגיש תביעת נזיקין נגד המעביד. יכולות להיות גם תביעות כנגד יצרן מכונה או ספק מכונה במצבים שבהם סופקה מכונה שאינה בטיחותית או ללא המיגונים הנדרשים ועוד.

מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בנזיקין וביטוח לאומי לצורך קבלת ייעוץ ובחינת האפשרות לקבלת פיצויים כספיים.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

קטיעת אצבעות בנגריה

פגיעה ממכונה לחיתוך ברזל

רוצים להמשיך ולקבל עדכונים קבועים בדבר זכויות נפגעי עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו בפייסבוק:

פריצת דיסק עלולה לגרום לנכות רפואית משמעותית עם פגיעה תפקודית המשפיעה על יכולת העבודה של הנפגע ואיכות החיים. במקרים של פריצת דיסק עקב תאונת דרכים עשוי להיקבע סכום פיצוי משמעותי הנועד לפצות את הנפגע עקב פגיעתו ומוגבלותו.

סכום הפיצויים תלוי, בין היתר, באחוזי נכות שייקבעו לנפגע, בנכות התפקודית שנקבעה לו, במגבלותיו בפועל ובנתונים אינדיבידואליים כגון: הפסדי השכר שנגרמו לנפגע, העזרה לה הוא נזקק, הוצאות שנגרמו לו ועוד.

פריצת דיסק תאונת עבודה או פריצת דיסק עקב תאונת דרכים עשויה להוביל לזכויות משמעותיות טיפול משפטי נכון כבר מהרגע הראשון יכול להשפיע באופן משמעותי על הפיצוי

כך למשל פסק בית המשפט השלום בת"א פיצוי בסך של כ-700,000 ₪ לנפגעת אשר נסבלה מפריצת דיסק בעמוד שדרה מותני לאחר שתי תאונות דרכים.

בבית משפט השלום בת"א נדון מקרה של תובעת (ת"א 23513-08), ילידת 31.8.82, אשר נפגעה בשתי תאונות דרכים. התאונה הראשונה אירעה ביום 26.6.05 והתאונה השנייה אירעה ביום 30.11.08.

התובעת נבדקה ע"י מומחה בתחום האורטופדיה מטעם בית המשפט אשר ציין בחוות דעתו כי 3 ימים לאחר התאונה היא החלה לסבול מכאבים בעמוד שדרה  מותני שהלכו והחריפו מלווים בחולשה בכף רגל ימין.  צילומי CT עמוד שדרה מותני הדגימו בקע דיסק בגובה L4-5-S1 עם לחץ שרשי מימין ולחץ טקלי.  הועלתה גם אפשרות לטיפול ניתוחי, ברם בהמשך הועדף טיפול שמרני. כיום עדיין תלונות אודות כאבים והגבלה תמידית בעמוד השדרה המותני עם הקרנה לרגל ימין וחולשת כף רגל ימין. בבדיקתה הקלינית התרשם המומחה מטעם בית המשפט מהגבלה קלה עד בינונית בטווח עמוד השדרה המותני וכן חולשה מזערית במישרי כף רגל ימין. לאור האמור קבע המומחה בתחום האורטופדיה כי לתובעת נותרו 15% נכות לצמיתות בגין התאונה הראשונה.

לאחר התאונה השנייה בדק שוב המומחה את התובעת וקבע כי היום בעקבות פסיקת בג"ץ ניתן להעניק אחוזי נכות בגין פריצת דיסק גם לפי הגבלה בתנועה וגם בתוספת לגירוי שרשי או חסר נוירולוגי. לפיכך, כיום נכותה הכללית של התובעת בגין מכלול בעיותיה בעמוד שדרה מותני הינה 10% בגין הגבלה בטווח ע"ש מתני וכן 10% נוספים בגין גירוי שרשי ותוצאותיו (בבדיקתה הקודמת לא נצפתה כל חולשה בכף רגל ימין). סה"כ נקבע לתובעת נכות בגין הפגיעה בעמוד השדרה המותני בשיעור של 19% כאשר 15% נכות יוחסו לתאונת הדרכים הראשונה ו-4% נכות יוחסו לתאונת הדרכים השנייה.

בהסתמך על חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט נקבע כי אכן נכות הרפואית הכוללת של התובעת בגין הפגיעה בגב לאחר שתי התאונות הינה בשיעור 19% וכי הוכח קיומו של  קשר סיבתי בין הנכות שנגרמה עקב פריצת הדיסק לשתי תאונות הדרכים. עיקר נכותה של התובעת נובעת מהתאונה הראשונה והיא אורטופדית, בעוד שהתאונה השנייה גרמה להחמרה במצבה בתחום הנוירולוגי (חולשה ברגל).

בית המשפט חזר על הלכת בג"ץ 1634/09 פנקס נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (7/3/11) ביחס לתקנה 37(10)(ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי, שם נקבע כי כאשר פלוני סובל מנכות עקב בקע דיסק אין להגביל את הנכות לנזק אורטופדי או נוירולוגי בלבד, אלא ניתן לאור לשון התקנה לקבוע גם נכות אורטופדית וגם נכות נוירולוגית.

בית המשפט קבע כי במכלול הראיות שהוצגו, נראה כי תאונת הדרכים הראשונה משמעותית יותר מהתאונה השנייה, אם כי גם בתאונה השנייה יש כדי להשפיע על נכותה של התובעת וחילק את הנכות הכוללת בשיעור של 19% בין התאונות ביחס של 2/3 לתאונה ראשונה ו – 1/3 לתאונה שנייה. לפיכך, הועמדה הנכות הרפואית הכוללת של התובעת בגין שתי התאונות על 19% עקב הפגיעה בגב, כאשר 13% מהנכות (במעוגל כלפי מעלה) ישויכו לתאונה הראשונה ואילו ששת האחוזים הנותרים (6%) (בעיגול כלפי מטה) ישויכו לתאונה השנייה. חלוקה זו היוותה בסיס לחישוב נזקיה של התובעת.

בית המשפט קבע כי בהתחשב בכישורי התובעת והישגיה המקצועיים והכלכליים במומה, מאז התאונות  ועד היום, הוכח כי התובעת בעלת פוטנציאל השתכרות גבוה. אשר הועמד על כפל  השכר הממוצע במשק מהיום ועד לסוף קריירת העבודה שלה.

בית המשפט פסק לתובעת פיצויים בגין הפסדי שכר בעתיד (497,310 ₪),  הפסדי פנסיה (59,677 ₪), עזרת הזולת לעבר (10,000 ₪) ועזרת צד ג' לעתיד (85,000 ₪), הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה מוגברות לעבר (6,000 ₪)  וכן פיצויים בגין כאב וסבל (39,916 ₪).

בסופו של דבר נקבע עקב הפגיעה בגב תפוצה התובעת בסך של 697,903 ₪, כאשר בגין התאונה הראשונה תשלם חברת הביטוח הראל סך של 467,105 ₪ וכן תוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.35%, ובגין התאונה השנייה תשלם חברת הביטוח שירביט סך של 230,798 ₪ וכן תוספת בגין שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.35%. כמו כן, ישלמו חברות הביטוח הוצאות משפט.

במידה ונפגעתם בתאונת דרכים ונגרמה לכם נכות בגין פגיעה בגב מומלץ לפנות בהקדם לעו"ד תאונות עבודה לצורך מיצוי זכויותיכם.

לייעוץ והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

נפילה ממשאית עלולה לגרום לנזקי גוף משמעותיים ולפגיעה בכושר העבודה.

אם נגרם לך נזק גופני כתוצאה מנפילה ממשאית בזמן עבודתך בדוק את זכויותיך מול הגופים השונים !

פריצת דיסק תאונת עבודה עשויה להוביל לזכויות משמעותיות טיפול משפטי נכון כבר מהרגע הראשון יכול להשפיע באופן משמעותי על הפיצוי

נפילה ממשאית – תאונת עבודה וזכויות מביטוח לאומי

אחת מהתאונות השכיחות בהן נפגעים נהגי משאיות או עובדי חלוקה הינה נפילה ממשאית בזמן עבודה.

תאונה זו יכולה להיגרם בעת כניסה או ירידה ממשאית, בעת העמסת סחורה או פריקתה, תוך כדי ניסיון לכיסוי הברזנטים או לקשור את הסחורה ועוד.

נפילה ממשאית עלולה לגרום לפגיעה גופנית משמעותית כגון: פריצת דיסק, קרע במיניסקוס, שבר בכף היד, שבר בקרסול ועוד.

נפילה ממשאית בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה עשויה להיחשב כתאונת עבודה.

לצורך זה יש לפנות לביטוח לאומי בתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.

במידה והפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה הנפגע יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה (תשלום עבור 90 יום ראשונים לאחר הפגיעה) וזכויות נוספות.

במידה ונותרה לנפגע נכות רפואית יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה.

בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לנפגע הוא עשוי להיות זכאי לקבלת מענק חד פעמי (במידה ונקבעה נכות בשיעור של 9%-19%) או אף קצבה חודשית קבועה (במידה ונקבעה נכות בשיעור של 20% ומעלה).

מומלץ להתייעץ עם עו"ד ביטוח לאומי לצורך מימוש זכויות הנפגע.

חשוב לשים לב שנפילה בזמן ירידה ממשאית עשויה להיות מסווגת כתאונת דרכים באופן המאפשר תביעה כנגד חברת הביטוח של המשאית ובמקרים אחרים ייתכן ויש מקום להגשת תביעת נזיקין.

לכן חשוב לפנות לעו"ד בהקדם האפשרי כדי לבחון את מלוא זכויות הנפגע ודרכי הפעולה האפשריות.

נפילה ממשאית – תאונת דרכים

במקרים מסוימים נפילה ממשאית עשויה להיחשב כתאונת דרכים, כך לדוגמא במידה ונהג המשאית נפל בעת שניסה לרדת ממשאית או להיכנס אליה.

השאלה האם תסווג התאונה כתאונת דרכים או לא, הינה שאלה מורכבת.

במידה ואירוע הנפילה ממשאית יוכר כתאונת דרכים, הנפגע יוכל לתבוע את חברת הביטוח של המשאית.

לאופן הפעולה במקרים אלה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה עשויה להיות השלכה גורלית על התביעה וזכויותיו של הנפגע. להרחבה בעניין זה מומלץ לקרוא את המאמר בנושא: תאונת דרכים תאונת עבודה.

במידה ונפלת ממשאית בזמן עבודתך מומלץ לדווח למעביד על התאונה, להתפנות לקבלת טיפול רפואי ולציין בפני הגורמים הרפואיים כיצד נגרמה התאונה לשמור פרטים של עדים לתאונה

ולפנות לקבלת ייעוץ פרטני עם עו"ד תאונות עבודה הבקיא בתחום, בהקדם האפשרי.

נפילה ממשאית – תביעת נזיקין

במידה והתאונה לא תסווג כתאונת דרכים, ייתכן והנפגע יהיה זכאי לפיצויים במקרה שנפל ממשאית וזאת במידה והתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם כלשהו.

כך לדוגמא במידה והתאונה נגרמה בשל רשלנות המעביד אשר לא הדריך את העובד כמו שצריך או לא סיפק לו אמצעי זהירות ובטיחות או לא דאג לסביבת עבודה בטוחה

ייתכן והעובד יכול להגיש תביעת נזיקין נגד המעביד או כל גורם אחר שבשל רשלנותו נגרמה התאונה.

ניסיון משרדנו

למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעי תאונות עבודה.

במהלך השנים צבר משרדנו ידע וניסיון רב הן בפן המשפטי והן בפן הרפואי.

משרדנו מייצג נפגעים בתביעות למימוש זכויותיהם עקב נזקי גוף מול המוסדות השונים: ביטוח לאומי, תביעות נזיקין, תאונות דרכים, תביעות נגד חברת ביטוח ועוד.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

דוגמאות למקרים שיוצגו על ידי משרדנו:

נפילה בזמן ירידה ממשאית הובילה לפיצוי כולל בסך של 192,000 ש"ח

במידה ונפגעת בתאונת דרכים במסגרת עבודתך או במהלך עבודתך מומלץ לדווח מייד למעביד על התאונה.

כמו כן, מומלץ לפנות לקבלת טיפול רפואי (בקופת חולים או בבית חולים). יש לשמור על כל הקבלות של ההוצאות הנובעות מהתאונה ולדאוג להתלונן על כל התלונות והפגיעות הגופניות הנובעות מהתאונה.

לאחר מכן, יש לפנות למשטרה עם פרטים על התאונה (מקום התאונה, שעת התאונה, פרטי הרכבים המעורבים והנהגים המעורבים ומספר פוליסת הביטוח ככל שמידע זה ידוע) ואישור על קבלת טיפול רפואי (אם יש) ולבקש מהם "אישור משטרה" על התאונה.

במידה ותאונת הדרכים קרתה במהלך העבודה התאונה תוכר כתאונת עבודה בביטוח לאומי. לצורך זה יש להחתים את המעביד על טופס בל 250 ולפנות איתו לקופת חולים לצורך הוצאת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. לאחר מכן יש לפנות עם טופס זה בתביעה לביטוח לאומי להודעה על פגיעה בעבודה ותשלום דמי פגיעה וכן בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

יחד עם זאת, חשוב מאוד לדעת כי במידה ותפנה לביטוח לאומי ותיקבע לך נכות רפואית, נכות זאת תחייב, ככלל, גם בתביעה לפיצויים שתגיש כנגד חברת הביטוח של הרכב לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ועל כן מומלץ להתייעץ עם עו"ד תאונות עבודה בטרם פנייה כאמור. אפשרות נוספת, היא להגיש קודם תביעה לבית המשפט בתביעת הפיצויים כנגד הביטוח של הרכב, לבקש מינוי של מומחה מטעם בית המשפט אשר יקבע את אחוזי הנכות שנותרו לנפגע כתוצאה מהתאונה ורק לאחר מכן לפנות לביטוח לאומי. לא ניתן לקבוע מראש איזו דרך עדיפה, ויש לשקול כל מקרה לגופו.

לקריאה נוספת בעניין זה מומלץ לקרוא את המאמר העוסק בתאונת דרכים תאונת עבודה.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].

רוצים להמשיך ולקבל עידכונים קבועים בדבר זכויות נפגעי עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו בפייסבוק:

נפגעתם בתאונת עבודה ונותרו לכם צלקות ? בדקו כמה אחוזי נכות ניתנים בביטוח לאומי בגין צלקות.

צלקות אחוזי נכות

במקרים שבהם עובד נפגע בתאונת עבודה ונותרו לו צלקות בגין התאונה, ייתכן וייקבעו לו אחוזי נכות בביטוח לאומי. אחוזי הנכות הנפסקים במקרים של צלקות נקבעים לפי מיקום הצלקות: האם מדובר בצלקות בגוף או בצלקות בפנים ובצוואר, כאשר גם לגודל הצלקת והפגיעה התפקודית הנובעת ממנה יש משקל בקביעת אחוזי הנכות.

יש לציין שגם כאשר העובד נכווה במקום עבודתו וכתוצאה מכך נותרו לו צלקות ייקבעו אחוזי הנכות בד"כ בהתאם לסעיף של צלקות (אחוזי הנכות בגין כוויות ייקבעו לפי מיקומם וחומרת הצלקת שנותרה).

צלקות בגוף אחוזי נכות

כאשר מדובר בצלקות בגוף שאינן מפריעות, אינן מכערות וצלקות שאינן גורמות להתרופפות קיר הבטן לא ייקבעו אחוזי נכות (0% נכות).

כאשר לנפגע נותרו צלקות מכאיבות או מכערות בגוף עשויים להיקבע 10% נכות בביטוח לאומי.

כאשר הנפגע סובל מצלקות נרחבות באזורים מרובים עשויים להיקבע 20% נכות.

כאשר מדובר בצלקות בגוף המלוות בהתרופפות קיר הבטן והדורשות שימוש בחגורה אורטופדית, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף 19 לתקנות הביטוח הלאומי.

כאשר מדובר בצלקות בגוף המחוברות לרקמות או אברים, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להגבלת התנועות או הפגיעות באברים אליהם מחוברות הצלקות. כך לדוגמא צלקת הגורמת לפגיעה בתנועות כף היד – אחוזי הנכות ייבחנו לפי סעיף הנכות המתאים להגבלות תנועה בפרק היד.

צלקות בפנים והצוואר אחוזי נכות

כאשר מדובר בצלקות שטחיות ובלתי מכערות לא ייקבעו אחוזי נכות (0% נכות).

כאשר מדובר בצלקות מכערות או הגורמות לשינוי צורת העפעפיים, האף, השפתיים, האוזניים עשויים להיקבע 10% נכות.
כאשר לנפגע נותרו צלקות רחבות עם כיעור ניכר בפנים או הצוואר עשויים להיקבע 20% נכות.

כאשר לנפגע נותרו צלקות רחבות או הגורמות לשינויים בולטים בצורת הפנים עשויים להיקבע 30% נכות רפואית.

כאשר לנפגע נותרו צלקות הגורמות לשינויים בצורת הפנים המעוררים דחיה עשויים להיקבע 50% נכות רפואית.

יש לציין שלעיתים, לצד הנכות הנקבעת בגין הצלקות שנותרו, עשוייה להיקבע נכות רפואית נוספת בתחום נוספים. כך למשל כאשר הצלקת תפקודית ומשפיע על תפקוד איבר מסוים. דוגמא נוספת היא כאשר הצלקת גורמת לליקויים נפשיים ואז עשויה להיקבע גם נכות נפשית לצד הנכות הרפואית שנקבעה בגין הצלקת.

כמו כן, במידה ועקב הצלקת נגרמה לעובד/ת פגיעה בכושר העבודה ייתכן וניתן יהיה להפעיל את תקנה 15 ובכך להגדיל את הנכות הרפואית.

במידה ונפגעת בתאונת עבודה מומלץ לדוק את מלוא זכויותיך עם עורך דין תאונות עבודה בעל ניסיון בתחום ביטוח לאומי.
להערכת סיכויי תביעתך ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

מעוניין להמשיך ולעקוב אחרינו גם בפייסבוק ? סמן "אהבתי" או שתף :

במידה ואתם סובלים ממחלה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודתכם או עקב חשיפה לחומרים מזיקים בעבודתכם מומלץ לבחון את זכאותכם להכיר במחלה כפגיעה בעבודה.

חשיפה לחומרים מסוכנים – מחלת מקצוע

"מחלת מקצוע" מוגדרת ברשימה סגורה, בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954 (להלן:"התקנות") כאשר רק במידה והמבוטח חלה באותה מחלה הנמנית ברשימה ובאופן המפורט בתקנות היא עשויה להיחשב כמחלת מקצוע.

מחלת מקצוע עשויה להיות מוכרת אצל עובדים הסובלים מהרעלה עקב עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן (זרניך), חשיפה לכרום ותרכובותיו, חשיפה לעופרת ותרכובותיה, חשיפה לפלואור ותרכובותיו, חשיפה למנגן ותרכובותיו, חשיפה לכספית ותרכובותיה, חשיפה לזרחן ותרכובותיו, חשיפה לבריליום ותרכובותיו,  חשיפה לבריליום ותרכובותיו, חשיפה לתליום ותרכובותיו, חשיפה לניקל ותרכובותיו, חשיפה לקדמיום ותרכובותיו, חשיפה לתחמוצת הפחמן, חשיפה לבנזן ונגזרותיו, חשיפה לפנול ונגזרותיו, חשיפה לאמינים ארומטיים, חשיפה לפחמן דו-גפריתי, חשיפה לחומצה הידרוציאנית ונגזרותיה, חשיפה לאיזוציאנטים, חשיפה לפחמיימנים הלוגניים, חשיפה לזרחנים אורגניים, חשיפה לקרבמטים, חשיפה למתנול, חשיפה לויניל כלוריד, חשיפה לתחמוצות חנקן. יצוין, כי לעניין התקנות הרעלה משמעותה הרעלה חריפה או כרונית וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לאותו החומר המצוין.

כמו כן, בהתאם לתקנות, עשויות להיחשב כמחלות מקצוע מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים אשר נגרמו לעובד בעבודה עם חומרים העשויים לגרום למחלות עור.

גם מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ עשויות להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים בעבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת או פסולת עץ.

מחלה הנגרמת על ידי מיקרואורגניזם ומועברת לאדם מכל מקור שאינו אדם עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובד המועסק בעבודה הכרוכה במגע עם בעלי חיים, פגריהם והפרשותיהם וכן עבודה במעבדות ומכונים בהם באים במגע עם מחוליי המחלה.

גם עובדים אשר חלו בשחפת, שיתוק ילדים, צפדת (טטנוס), כלורה, מלריה, דלקת כבד נגיפית ועוד, ייתכן ומחלתם תוכר כמחלת מקצוע אם עסקו בעיסוקים המנויים בתקנות ועקב כך חלו במחלתם.

גם מחלות קרינה עשויות להיות מוכרות כמחלות מקצוע אצל עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים רדיואקטיביים.

כיב ממאיר של מחלות קרינה עשוי להיות מוכר כמחלת מקצוע אצל עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח.

ירוד (קטרקט) עקב חשיפה לחום גבוה או לקרינה עשוי להיות מוכר כמחלת מקצוע אצל עובד המועסק בעבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית ואמייל, ובמאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בלתי מייננת.

עובד החולה בסיליקוזיס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה עשוי להיות זכאי להכרה במחלת הסיליקוזיס כמחלת מקצוע אם הוא חשוף בעבודתו לאבק סיליקטים.

אזבסטוזיס לרבות מזותליומה עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט.

טלקוזיס עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לטלק בעבודתם.

ביסינוזיס עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה, ובלבד שעבדו בתנאים אלה לפחות שנתיים.

מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לתבואות ולקמח עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד שעבדו בתנאים אלה שנתיים לפחות.

מחלת המתכות הקשות – פיברוזיס של הריאות עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים לפחות במשך שנה בעיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום.

מחלת "ריאות חקלאים" עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים.

סרטן הריאות עשוי  להיחשב כמחלת מקצוע אם התגלה אצל עובד המועסק בעבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה.

סרטן הלרינקס עשויה להיות מוכר כמחלת מקצוע אם אובחן אצל עובד המועסק בעבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט.

מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לאנזימים פרוטאוליטיים עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אם אובחנה אצל עובד המועסק בעבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים פרוטאוליטיים.

הרעלת קטונים עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים בעבודה בייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים למתיל אתיל קטון.

הרעלת פחמימונים פוליציקליים ארומטיים עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים בעבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח ומוצרי שריפה.

חשוב לדעת: במידה ומחלתך תוכר כמחלת מקצוע ייתכן ותהיה זכאי לזכויות כספיות משמעותיות מביטוח לאומי.

חשיפה לחומרים מסוכנים – מיקרוטראומה

עובד אשר חלה במחלה אשר אינה מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי, מחלתו לא תיחשב כמחלת מקצוע, אולם חשוב לדעת כי בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, גם מבוטח אשר נחשף לחומרים מסוכנים בעבודתו או לחומרים מזיקים בעבודתו והוא חלה עקב חשיפה זו, ייתכן ותביעתו תוכר על דרך הלכת המיקרוטראומה גם אם מחלה זו או הגורמים למחלה אינם מנויים ברשימת מחלות המקצוע.

בהתאם לפסיקת בתי הדין חשיפה לחומרים מזיקים או מסוכנים הן על דרך המגע והן על דרך של חדירה דרך הנשימה עשויה להיחשב כשרשרת של אירועים המהווים פגיעות זעירות חוזרות ונשנות באופן שהמחלה אשר נגרמה לעובד כתוצאה מאותה חשיפה תיחשב כפגיעה בעבודה.

כך למשל הכירו בתי הדין כי גם פגיעה בדרכי הנשימה שנגרמה על ידי הצטברות של אינספור פגיעות זעירות חוזרות, כאשר כל פעם העובד נשם לריאותיו חומרים מזיקים (לדוגמא: חלקיקי מתכת, אדים, גזים רעילים וכו'), תוכר כמיקרו טראומה, ובהתאם תוכר כפגיעה בעבודה.

באופן דומה, הכיר בית הדין בכך שמחלה שנגרמה כתוצאה מחדירה של גרגירי אבק קטנטנים של קמח, סובין וחיטה לכלי הנשימה ולריאותיו של עובד הינה פגיעה בעבודה, והמחלה הוכרה כפגיעה בעבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

דוגמאות נוספות למחלות אשר הוכרו בדרך זו של מיקרוטראומה כפגיעה בעבודה, למרות שהן אינן נחשבות כמחלות מקצוע, הינן מחלות ריאות, מחלות סרטניות, מחלות עור ועוד.

במקרים אלה על המבוטח לבסס את התשתית העובדתית לחשיפה על דרך של פגיעות חוזרות ונשנות, ובמידה וייקבע כי קיים קשר סיבתי בין אותן פגיעות חוזרות ונשנות לאותה מחלה, המחלה תוכר כפגיעה בעבודה על יסוד תורת המיקרו טראומה.

חשיפה לחומרים מסוכנים או מזיקים – תביעה לביטוח לאומי

אם נפגעת בעבודה או הינך סובל מליקוי או מחלה עקב תנאי עבודתך מומלץ לבדוק זכויותיך עם עו"ד ביטוח לאומי בעל ניסיון בתאונות עבודה.

למרבה הצער, אנו עדים לכך שביטוח לאומי דוחה תביעות רבות להכרה בפגיעה או מחלה כפגיעה בעבודה, בין אם על רקע של מיקרוטראומה ובין אם על רקע של מחלת מקצוע. במידה וביטוח לאומי דחה את תביעתך, יש להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. מומלץ מאוד כי התביעה תוגש באמצעות עורך דין ביטוח לאומי בעל ניסיון רב בתאונות עבודה שכן נדרשת הבנה משפטית עמוקה לצורך ניהול נכון וענייני של התביעה.

מחלה הנובעת מחשיפה לחומרים מסוכנים – אחוזי נכות

במידה ומחלתו של העובד הוכרה כפגיעה בעבודה (כמחלת מקצוע או על יסוד תורת המיקרו טראומה), המקרה יעבור לבחינה וקביעת אחוזי נכות רפואית בפני ועדה רפואית, כאשר בהתאם לקביעת אחוזי הנכות תיקבע זכאותו של הנפגע.

כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים עלול המבוטח לחלות במחלות שונות וקשות עם אחוזי נכות משמעותיים מאוד ופגיעה תפקודית קשה ופגיעה ביכולת ההשתכרות. במידה ונגרמה נכות רפואית העולה על 20 אחוז יהיה זכאי המבוטח לקצבה חודשית קבועה הנגזרת מאחוזי הנכות ומשכורתו עובר לפגיעה. במידה וייקבעו אחוזי נכות העולים על 9 אחוזים ועד 19 אחוזים יהיה זכאי למענק חד  פעמי (פיצוי חד פעמי).

אחוזי הנכות למחלת מקצוע נקבעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, כאשר יש צורך בהבנה משפטית-רפואית וידע רב כדי לממש את מלוא זכויות המבוטח באופן מיטבי.

כך לדוגמא במחלות מקצוע אשר נגרמו עקב הרעלת זרניך, ניקל, ניקל קרבוניל, קדמיום ותרכובותיו, כרום, עופרת, פלואור, מנגן, כספית, זרחן בריליאום, תליום, תחמוצת הפחמן, בנצול וההומולוגים שלו, פחמן דו-גפריתי, תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על ידי תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים –אחוזי הנכות הרפואית ייקבעו בהתאם פגימות במערכות הגוף השונות כתוצאה מהרעלה.

במחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים חמרים יציבים או גזים OCCUPATIONAL DERMATOSES – במידה ואין הפרעות בהעדר מגע עם הגורם הידוע לא ייקבעו אחוזי נכות, במידה ויש הפרעות ממושכות וחוזרות גם ללא מגע עם הגורם תיקבע נכות רפואית בשיעור 10%, במידה וישנן הפרעות ניכרות תיקבע נכות בשיעור של 20% ובמידה וישנן הפרעות ניכרות ברוב חלקי הגוף תיקבע נכות רפואית בשיעור של 30% נכות רפואית.

במחלות מדבקות שונות אחוזי הנכות הרפואית ייקבעו בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאה ממחלות אלה.

לגבי שחפת ריאות אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לשאלה האם השחפת פעילה או לא פעילה, ובהתאם להפרעות עקב כך.

גם לגבי מחלות מקצוע רבות אחרות אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגיעות במערכות הגוף תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו להן.

לייעוץ ראשוני להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

אם אהבתם את המאמר הנ"ל ואתם מעוניינים להמשיך ולעקוב אחרינו ולהתעדכן באמצעות הפייסבוק אתם מוסמנים לסמן "אהבתי" או "שתף":

במידה ואתה סובל מדליות ברגליים עקב תנאי עבודתך (בעיקר עמידה ממושכת) ייתכן וניתן להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. קרא מהם אחוזי הנכות הנקבעים במקרים של דליות ברגליים.

מהן דליות ברגליים ?

דליות ברגליים הינן מחלת שסתומים של הורידים ברגליים. התוצאה היא הצטברות של דם וורידי בחלק התחתון של הרגליים שגורמת לכובד, נפיחות ועייפות של הרגליים . כמו כן, נוצר לחץ דל דם בתוך הוורידים החולים אשר גורם במשך הזמן להתרחבות של הוורידים, אשר מתחילים לבלוט מתחת לעור ויוצרים את המראה האופייני של דליות ברגליים.

דליות ברגליים עלולות לגרום לסיבוכים ובהם: כאבים, התכווצויות, נפיחות, דלקות קשות, בצקות כיבים בעור ולעיתים רחוקות נוצרים קרישי דם מסכני חיים.

דליות ברגליים פגיעה בעבודה

עמידה על הרגליים במקום העבודה במשך שעות רבות לאורך שנים רבות עשויה לגרום לדליות ברגליים ובמובן זה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה שכן הקשר בין עמידה ממושכת בעבודה לבין החמרת מחלת  הדליות מוכר ומבוסס.

ישנם פסקי דין אשר הכירו בדליות ברגליים כפגיעה בעבודה על יסוד תורת המיקרו טראומה כאשר בהתאם לחוות הדעת של מומחי כלי דם באותם מקרים צוין שכל עליה בלחץ הוורידי שנגרמת ע"י פרק זמן של עמידה תחשב כמיקרו-טראומה לדופן ולשסתומים הוורידיים, אשר במצטבר לאורך שנים גורמת להאצת תופעות המחלה.

לכן, אצל עובדים אשר נאלצים לעמוד שעות רבות בעבודתם והתפתחו אצלם דליות ברגליים,  ייתכן וניתן יהיה להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. כך לדוגמא במקרה של דליות ברגליים אשר התפתחו אצל ספר/ספרית, טבח/טבחית, מורה, קופאית, דוור, אח/אחות ועוד.

דליות ברגליים אחוזי נכות

בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי אחוזי הנכות אשר עשויים להיקבע במקרים שלדליות ברגליים הינם, כדלקמן:

במידה והנפגע סובל מורידים בולטים על הגפיים התחתונות ללא סיבוכים והפרעות לא ייקבעו אחוזי נכות (0% נכות).

במידה והנפגע סובל מורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי, עם התכווצויות וכאבים ייקבעו 10% נכות.

במידה והנפגע סובל מורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי, ישנם סימני ECZEMA וצלקות לאחר כיבים שנתרפאו ייקבעו 20% נכות.

במידה והורידים משתרעים על חלק גדול של גפה תחתונה אחת, ישנה נטיה מתמדת לדלקת עור וליצירת כיבים (צורה קשה של (ECZEMA (ULCUS VARICOSUM או CRURIS), ללא הפרעות במחזור הורידי העמוק  ייקבעו 30% נכות, ובמידה ומצב זה מתקיים בשתי הרגליים ייקבעו 40% נכות רפואית.

במידה והנפגע סובל מורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי, וקיימות הפרעות קשות במחזור הדם הורידי העמוק עם כיבים גדולים ועמוקים ופיגמנטציות על שטח נרחב ייקבעו 50% נכות רפואית.

דליות ברגליים זכויות בביטוח לאומי

במידה ודליות ברגליים הוכרו כפגיעה בעבודה, הרי שבמידה ויקבעו לנפגע אחוזי נכות שבין 9%-19% הוא יהיה זכאי למענק חד פעמי (סכום חד פעמי) אשר תלוי במשכורתו ובאחוזי הנכות שלו (לרוב מדובר בעשרות אלפי ש"ח). במידה וייקבעו 20% נכות ומעלה הרי שהנפגע יהיה זכאי לקצבה חודשית לכל החיים. כמו כן, במידה ודליות ברגליים פגעו ביכולת הנפגע לעבוד ייתכן וניתן יהיה להפעיל את תקנה 15 ובכך להגדיל את אחוזי הנכות ובהתאם לאת הזכויות הכספיות.

אם אתה סובל מדליות ברגליים ועבודתך כרוכה בעמידה ממושכת או בהליכה ממושכת ייתכן וניתן להכיר בדליות ברגליים כפגיעה בעבודה ומומלץ לפנות לעו"ד הבקיא בביטוח לאומי ותאונות עבודה לצורך מיצוי מלוא זכויותיך בביטוח לאומי.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או במייל: [email protected].

במקרים שבהם אירוע מיוחד בעבודה גרם לעובד לפגיעה נפשית ייתכן ופגיעה זו תוכר כתאונת עבודה. במקרים שבהם נגרם לעובד נכות נפשית כתוצאה מפיטורים ייתכן והוא יהיה זכאי לזכויות מביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה.

נכות נפשית כפגיעה בעבודה

במקרים שבהם עובד נפגע בתאונת עבודה אשר גרמה לו לנכות פיזית לעיתים נלווית לתחלואה הפיזית גם תחלואה נפשית. כך לדוגמא במקרים של נפילה מגובה, קטיעה של איברים, פריצת דיסק חמורה ופגיעות נוספות המשפיעות על תפקודו של העובד וגורמות לשינוי אורחות חייו, ייתכן ולפגיעה הפיזית תתלווה פגיעה נפשית המותירה נכות רפואית לצמיתות. פגיעה נפשית זו עשויה לבוא לידי ביטוי בדיכאון או בהפרעה פוסט טראומטית (PTSD) כאשר אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי.

במקרים שבהם לעובד נגרמה פגיעה נפשית כתוצאה מאירוע חריג בעבודה, ולא עקב תאונה, המצב מעט שונה (למשל במקרה של פיטורים טראומתיים). פעמים רבות הביטוח הלאומי מערים קשיים על תביעות מסוג אלה ודוחה את התביעות. במקרים אלה, הדרך היחידה לממש את זכויות הנפגע הינה להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עורך דין בעל ניסיון בתביעות נגד ביטוח לאומי ותאונות עבודה.

מתי תוכר נכות נפשית כפגיעה בעבודה

נכות נפשית תוכר כפגיעה בעבודה רק במידה ונבעה מאירוע מיוחד בעבודה, כלומר אירוע נקודתי בלתי צפוי שניתן לאתרו בזמן ובמקום אשר גרם לנזק. תביעות בהן נטען כי לחץ מתמשך בעבודה או מתח נפשי מצטבר לא יוכרו כתאונות עבודה.

לצורך הכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה יש להראות כי מהלך העבודה או באופן הקשור לעבודה התרחש "אירוע מיוחד" אשר השפיע על מצבו הנפשי של העובד. כלומר, יש להראות שהאירוע היה מוגדר וקשור לעבודה והוא שהשפיע על תפקודו הנפשי של העובד בצורה יוצאת דופן באופן אשר הוביל לפגיעה הנפשית.

דוגמאות לאירועים מיוחדים אשר עשויים להיות מוכרים כפגיעה בעבודה

ישנן הרבה דוגמאות בפסיקה למקרים שבהם הוכרו אירועים מיוחדים לכאלה שגרמו לפגיעה נפשית אשר הוכרה כתאונת עבודה. כך למשל, לחץ מיוחד בעבודה באותו יום ספציפי, הודעת פיטורין או פיטורים טראומתיים או מפתיעים, הרעת תנאים, ויכוח חריף במקום העבודה (בין אם מדובר בויכוח עם עובד נוסף, ויכוח עם מנהל או המעסיק או ויכוח עם ספק), מריבה ועוד.

יש לציין, כי גם במידה והעובד סבל טרם האירוע ממחלה נפשית כלשהי, ייתכן וניתן יהיה להכיר בהחמרה במצבו הנפשי כתאונת עבודה, במידה ונגרמה כתוצאה מאירוע מיוחד בעבודה.

פגיעה נפשית בגלל פיטורים

הודעת פיטורין עשויה להיות אירוע טראומתי המשפיע לרעה על מצבו הנפשי של העובד. לעיתים מדובר בעובדים אשר עובדים עשרות שנים במקום העבודה, משקיעים את מלוא זמנם ומרצם בעבודה, תורמים, ומשקיעים ועל כן אין פלא בדבר הפגיעה העשויה להיגרם כתוצאה מפיטורים. לצד כל אלה, מתלווה החשש מפני העתיד, הדאגה לפרנס את המשפחה ולדאוג לכל צרכיה, חוסר היכולת לעמוד בהתחייבויות עקב נטילת המקורות הכספיים ועוד.

פעמים לא מבוטלות אנו עדים ל"גלים של פיטורין" במקומות עבודה כחלק ממערך "התייעלות כלכלית". כך לדוגמא אנו שומעים לאחרוני על פיטורים של עובדי כ"יל (כימיקלים לישראל) ודיווחים על פיטורים של עובדים רבים על ידי רותם אמפרט נגב ומפעלים נוספים. לעיתים נלוות להודעת הפיטורין גם טענות של העובדים כי קיבלו את ההודעה בצורה מפתיעה או בלתי ראויה כאשר גם אופן קבלת ההודעה עשוי להשליך על מצבו הנפשי של העובד.

יש לציין שגם "איום" בפיטורין או בהורדה בדרגה או בהרעת תנאים עלול לגרום לפגיעה נפשית אשר עשויה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה.

במקרים אלה שבהם נגרמה פגיעה נפשית לעובד, יש צורך לעיתים רבות בפנייה לטיפול נפשי (פנייה לפסיכיאטר או פסיכולוג), קבלת טיפול תרופתי ולעיתים נגרמת גם פגיעה תפקודית משמעותית הבאה לידי ביטוי בנכות לצמיתות.

יש גם לציין, כי במקרים של הודעת פיטורים, עלול להיגרם לעובד גם נזקים אחרים מעבר לפגיעה נפשית, לרבות תעוקת חזה, אוטם בשריר הלב, אירוע מוחי ועוד.

במצבים שבהם נגרמה לעובד פגיעה נפשית או פגיעה לבבית או כל פגיעה אחרת כתוצאה מפיטורים מומלץ לפנות לעו"ד לצורך בחינת האפשרות להגיש תביעה כנגד ביטוח לאומי לקבלת זכויות כנפגע בעבודה.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל לטל': 0544-485312 או לדוא"ל: [email protected].

מעוניינים להישאר מעודכנים ולעקב אחרינו גם דרך הפייסבוק ? אתם מוזמנים לסמן :