נפילה ממשאית עלולה לגרום לנזקי גוף משמעותיים ולפגיעה בכושר העבודה.

אם נגרם לך נזק גופני כתוצאה מנפילה ממשאית בזמן עבודתך בדוק את זכויותיך מול הגופים השונים !

פריצת דיסק תאונת עבודה עשויה להוביל לזכויות משמעותיות טיפול משפטי נכון כבר מהרגע הראשון יכול להשפיע באופן משמעותי על הפיצוי

נפילה ממשאית – תאונת עבודה וזכויות מביטוח לאומי

אחת מהתאונות השכיחות בהן נפגעים נהגי משאיות או עובדי חלוקה הינה נפילה ממשאית בזמן עבודה.

תאונה זו יכולה להיגרם בעת כניסה או ירידה ממשאית, בעת העמסת סחורה או פריקתה, תוך כדי ניסיון לכיסוי הברזנטים או לקשור את הסחורה ועוד.

נפילה ממשאית עלולה לגרום לפגיעה גופנית משמעותית כגון: פריצת דיסק, קרע במיניסקוס, שבר בכף היד, שבר בקרסול ועוד.

נפילה ממשאית בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה עשויה להיחשב כתאונת עבודה.

לצורך זה יש לפנות לביטוח לאומי בתביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.

במידה והפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה הנפגע יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה (תשלום עבור 90 יום ראשונים לאחר הפגיעה) וזכויות נוספות.

במידה ונותרה לנפגע נכות רפואית יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה.

בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לנפגע הוא עשוי להיות זכאי לקבלת מענק חד פעמי (במידה ונקבעה נכות בשיעור של 9%-19%) או אף קצבה חודשית קבועה (במידה ונקבעה נכות בשיעור של 20% ומעלה).

מומלץ להתייעץ עם עו"ד ביטוח לאומי לצורך מימוש זכויות הנפגע.

חשוב לשים לב שנפילה בזמן ירידה ממשאית עשויה להיות מסווגת כתאונת דרכים באופן המאפשר תביעה כנגד חברת הביטוח של המשאית ובמקרים אחרים ייתכן ויש מקום להגשת תביעת נזיקין.

לכן חשוב לפנות לעו"ד בהקדם האפשרי כדי לבחון את מלוא זכויות הנפגע ודרכי הפעולה האפשריות.

נפילה ממשאית – תאונת דרכים

במקרים מסוימים נפילה ממשאית עשויה להיחשב כתאונת דרכים, כך לדוגמא במידה ונהג המשאית נפל בעת שניסה לרדת ממשאית או להיכנס אליה.

השאלה האם תסווג התאונה כתאונת דרכים או לא, הינה שאלה מורכבת.

במידה ואירוע הנפילה ממשאית יוכר כתאונת דרכים, הנפגע יוכל לתבוע את חברת הביטוח של המשאית.

לאופן הפעולה במקרים אלה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה עשויה להיות השלכה גורלית על התביעה וזכויותיו של הנפגע. להרחבה בעניין זה מומלץ לקרוא את המאמר בנושא: תאונת דרכים תאונת עבודה.

במידה ונפלת ממשאית בזמן עבודתך מומלץ לדווח למעביד על התאונה, להתפנות לקבלת טיפול רפואי ולציין בפני הגורמים הרפואיים כיצד נגרמה התאונה לשמור פרטים של עדים לתאונה

ולפנות לקבלת ייעוץ פרטני עם עו"ד תאונות עבודה הבקיא בתחום, בהקדם האפשרי.

נפילה ממשאית – תביעת נזיקין

במידה והתאונה לא תסווג כתאונת דרכים, ייתכן והנפגע יהיה זכאי לפיצויים במקרה שנפל ממשאית וזאת במידה והתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם כלשהו.

כך לדוגמא במידה והתאונה נגרמה בשל רשלנות המעביד אשר לא הדריך את העובד כמו שצריך או לא סיפק לו אמצעי זהירות ובטיחות או לא דאג לסביבת עבודה בטוחה

ייתכן והעובד יכול להגיש תביעת נזיקין נגד המעביד או כל גורם אחר שבשל רשלנותו נגרמה התאונה.

ניסיון משרדנו

למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעי תאונות עבודה.

במהלך השנים צבר משרדנו ידע וניסיון רב הן בפן המשפטי והן בפן הרפואי.

משרדנו מייצג נפגעים בתביעות למימוש זכויותיהם עקב נזקי גוף מול המוסדות השונים: ביטוח לאומי, תביעות נזיקין, תאונות דרכים, תביעות נגד חברת ביטוח ועוד.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

דוגמאות למקרים שיוצגו על ידי משרדנו:

נפילה בזמן ירידה ממשאית הובילה לפיצוי כולל בסך של 192,000 ש"ח

במידה ונפגעת בתאונת דרכים במסגרת עבודתך או במהלך עבודתך מומלץ לדווח מייד למעביד על התאונה.

כמו כן, מומלץ לפנות לקבלת טיפול רפואי (בקופת חולים או בבית חולים). יש לשמור על כל הקבלות של ההוצאות הנובעות מהתאונה ולדאוג להתלונן על כל התלונות והפגיעות הגופניות הנובעות מהתאונה.

לאחר מכן, יש לפנות למשטרה עם פרטים על התאונה (מקום התאונה, שעת התאונה, פרטי הרכבים המעורבים והנהגים המעורבים ומספר פוליסת הביטוח ככל שמידע זה ידוע) ואישור על קבלת טיפול רפואי (אם יש) ולבקש מהם "אישור משטרה" על התאונה.

במידה ותאונת הדרכים קרתה במהלך העבודה התאונה תוכר כתאונת עבודה בביטוח לאומי. לצורך זה יש להחתים את המעביד על טופס בל 250 ולפנות איתו לקופת חולים לצורך הוצאת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. לאחר מכן יש לפנות עם טופס זה בתביעה לביטוח לאומי להודעה על פגיעה בעבודה ותשלום דמי פגיעה וכן בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

יחד עם זאת, חשוב מאוד לדעת כי במידה ותפנה לביטוח לאומי ותיקבע לך נכות רפואית, נכות זאת תחייב, ככלל, גם בתביעה לפיצויים שתגיש כנגד חברת הביטוח של הרכב לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ועל כן מומלץ להתייעץ עם עו"ד תאונות עבודה בטרם פנייה כאמור. אפשרות נוספת, היא להגיש קודם תביעה לבית המשפט בתביעת הפיצויים כנגד הביטוח של הרכב, לבקש מינוי של מומחה מטעם בית המשפט אשר יקבע את אחוזי הנכות שנותרו לנפגע כתוצאה מהתאונה ורק לאחר מכן לפנות לביטוח לאומי. לא ניתן לקבוע מראש איזו דרך עדיפה, ויש לשקול כל מקרה לגופו.

לקריאה נוספת בעניין זה מומלץ לקרוא את המאמר העוסק בתאונת דרכים תאונת עבודה.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל [email protected].

רוצים להמשיך ולקבל עידכונים קבועים בדבר זכויות נפגעי עבודה ? אתם מוזמנים לסמן "אהבתי" או "שתף" ולעקוב אחרינו בפייסבוק:

נפגעתם בתאונת עבודה ונותרו לכם צלקות ? בדקו כמה אחוזי נכות ניתנים בביטוח לאומי בגין צלקות.

צלקות אחוזי נכות

במקרים שבהם עובד נפגע בתאונת עבודה ונותרו לו צלקות בגין התאונה, ייתכן וייקבעו לו אחוזי נכות בביטוח לאומי. אחוזי הנכות הנפסקים במקרים של צלקות נקבעים לפי מיקום הצלקות: האם מדובר בצלקות בגוף או בצלקות בפנים ובצוואר, כאשר גם לגודל הצלקת והפגיעה התפקודית הנובעת ממנה יש משקל בקביעת אחוזי הנכות.

יש לציין שגם כאשר העובד נכווה במקום עבודתו וכתוצאה מכך נותרו לו צלקות ייקבעו אחוזי הנכות בד"כ בהתאם לסעיף של צלקות (אחוזי הנכות בגין כוויות ייקבעו לפי מיקומם וחומרת הצלקת שנותרה).

צלקות בגוף אחוזי נכות

כאשר מדובר בצלקות בגוף שאינן מפריעות, אינן מכערות וצלקות שאינן גורמות להתרופפות קיר הבטן לא ייקבעו אחוזי נכות (0% נכות).

כאשר לנפגע נותרו צלקות מכאיבות או מכערות בגוף עשויים להיקבע 10% נכות בביטוח לאומי.

כאשר הנפגע סובל מצלקות נרחבות באזורים מרובים עשויים להיקבע 20% נכות.

כאשר מדובר בצלקות בגוף המלוות בהתרופפות קיר הבטן והדורשות שימוש בחגורה אורטופדית, אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף 19 לתקנות הביטוח הלאומי.

כאשר מדובר בצלקות בגוף המחוברות לרקמות או אברים, אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם להגבלת התנועות או הפגיעות באברים אליהם מחוברות הצלקות. כך לדוגמא צלקת הגורמת לפגיעה בתנועות כף היד – אחוזי הנכות ייבחנו לפי סעיף הנכות המתאים להגבלות תנועה בפרק היד.

צלקות בפנים והצוואר אחוזי נכות

כאשר מדובר בצלקות שטחיות ובלתי מכערות לא ייקבעו אחוזי נכות (0% נכות).

כאשר מדובר בצלקות מכערות או הגורמות לשינוי צורת העפעפיים, האף, השפתיים, האוזניים עשויים להיקבע 10% נכות.
כאשר לנפגע נותרו צלקות רחבות עם כיעור ניכר בפנים או הצוואר עשויים להיקבע 20% נכות.

כאשר לנפגע נותרו צלקות רחבות או הגורמות לשינויים בולטים בצורת הפנים עשויים להיקבע 30% נכות רפואית.

כאשר לנפגע נותרו צלקות הגורמות לשינויים בצורת הפנים המעוררים דחיה עשויים להיקבע 50% נכות רפואית.

יש לציין שלעיתים, לצד הנכות הנקבעת בגין הצלקות שנותרו, עשוייה להיקבע נכות רפואית נוספת בתחום נוספים. כך למשל כאשר הצלקת תפקודית ומשפיע על תפקוד איבר מסוים. דוגמא נוספת היא כאשר הצלקת גורמת לליקויים נפשיים ואז עשויה להיקבע גם נכות נפשית לצד הנכות הרפואית שנקבעה בגין הצלקת.

כמו כן, במידה ועקב הצלקת נגרמה לעובד/ת פגיעה בכושר העבודה ייתכן וניתן יהיה להפעיל את תקנה 15 ובכך להגדיל את הנכות הרפואית.

במידה ונפגעת בתאונת עבודה מומלץ לדוק את מלוא זכויותיך עם עורך דין תאונות עבודה בעל ניסיון בתחום ביטוח לאומי.
להערכת סיכויי תביעתך ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

מעוניין להמשיך ולעקוב אחרינו גם בפייסבוק ? סמן "אהבתי" או שתף :

במידה ואתם סובלים ממחלה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודתכם או עקב חשיפה לחומרים מזיקים בעבודתכם מומלץ לבחון את זכאותכם להכיר במחלה כפגיעה בעבודה.

חשיפה לחומרים מסוכנים – מחלת מקצוע

"מחלת מקצוע" מוגדרת ברשימה סגורה, בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954 (להלן:"התקנות") כאשר רק במידה והמבוטח חלה באותה מחלה הנמנית ברשימה ובאופן המפורט בתקנות היא עשויה להיחשב כמחלת מקצוע.

מחלת מקצוע עשויה להיות מוכרת אצל עובדים הסובלים מהרעלה עקב עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן (זרניך), חשיפה לכרום ותרכובותיו, חשיפה לעופרת ותרכובותיה, חשיפה לפלואור ותרכובותיו, חשיפה למנגן ותרכובותיו, חשיפה לכספית ותרכובותיה, חשיפה לזרחן ותרכובותיו, חשיפה לבריליום ותרכובותיו,  חשיפה לבריליום ותרכובותיו, חשיפה לתליום ותרכובותיו, חשיפה לניקל ותרכובותיו, חשיפה לקדמיום ותרכובותיו, חשיפה לתחמוצת הפחמן, חשיפה לבנזן ונגזרותיו, חשיפה לפנול ונגזרותיו, חשיפה לאמינים ארומטיים, חשיפה לפחמן דו-גפריתי, חשיפה לחומצה הידרוציאנית ונגזרותיה, חשיפה לאיזוציאנטים, חשיפה לפחמיימנים הלוגניים, חשיפה לזרחנים אורגניים, חשיפה לקרבמטים, חשיפה למתנול, חשיפה לויניל כלוריד, חשיפה לתחמוצות חנקן. יצוין, כי לעניין התקנות הרעלה משמעותה הרעלה חריפה או כרונית וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לאותו החומר המצוין.

כמו כן, בהתאם לתקנות, עשויות להיחשב כמחלות מקצוע מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים אשר נגרמו לעובד בעבודה עם חומרים העשויים לגרום למחלות עור.

גם מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ עשויות להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים בעבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת או פסולת עץ.

מחלה הנגרמת על ידי מיקרואורגניזם ומועברת לאדם מכל מקור שאינו אדם עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובד המועסק בעבודה הכרוכה במגע עם בעלי חיים, פגריהם והפרשותיהם וכן עבודה במעבדות ומכונים בהם באים במגע עם מחוליי המחלה.

גם עובדים אשר חלו בשחפת, שיתוק ילדים, צפדת (טטנוס), כלורה, מלריה, דלקת כבד נגיפית ועוד, ייתכן ומחלתם תוכר כמחלת מקצוע אם עסקו בעיסוקים המנויים בתקנות ועקב כך חלו במחלתם.

גם מחלות קרינה עשויות להיות מוכרות כמחלות מקצוע אצל עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים רדיואקטיביים.

כיב ממאיר של מחלות קרינה עשוי להיות מוכר כמחלת מקצוע אצל עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח.

ירוד (קטרקט) עקב חשיפה לחום גבוה או לקרינה עשוי להיות מוכר כמחלת מקצוע אצל עובד המועסק בעבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית ואמייל, ובמאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בלתי מייננת.

עובד החולה בסיליקוזיס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה עשוי להיות זכאי להכרה במחלת הסיליקוזיס כמחלת מקצוע אם הוא חשוף בעבודתו לאבק סיליקטים.

אזבסטוזיס לרבות מזותליומה עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט.

טלקוזיס עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לטלק בעבודתם.

ביסינוזיס עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה, ובלבד שעבדו בתנאים אלה לפחות שנתיים.

מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לתבואות ולקמח עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד שעבדו בתנאים אלה שנתיים לפחות.

מחלת המתכות הקשות – פיברוזיס של הריאות עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים לפחות במשך שנה בעיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום.

מחלת "ריאות חקלאים" עשויה להיחשב כמחלת מקצוע אצל עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים.

סרטן הריאות עשוי  להיחשב כמחלת מקצוע אם התגלה אצל עובד המועסק בעבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה.

סרטן הלרינקס עשויה להיות מוכר כמחלת מקצוע אם אובחן אצל עובד המועסק בעבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט.

מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לאנזימים פרוטאוליטיים עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אם אובחנה אצל עובד המועסק בעבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים פרוטאוליטיים.

הרעלת קטונים עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים בעבודה בייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים למתיל אתיל קטון.

הרעלת פחמימונים פוליציקליים ארומטיים עשויה להיות מוכרת כמחלת מקצוע אצל עובדים המועסקים בעבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח ומוצרי שריפה.

חשוב לדעת: במידה ומחלתך תוכר כמחלת מקצוע ייתכן ותהיה זכאי לזכויות כספיות משמעותיות מביטוח לאומי.

חשיפה לחומרים מסוכנים – מיקרוטראומה

עובד אשר חלה במחלה אשר אינה מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי, מחלתו לא תיחשב כמחלת מקצוע, אולם חשוב לדעת כי בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, גם מבוטח אשר נחשף לחומרים מסוכנים בעבודתו או לחומרים מזיקים בעבודתו והוא חלה עקב חשיפה זו, ייתכן ותביעתו תוכר על דרך הלכת המיקרוטראומה גם אם מחלה זו או הגורמים למחלה אינם מנויים ברשימת מחלות המקצוע.

בהתאם לפסיקת בתי הדין חשיפה לחומרים מזיקים או מסוכנים הן על דרך המגע והן על דרך של חדירה דרך הנשימה עשויה להיחשב כשרשרת של אירועים המהווים פגיעות זעירות חוזרות ונשנות באופן שהמחלה אשר נגרמה לעובד כתוצאה מאותה חשיפה תיחשב כפגיעה בעבודה.

כך למשל הכירו בתי הדין כי גם פגיעה בדרכי הנשימה שנגרמה על ידי הצטברות של אינספור פגיעות זעירות חוזרות, כאשר כל פעם העובד נשם לריאותיו חומרים מזיקים (לדוגמא: חלקיקי מתכת, אדים, גזים רעילים וכו'), תוכר כמיקרו טראומה, ובהתאם תוכר כפגיעה בעבודה.

באופן דומה, הכיר בית הדין בכך שמחלה שנגרמה כתוצאה מחדירה של גרגירי אבק קטנטנים של קמח, סובין וחיטה לכלי הנשימה ולריאותיו של עובד הינה פגיעה בעבודה, והמחלה הוכרה כפגיעה בעבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

דוגמאות נוספות למחלות אשר הוכרו בדרך זו של מיקרוטראומה כפגיעה בעבודה, למרות שהן אינן נחשבות כמחלות מקצוע, הינן מחלות ריאות, מחלות סרטניות, מחלות עור ועוד.

במקרים אלה על המבוטח לבסס את התשתית העובדתית לחשיפה על דרך של פגיעות חוזרות ונשנות, ובמידה וייקבע כי קיים קשר סיבתי בין אותן פגיעות חוזרות ונשנות לאותה מחלה, המחלה תוכר כפגיעה בעבודה על יסוד תורת המיקרו טראומה.

חשיפה לחומרים מסוכנים או מזיקים – תביעה לביטוח לאומי

אם נפגעת בעבודה או הינך סובל מליקוי או מחלה עקב תנאי עבודתך מומלץ לבדוק זכויותיך עם עו"ד ביטוח לאומי בעל ניסיון בתאונות עבודה.

למרבה הצער, אנו עדים לכך שביטוח לאומי דוחה תביעות רבות להכרה בפגיעה או מחלה כפגיעה בעבודה, בין אם על רקע של מיקרוטראומה ובין אם על רקע של מחלת מקצוע. במידה וביטוח לאומי דחה את תביעתך, יש להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. מומלץ מאוד כי התביעה תוגש באמצעות עורך דין ביטוח לאומי בעל ניסיון רב בתאונות עבודה שכן נדרשת הבנה משפטית עמוקה לצורך ניהול נכון וענייני של התביעה.

מחלה הנובעת מחשיפה לחומרים מסוכנים – אחוזי נכות

במידה ומחלתו של העובד הוכרה כפגיעה בעבודה (כמחלת מקצוע או על יסוד תורת המיקרו טראומה), המקרה יעבור לבחינה וקביעת אחוזי נכות רפואית בפני ועדה רפואית, כאשר בהתאם לקביעת אחוזי הנכות תיקבע זכאותו של הנפגע.

כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים עלול המבוטח לחלות במחלות שונות וקשות עם אחוזי נכות משמעותיים מאוד ופגיעה תפקודית קשה ופגיעה ביכולת ההשתכרות. במידה ונגרמה נכות רפואית העולה על 20 אחוז יהיה זכאי המבוטח לקצבה חודשית קבועה הנגזרת מאחוזי הנכות ומשכורתו עובר לפגיעה. במידה וייקבעו אחוזי נכות העולים על 9 אחוזים ועד 19 אחוזים יהיה זכאי למענק חד  פעמי (פיצוי חד פעמי).

אחוזי הנכות למחלת מקצוע נקבעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, כאשר יש צורך בהבנה משפטית-רפואית וידע רב כדי לממש את מלוא זכויות המבוטח באופן מיטבי.

כך לדוגמא במחלות מקצוע אשר נגרמו עקב הרעלת זרניך, ניקל, ניקל קרבוניל, קדמיום ותרכובותיו, כרום, עופרת, פלואור, מנגן, כספית, זרחן בריליאום, תליום, תחמוצת הפחמן, בנצול וההומולוגים שלו, פחמן דו-גפריתי, תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על ידי תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים –אחוזי הנכות הרפואית ייקבעו בהתאם פגימות במערכות הגוף השונות כתוצאה מהרעלה.

במחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים חמרים יציבים או גזים OCCUPATIONAL DERMATOSES – במידה ואין הפרעות בהעדר מגע עם הגורם הידוע לא ייקבעו אחוזי נכות, במידה ויש הפרעות ממושכות וחוזרות גם ללא מגע עם הגורם תיקבע נכות רפואית בשיעור 10%, במידה וישנן הפרעות ניכרות תיקבע נכות בשיעור של 20% ובמידה וישנן הפרעות ניכרות ברוב חלקי הגוף תיקבע נכות רפואית בשיעור של 30% נכות רפואית.

במחלות מדבקות שונות אחוזי הנכות הרפואית ייקבעו בהתאם לפגימות במערכות הגוף השונות שהן תוצאה ממחלות אלה.

לגבי שחפת ריאות אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לשאלה האם השחפת פעילה או לא פעילה, ובהתאם להפרעות עקב כך.

גם לגבי מחלות מקצוע רבות אחרות אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לפגיעות במערכות הגוף תוך התאמה עם אחוזי הנכות אשר נקבעו להן.

לייעוץ ראשוני להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].

אם אהבתם את המאמר הנ"ל ואתם מעוניינים להמשיך ולעקוב אחרינו ולהתעדכן באמצעות הפייסבוק אתם מוסמנים לסמן "אהבתי" או "שתף":

במידה ואתה סובל מדליות ברגליים עקב תנאי עבודתך (בעיקר עמידה ממושכת) ייתכן וניתן להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. קרא מהם אחוזי הנכות הנקבעים במקרים של דליות ברגליים.

מהן דליות ברגליים ?

דליות ברגליים הינן מחלת שסתומים של הורידים ברגליים. התוצאה היא הצטברות של דם וורידי בחלק התחתון של הרגליים שגורמת לכובד, נפיחות ועייפות של הרגליים . כמו כן, נוצר לחץ דל דם בתוך הוורידים החולים אשר גורם במשך הזמן להתרחבות של הוורידים, אשר מתחילים לבלוט מתחת לעור ויוצרים את המראה האופייני של דליות ברגליים.

דליות ברגליים עלולות לגרום לסיבוכים ובהם: כאבים, התכווצויות, נפיחות, דלקות קשות, בצקות כיבים בעור ולעיתים רחוקות נוצרים קרישי דם מסכני חיים.

דליות ברגליים פגיעה בעבודה

עמידה על הרגליים במקום העבודה במשך שעות רבות לאורך שנים רבות עשויה לגרום לדליות ברגליים ובמובן זה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה שכן הקשר בין עמידה ממושכת בעבודה לבין החמרת מחלת  הדליות מוכר ומבוסס.

ישנם פסקי דין אשר הכירו בדליות ברגליים כפגיעה בעבודה על יסוד תורת המיקרו טראומה כאשר בהתאם לחוות הדעת של מומחי כלי דם באותם מקרים צוין שכל עליה בלחץ הוורידי שנגרמת ע"י פרק זמן של עמידה תחשב כמיקרו-טראומה לדופן ולשסתומים הוורידיים, אשר במצטבר לאורך שנים גורמת להאצת תופעות המחלה.

לכן, אצל עובדים אשר נאלצים לעמוד שעות רבות בעבודתם והתפתחו אצלם דליות ברגליים,  ייתכן וניתן יהיה להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. כך לדוגמא במקרה של דליות ברגליים אשר התפתחו אצל ספר/ספרית, טבח/טבחית, מורה, קופאית, דוור, אח/אחות ועוד.

דליות ברגליים אחוזי נכות

בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי אחוזי הנכות אשר עשויים להיקבע במקרים שלדליות ברגליים הינם, כדלקמן:

במידה והנפגע סובל מורידים בולטים על הגפיים התחתונות ללא סיבוכים והפרעות לא ייקבעו אחוזי נכות (0% נכות).

במידה והנפגע סובל מורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי, עם התכווצויות וכאבים ייקבעו 10% נכות.

במידה והנפגע סובל מורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי, ישנם סימני ECZEMA וצלקות לאחר כיבים שנתרפאו ייקבעו 20% נכות.

במידה והורידים משתרעים על חלק גדול של גפה תחתונה אחת, ישנה נטיה מתמדת לדלקת עור וליצירת כיבים (צורה קשה של (ECZEMA (ULCUS VARICOSUM או CRURIS), ללא הפרעות במחזור הורידי העמוק  ייקבעו 30% נכות, ובמידה ומצב זה מתקיים בשתי הרגליים ייקבעו 40% נכות רפואית.

במידה והנפגע סובל מורידים בולטים על הגפיים התחתונות, חד או דו-צדדי, וקיימות הפרעות קשות במחזור הדם הורידי העמוק עם כיבים גדולים ועמוקים ופיגמנטציות על שטח נרחב ייקבעו 50% נכות רפואית.

דליות ברגליים זכויות בביטוח לאומי

במידה ודליות ברגליים הוכרו כפגיעה בעבודה, הרי שבמידה ויקבעו לנפגע אחוזי נכות שבין 9%-19% הוא יהיה זכאי למענק חד פעמי (סכום חד פעמי) אשר תלוי במשכורתו ובאחוזי הנכות שלו (לרוב מדובר בעשרות אלפי ש"ח). במידה וייקבעו 20% נכות ומעלה הרי שהנפגע יהיה זכאי לקצבה חודשית לכל החיים. כמו כן, במידה ודליות ברגליים פגעו ביכולת הנפגע לעבוד ייתכן וניתן יהיה להפעיל את תקנה 15 ובכך להגדיל את אחוזי הנכות ובהתאם לאת הזכויות הכספיות.

אם אתה סובל מדליות ברגליים ועבודתך כרוכה בעמידה ממושכת או בהליכה ממושכת ייתכן וניתן להכיר בדליות ברגליים כפגיעה בעבודה ומומלץ לפנות לעו"ד הבקיא בביטוח לאומי ותאונות עבודה לצורך מיצוי מלוא זכויותיך בביטוח לאומי.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או במייל: [email protected].

במקרים שבהם אירוע מיוחד בעבודה גרם לעובד לפגיעה נפשית ייתכן ופגיעה זו תוכר כתאונת עבודה. במקרים שבהם נגרם לעובד נכות נפשית כתוצאה מפיטורים ייתכן והוא יהיה זכאי לזכויות מביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה.

נכות נפשית כפגיעה בעבודה

במקרים שבהם עובד נפגע בתאונת עבודה אשר גרמה לו לנכות פיזית לעיתים נלווית לתחלואה הפיזית גם תחלואה נפשית. כך לדוגמא במקרים של נפילה מגובה, קטיעה של איברים, פריצת דיסק חמורה ופגיעות נוספות המשפיעות על תפקודו של העובד וגורמות לשינוי אורחות חייו, ייתכן ולפגיעה הפיזית תתלווה פגיעה נפשית המותירה נכות רפואית לצמיתות. פגיעה נפשית זו עשויה לבוא לידי ביטוי בדיכאון או בהפרעה פוסט טראומטית (PTSD) כאשר אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי.

במקרים שבהם לעובד נגרמה פגיעה נפשית כתוצאה מאירוע חריג בעבודה, ולא עקב תאונה, המצב מעט שונה (למשל במקרה של פיטורים טראומתיים). פעמים רבות הביטוח הלאומי מערים קשיים על תביעות מסוג אלה ודוחה את התביעות. במקרים אלה, הדרך היחידה לממש את זכויות הנפגע הינה להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות עורך דין בעל ניסיון בתביעות נגד ביטוח לאומי ותאונות עבודה.

מתי תוכר נכות נפשית כפגיעה בעבודה

נכות נפשית תוכר כפגיעה בעבודה רק במידה ונבעה מאירוע מיוחד בעבודה, כלומר אירוע נקודתי בלתי צפוי שניתן לאתרו בזמן ובמקום אשר גרם לנזק. תביעות בהן נטען כי לחץ מתמשך בעבודה או מתח נפשי מצטבר לא יוכרו כתאונות עבודה.

לצורך הכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה יש להראות כי מהלך העבודה או באופן הקשור לעבודה התרחש "אירוע מיוחד" אשר השפיע על מצבו הנפשי של העובד. כלומר, יש להראות שהאירוע היה מוגדר וקשור לעבודה והוא שהשפיע על תפקודו הנפשי של העובד בצורה יוצאת דופן באופן אשר הוביל לפגיעה הנפשית.

דוגמאות לאירועים מיוחדים אשר עשויים להיות מוכרים כפגיעה בעבודה

ישנן הרבה דוגמאות בפסיקה למקרים שבהם הוכרו אירועים מיוחדים לכאלה שגרמו לפגיעה נפשית אשר הוכרה כתאונת עבודה. כך למשל, לחץ מיוחד בעבודה באותו יום ספציפי, הודעת פיטורין או פיטורים טראומתיים או מפתיעים, הרעת תנאים, ויכוח חריף במקום העבודה (בין אם מדובר בויכוח עם עובד נוסף, ויכוח עם מנהל או המעסיק או ויכוח עם ספק), מריבה ועוד.

יש לציין, כי גם במידה והעובד סבל טרם האירוע ממחלה נפשית כלשהי, ייתכן וניתן יהיה להכיר בהחמרה במצבו הנפשי כתאונת עבודה, במידה ונגרמה כתוצאה מאירוע מיוחד בעבודה.

פגיעה נפשית בגלל פיטורים

הודעת פיטורין עשויה להיות אירוע טראומתי המשפיע לרעה על מצבו הנפשי של העובד. לעיתים מדובר בעובדים אשר עובדים עשרות שנים במקום העבודה, משקיעים את מלוא זמנם ומרצם בעבודה, תורמים, ומשקיעים ועל כן אין פלא בדבר הפגיעה העשויה להיגרם כתוצאה מפיטורים. לצד כל אלה, מתלווה החשש מפני העתיד, הדאגה לפרנס את המשפחה ולדאוג לכל צרכיה, חוסר היכולת לעמוד בהתחייבויות עקב נטילת המקורות הכספיים ועוד.

פעמים לא מבוטלות אנו עדים ל"גלים של פיטורין" במקומות עבודה כחלק ממערך "התייעלות כלכלית". כך לדוגמא אנו שומעים לאחרוני על פיטורים של עובדי כ"יל (כימיקלים לישראל) ודיווחים על פיטורים של עובדים רבים על ידי רותם אמפרט נגב ומפעלים נוספים. לעיתים נלוות להודעת הפיטורין גם טענות של העובדים כי קיבלו את ההודעה בצורה מפתיעה או בלתי ראויה כאשר גם אופן קבלת ההודעה עשוי להשליך על מצבו הנפשי של העובד.

יש לציין שגם "איום" בפיטורין או בהורדה בדרגה או בהרעת תנאים עלול לגרום לפגיעה נפשית אשר עשויה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה.

במקרים אלה שבהם נגרמה פגיעה נפשית לעובד, יש צורך לעיתים רבות בפנייה לטיפול נפשי (פנייה לפסיכיאטר או פסיכולוג), קבלת טיפול תרופתי ולעיתים נגרמת גם פגיעה תפקודית משמעותית הבאה לידי ביטוי בנכות לצמיתות.

יש גם לציין, כי במקרים של הודעת פיטורים, עלול להיגרם לעובד גם נזקים אחרים מעבר לפגיעה נפשית, לרבות תעוקת חזה, אוטם בשריר הלב, אירוע מוחי ועוד.

במצבים שבהם נגרמה לעובד פגיעה נפשית או פגיעה לבבית או כל פגיעה אחרת כתוצאה מפיטורים מומלץ לפנות לעו"ד לצורך בחינת האפשרות להגיש תביעה כנגד ביטוח לאומי לקבלת זכויות כנפגע בעבודה.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל לטל': 0544-485312 או לדוא"ל: [email protected].

מעוניינים להישאר מעודכנים ולעקב אחרינו גם דרך הפייסבוק ? אתם מוזמנים לסמן :

עבודה כרצף במשך שנים רבות עשויה לגרום לפגיעה בברכיים על רקע תנאי העבודה. עבודת ריצוף יכולה לגרום לשינויים ניווניים בברכיים. במידה ומתגלית מחלה בברכיים ייתכן וניתן יהיה להכיר בפגיעה כמחלת מקצוע ו/או כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.

פגיעה בברכיים עקב עבודות ריצוף כתאונת עבודה

כך לדוגמא בב"ל 45771-09-13 נדונה תביעתו של רצף אשר סבל מפגיעה בשתי הברכיים ותביעתו להכרה בפגיעה כתאונת עבודה נדחתה על ידי ביטוח לאומי. מה קבע בית הדין ?

התביעה הוגשה על ידי עובד שעבד כרצף במשך 15 שנה, 6 ימים בשבוע בין 8-9 שעות ביום, וביצע ריצוף של אריחים רבים בכל יום עבודה. במסגרת עבודתו נאלץ התובע להיות במצב של כריעה ממושכת על הברכיים, בתנאים לא נוחים. כמו כן נאלץ התובע לכופף וליישר את הברכיים פעמים רבות ביום, כאשר נאלץ לעבוד בכריעה על הברכיים ובהתקדמות על הברכיים בכיוון שטחי הריצוף. בנוסף, היה התובע עושה ריצוף באמבטיות. ריצוף זה נעשה מגובה הרצפה עד גובה התקרה. התובע היה מתחיל את הריצוף על ברכיו עד לגובה של מטר עשרים, אז היה מתרומם על רגליו, לוקח את האריח, שם עליה טיט ומרצף אותה מעל לגובה הכתפיים עד לתקרה.

התובע החל לסבול מכאבים בברכיו בערך משנת 2001, אך המשיך לעבוד ברצף 8 שעות עבודה כל יום. החל מחודש 4/2011 הפחית התובע את שעות עבודתו בפועל בריצוף ושכר עוזרים לסייע לו בעבודתו.

התובע פנה לביטוח לאומי להכרה במחלת הברכיים כפגיעה בעבודה אולם תביעתו נדחתה. לפיכך, הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה אשר קבע כי : התובע סובל מכאבים בברכיים, כאבים בקרסוליים ולאחרונה מכאבי גב תחתון. ברישום רפואי מהתאריך 14.12.11 צוין כי בצילום ברכיים אובחנה שחיקה של המדור הפנימי בשתי הברכיים. לגבי הברכיים – ידוע היטב בפרקטיקה האורתופדית, כי עבודת ריצוף ארוכת שנים יכולה לגרום לשינויים ניווניים בברכיים, לאור עבודה ממושכת בכריעה ויצירת לחץ ממושך על הפיקות בברכיים. אי לכך ולאור עובדות המקרה, קיים קשר סיבתי ברור וישיר בסבירות של מעל ל-50% בין תנאי עבודתו של התובע לבין התפתחות השינויים הניווניים בשתי הברכיים. כל פעולה פיזית אותה ביצע התובע במהלך עבודתו כרצף היתה יכולה לגרום לפגיעה בברכיים. לתובע פגיעה מיקרוטראומטית בברכיים. עבודת רצפות במשך שנים רבות יוצרת מנגנון של פגיעות זעירות בלתי הפיכות ונישנות בברכיים. ידוע היטב בפרקטיקה האורתופדית כי רצפים סובלים מבעיות בברכיים על רקע עבודתם.

למומחה אף נשלחו שאלות הבהרה עליהן השיב, כי : תנוחת כריעה קיים לחץ בכל המדורים, אולם ידוע היטב כי הפתלוגיה הניוונית בברכיים מתפתחת בעיקר במדור הפנימי ולא החיצוני. עבודה בכריעה, כפי שתואר בעובדות המקרה יכולה לגרום לפגיעה הרסנית במפרק הברך!!! הלחץ הקבוע על המפרק, שינויים תכופים מכריעה לעמידה, הליכה על הברכיים בזמן העבודה – כל אלה יכולים לגרום לעומס יתר על המפרק וכתוצאה מכך לשינויים ניווניים בברכיים. יש לציין שבשנת 2002, בהיות התובע בן 36 בלבד, כבר סבל מכאבים בברכיים עם הגבלה בכיפוף עד 90 מעלות ומשינויים ניווניים בברכיים. היות ולתובע לא קיימים גורמי סיכון מהותיים ואין פגימה מולדת – השינויים הניווניים בברכיים, יכולים לנבוע בעיקר מתנאי עבודתו כפי שתוארו.

לאור חוות דעת המומחה הרפואי, החליט הביטוח הלאומי להכיר בתביעתו של הרצף לעניין הברכיים ולקבוע כי הפגיעה בברכיים הינה תאונת עבודה. בית הדין נתן לכך תוקף של פסק דין בקובעו כי עבודת ריצוף במשך שנים רבות יכולה לגרום לשינויים ניווניים בברכיים, בגלל העבודה הממושכת בכריעה ויצירת לחץ ממושך על הפיקות בברכיים. קיים קשר סיבתי ברור וישיר של בין תנאי עבודתו של התובע לבין התפתחות השינויים הניווניים בשתי הברכיים, ולכן מדובר כאן בתאונת עבודה.

לאור האמור, נקבע כי התובע רשאי להגיש לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, ובהתאם הוא יוזמן לועדה רפואית לקביעת אחוזי הנכות בגין הפגיעה בברכיים עקב תנאי עבודתו.

לפיכך, במידה ועבדת במשך שנים רבות בעבודות ריצוף או עבודות אחרות הכרוכות בעבודה הכרוכה בכריעה ועבודה על הברכיים במשך שעות רבות מידי יום ונגרמה לכם פגיעה בברכיים או שינויים ניווניים בברכיים, ייתכן ופגיעתכם תוכר כפגיעה בעבודה.

לייעוץ ראשוני להערכת התביעה וסיכוייה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].

אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרינו גם בפייסבוק :

נגרם לכם שבר בכף היד עקב תאונת עבודה ? בדקו כמה אחוזי נכות עשויים להיקבע לכם ומהן זכויותיכם הכספיות מול הגופים השונים.

שבר בשורש כף היד עשוי לגרום למגבלה תפקודית המשפיעה על פעולות היומיום עם פגיעה בכושר העבודה.

שבר בכף היד עקב תאונת עבודה

שבר בשורש כף היד עשוי להיגרם במקרים של נפילה, החלקה, שבר מעיכה ועוד.

במידה והשבר ביד נגרם כתוצאה מתאונת עבודה, ייתכן והנפגע יהיה זכאי לזכויות מול ביטוח לאומי להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה, וזכויותיו ייגזרו מאחוזי הנכות שייקבעו לו בביטוח לאומי.

במידה והתאונה שגרמה לשבר בשורש כף היד נגרמה בשל רשלנותו של גורם כלשהו, כגון המעביד, ייתכן וניתן יהיה להגיש תביעת נזיקין נגד אותו גורם.

כמו כן, במידה והנפגע היה מבוטח בפוליסות ביטוח רלוואנטיות, ייתכן וניתן לתבוע את אותה חברת הביטוח.

שבר בכף היד אחוזי נכות

שברים בכף היד עשוי לגרום לנכות רפואית, כשהדבר תלוי, בין היתר, במורכבות השבר, סוג השבר, מידת ההתאחות, ההגבלה שנותרה בתנועות ועוד.

אחוזי הנכות בגין שבר בכף היד מוסדרים בסעיף 41 לתקנות הביטוח הלאומי:

כך למשל, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי במקרים של מצב אחרי חבלה בפרק כף היד ללא הפרעות בתנועות לא תקבע נכות (0 אחוזי נכות).

במצבים של הגבלת בתנועות פרק שורש היד, ייקבעו אחוזי נכות לפי מידת ההגבלה והיכולת לבצע תנועות עם כף היד וכן בהתאם לשאלה האם החבלה נגרמה לכף יד ימין (במידה וזו היד הדומיננטית) או ליד "החלשה" (אחוזי הנכות במידה והפגיעה נגרמה ליד הדומיננטית הם גבוהים יותר). במידה וישנן הגבלות תנועה בהתאם לתקנות, אחוזי הנכות יכולים לנוע בין 10%-30% נכות רפואית במידה ומדובר ביד דומיננטית או 5%-20% במידה ומדובר ביד לא דומיננטית.

במידה ושורש היד נותר במצב של קשיון נוח (כף היד נמצאת בכיפוף גבי של 15-25 מעלות ובאבדוקציה אולנרית או נויטראלית) ייקבעו אחוזי נכות של 15-20 אחוזים (ליד דומיננטית/לא דומיננטית) ובמידה ומדובר בקשיון לא נוח ייקבעו אחוזי נכות של 30-340 אחוזי נכות.

כפי שניתן לראות, שבר בכף היד עשוי לגרום לפגיעה משמעותית עם אחוזי נכות ניכרים. מומלץ לפנות לעו"ד תאונות עבודה וביטוח לאומי לצורך בירור ומימוש זכויותיך.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל' : 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].

נגרם לך אירוע מוחי בעבודה או עקב אירוע חריג הקשור לעבודתך ? ייתכן וניתן יהיה להכיר אירוע מוחי תאונת עבודה באופן המזכה אותך בזכויות משמעויות מול ביטוח לאומי.

 אירוע מוחי בגלל עבודה

 בהתאם לספרות הרפואית לחץ נפשי חריג עשוי לשמש כטריגר ביצירת אירוע מוחי הן דימומי (כתוצאה מדימום תוך מוחי) והן איסכמי (חסימה או הפרעה בהעברת דם וחמצן). בשני המקרים בית הדין הכיר בכך שאירוע מוחי יכול להיות קשור סיבתית לאירוע חריג בעבודה באופן המאפשר להכיר באירוע המוחי כפגיעה בעבודה.

 אירוע מוחי תביעה לביטוח לאומי

 לצורך הכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה יש להגיש תביעה לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה תוך ציון ופירוט אותו אירוע חריג שגרם לאירוע המוחי. יש חשיבות רבה לאופן שבו מנוסחים הדברים ולאסמכתאות הרפואיות והעובדתיות המאמתות את קרות האירוע.

 במידה והתביעה תוכר, יופנה הנפגע לועדה רפואית אשר תקבע כמה אחוזי נכות נותרו לו בעקבות האירוע המוחי.

מניסיוננו, ביטוח לאומי (פקיד התביעות) דוחה הרבה מאוד תביעות להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה. חלק מהטענות הנפוצות בהן משתמש ביטוח לאומי הן כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי שגרם לאירוע המוחי או כי מצבו של הנפגע נובע ממצב רפואי קודם או גורמי סיכון ועוד.

 לכן, במקרים של אירוע מוחי בעבודה או אירוע מוחי בעקבות העבודה מומלץ להתייעץ עם עורך דין תאונות עובדה וביטוח לאומי לצורך בירור ומימוש זכויות הנפגע. חשוב לזכור כי לגרסה שמוסר הנפגע בתביעה שהגיש לביטוח לאומי עשויה להיות חשיבות רבה בהמשך, ולפיכך, מוצע לקבל ייעוץ מסודר כבר מתחילת ההליכים.

עוד יש לזכור כי אירוע מוחי עשוי להותיר נכות תפקודית משמעותית מאוד המשפיע על כל אורחות חייו של הנפגע ולהוביל לאובדן כושר עבודה חלקי או מלא. בהתאם, במקרים רבים עשויים להיוותר אחוזי נכות גבוהים המזכים את הנפגע בפיצויים כספיים משמעותיים, כאשר במידה וייקבעו מעל ל-20% נכות רפואית יהיה זכאי הנפגע לקצבה חודשית למשך כל חייו.

 ביטוח לאומי דחה את התביעה להכרה באירוע מוחי כפגיעה בעבודה – מה עושים ?

 במידה וביטוח לאומי דחה את התביעה להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה יש להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

 מתי יוכר אירוע מוחי תאונת עבודה:

 בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה המבחנים להכרה באירוע מוחי כפגיעה בעבודה זהים לאותם מבחנים שנקבעו לצורך הכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה.

 בית הדין יידרש תחילה לשאלה האם הוכח קיומו של אירוע חריג במקום העבודה בסמוך לאותו אירוע מוחי. לעניין זה חשוב לציין כי אירוע מוחי לא יוכר כפגיעה בעבודה על רקע טענה של לחץ או עומס מתמשך. יש כאמור להצביע על אירוע חריג שבגינו נגרם או הוקדם האירוע המוחי.

 במידה ובית הדין יקבע כי התקיים אירוע חריג, ימונה לרוב מומחה מטעם בית הדין לקביעת הקשר הסיבתי שבין אותו אירוע חריג לאירוע המוחי במועד שבו אירע. במידה והמומחה יאשר קשר סיבתי, התביעה להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה תתקבל, והנפגע יופנה לועדה רפואית בביטוח לאומי אשר תקבע את אחוזי הנכות שנגרמו לו בגין האירוע המוחי.

 דוגמאות למקרים שבהם הוכר אירוע מוחי כפגיעה בעבודה

 לחץ נפשי חריג או מאמץ פיזי מיוחד הוכרו כאירועים שעשויים לגרום לאירוע מוחי או לתרום להופעתו במועד שבו התרחש. דוגמאות לכך הינם: ויכוח חריג במקום העבודה, רב פיזי או מילולי עם עובד, מעביד, ספק, נותן שירותים וכו', שיחה קשה עם המעביד או אחראי, הודעה על פיטורין, הודעה על הורדה בתנאים או בשכר וכו', פעילות פיזית מאומצת מאוד, כגון הרמת משקל כבד באופן חריג או פעילות אינטנסיבית באותו יום עקב מחסור בעובדים או לחץ בהזמנות וכו'.

 ייצוג על ידי עורך דין בתביעות להכרה של אירוע מוחי תאונת עבודה

 בתביעות אלה להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה הייצוג מתמשך לאורך כל ההליכים, החל מהשלבים הבירוקרטיים (בהנחה שהנפגע פנה כבר משלב זה לעו"ד) של הכנת טפסי התביעה, מילוי ושליחתם לביטוח לאומי בצירוף החומר הרפואי הרלוונטי, סידור והכנת התשתית הרפואית והתשתית העובדתית (עדים), ייצוג משפטי הכולל, בין היתר, הגשת תביעה בבית הדין, ליטיגציה, ערעור (במידת הצורך) וייצוג בועדות רפואיות לצורך קביעת אחוזי נכות עד לקבלת הפיצוי לנפגע.

 לייעוץ והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].

 

סובלים משבר במרפק עקב תאונת עבודה ? בדקו כמה אחוזי נכות עשויים להיקבע לכם ומהן זכויותיכם הכספיות מול הגופים השונים.

שבר במרפק עשוי לגרום למגבלה תפקודית עם נכות ופגיעה משמעותית באיכות החיים וביכולת העבודה.

המרפק מורכב מ-3 עצמות: עצם האולנה (גומד), עצם הרדיוס (חישור), וההומרוס (עצם הזרוע).המרפק מאפשר תנועה של כיפוף ויישור לאמה וסיבובה, כאשר שבר באחת מן העצמות הללו או יותר עלול לגרום להפרעה משמעותית בתפקוד היד. שבר במרפק יכול להיות שבר סגור או שבר פתוח, שבר בתוך המפרק או מחוצה למפרק, ועשויה להיות גם פגיעה ברקמות הרכות.

בדרך כלל לאחר שבר במרפק יופיע כאב, נפיחות, עיוות, הגבלה בתנועות, ולעיתים הפרעות בתחושה עקב פגיעה עצבית. בשברים פשוטים הטיפול לרוב הינו שמרני באמצעות גבס, אולם במקרים שבהם יש שבר במרפק עם תזוזה ניכרת או כשיש פגיעה משמעותית ברקמות הרכות ושברים פתוחים ייתכן ויהיה צורך בניתוח.

במצבים שבהם נגרם שבר במרפק כתוצאה מתאונת עבודה ייתכן ותעמודנה לנפגע זכויות כספיות, כשהדבר תלוי, בין היתר, באחוזי הנכות שייקבעו כתוצאה מאותו שבר, נסיבות התאונה, ההפסדים הכספיים שנגרמו וייגרמו לנפגע ועוד.

שבר במרפק תאונת עבודה

שבר במרפק יכול להיגרם מתאונות שונות, לרבות תאונת דרכים, נפילה מגובה, החלקה, מעידה (למשל נפילה במדרגות או נפילה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה), מחיצה או מעיכה של היד בתאונת עבודה, חבלה עקב ציוד פגום במקום העבודה, ועוד.

במקרה שבו שבר במרפק נגרם כתוצאה מתאונת דרכים שארעה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ומומלץ לקרוא בעיון את המאמר העוסק בתאונת דרכים תאונת עבודה לצורך הבנה טובה יותר של דרכי הפעולות המומלצות.

במידה והתאונה שגרמה לשבר במרפק נגרמה בשל רשלנותו של גורם כלשהו, כגון המעביד, ייתכן ויהיה מקום להגיש תביעת נזיקין נגד אותו גורם (למשל תביעה נגד המעביד).

בנוסף, הנפגע יכול כמובן לפנות בתביעה לביטוח לאומי להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה, וזכויותיו ייגזרו מאחוזי הנכות שייקבעו לו בביטוח לאומי.

כמו כן, במידה והנפגע הה מבוטח בפוליסות ביטוח (כגון: תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה) ייתכן ויהיה זכאי לפיצויים כספיים מכוח הפוליסה.

שבר במרפק אחוזי נכות

שברים במרפק עשויים להותיר אחוזי נכות רפואית לצמיתות, כשהדבר תלוי, בין היתר, במורכבות השבר, סוג השבר, מידת ההתאחות, ההגבלה שנותרה בתנועות ועוד.

שברים במרפק עשויים לגרום להגבלה בתנועות המרפק, כאשר לכך עשויים להתלוות סיבוכים שונים, לרבות פגיעה בכלי דם ובעצבים, אי חיבור של השבר או ריפויו במנח לא תקין, הגבלה בטווח התנועות ועוד.

אחוזי הנכות בגין שבר במרפק מוסדרים בסעיף 41 לתקנות הביטוח הלאומי:

במידה ושבר במרפק התרפא מבלי להשאיר שינויים או הגבלות תפקודיות לא ייקבעו אחוזי נכות. מכאן, ברור מדוע כדאי לקבל ייעוץ הולם לפני שניגשים לועדה רפואית.

במידה ומדובר במצב של שבר במרפק שהתרפא עם שינוי בזווית או הוצאת ראש הרדיוס, ללא הגבלת תנועות, ייקבעו 10% נכות רפואית.

במידה ומדובר בקשיון נוח ייקבעו 20-30 אחוזי נכות (תלוי אם מדובר ביד ימין או יד שמאל) ובמידה ומדובר בקשיון לא נוכח ייקבעו 20-30 אחוזי נכות (שוב תלוי אם מדובר ביד ימין או יד שמאל).

במידה ונותרו הגבלות תנועה במרפק ייקבעו אחוזי נכות רפואית בהתאם למידת ההגבלות בכיפוף או ביישור היד כמצוין בתקנות (0-40 אחוזי נכות) כשהדבר תלוי גם בשאלה אם מדובר ביד דומיננטית או לא.

יש לציין כי במקרים של הגבלות ביישור ובכיפוף גם יחד גם אם שכל הגבלה כשלעצמה אינה מצדיקה קביעה של יותר מ-0% נכות, עדיין ייקבעו 10% נכות. במקרים של הגבלות תנועה במרפק גם ביישור וגם בכיפוף יש לנהוג לפי תקנה 12 לתקנות אלו, בלבד שאחוזי הנכות הכוללים לא יעלו על אחוזי הנכות בסעיף קשיון לא נוח של המרפק.

במקרה של מפרק נד (FLAIL ELBOW) של המרפק ייקבעו 40% נכות אם מדובר ביד ימין ו-30% נכות אם מדובר במפרק נד של מרפק יד שמאל.

כפי שניתן לראות, שבר במרפק עשוי לגרום לפגיעה משמעותית עם אחוזי נכות ניכרים. מומלץ לפנות לעו"ד תאונות עבודה וביטוח לאומי לצורך בירור ומימוש זכויותיך.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל' : 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].