שבר בפלטו הטיביאלי בתאונת קטנוע: פשרה בסך 339,000 ש"ח

תמונת המחשה בלבד.

רוכב קטנוע שנפגע בתאונת דרכים וסבל משבר בפלטו הטיביאלי בברך שמאל, אשר הצריך ניתוח לשחזור ולקיבוע השבר, יוצג על ידי משרדנו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף.
מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט קבע לנפגע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 13%. למרות שלאחר תקופת השיקום הראשונית לא חלה ירידה בשכרו, הסתיימה התביעה בפשרה בסכום כולל של 339,000 ש"ח, אשר קיבלה תוקף של פסק דין.

הפגיעה בברך והניתוח לשחזור וקיבוע השבר

בעקבות תאונת הקטנוע אובחן הנפגע כסובל משבר בפלטו הטיביאלי (Tibial Plateau Fracture) בברך שמאל. מדובר בשבר בחלק העליון של עצם השוק (הטיביה), באזור המשטח המפרקי של הברך.

שבר מסוג זה עלול לגרום לפגיעה בתפקוד הברך, כאשר חומרת הפגיעה והשלכותיה תלויות במאפייני השבר ובתוצאות הטיפול.

במקרה זה הועבר הנפגע לבית חולים אחר לצורך ביצוע ניתוח לשחזור ולקיבוע פנימי של השבר באמצעות פלטה, הליך המכונה ORIF (Open Reduction and Internal Fixation). לאחר מכן עבר תקופת שיקום ממושכת.

איזו נכות קבע מומחה בית המשפט?

במסגרת התביעה מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, אשר העריך את נכותו של הנפגע בעקבות הפגיעה בברך וקבע:

• נכות זמנית בשיעור 100% למשך שלושה חודשים.
• נכות זמנית בשיעור 50% למשך חודשיים נוספים.
• נכות רפואית צמיתה בשיעור 13%.

הנכויות הזמניות משקפות את ההערכה הרפואית לתקופה שלאחר התאונה, ואילו הנכות הצמיתה מתייחסת לפגיעה הרפואית הקבועה שהעריך המומחה.

חשוב להבחין בין נכות רפואית לבין השפעת הפגיעה על התפקוד ועל כושר ההשתכרות. לא בכל מקרה קיים קשר ישיר בין שיעור הנכות הרפואית לבין שיעור ההפסד הכלכלי.

האם ניתן לקבל פיצוי גם ללא ירידה קבועה בשכר?

אחד המאפיינים המרכזיים של התיק הוא עיסוקו של הנפגע כעצמאי בתחום הפיננסים. לאחר תקופת השיקום הראשונית לא חלה ירידה בשכרו, על אף הנכות הרפואית הצמיתה שנקבעה לו. לפיכך, חברת הביטוח טענה כי אין לפסוק לו פיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד.

בתביעות לפיצויים בעקבות תאונות דרכים, היעדר ירידה מתמשכת בשכר אינו שולל כשלעצמו אפשרות לקבלת פיצוי. יש לבחון את מכלול הנזקים שנגרמו בעקבות התאונה, ובהתאם לנסיבות גם הפסדי השתכרות בתקופת ההחלמה, הוצאות, עזרת הזולת, כאב וסבל והשלכות אפשריות על כושר ההשתכרות בעתיד, ובפרט אובדן כושר השתכרות פוטנציאלי.

עצם קיומה של נכות רפואית אינו מוכיח בהכרח פגיעה בכושר ההשתכרות. שאלות אלה נבחנות על פי נסיבותיו האישיות והתעסוקתיות של כל נפגע ועל פי הראיות בתיק.

תוצאת התביעה: פשרה כוללת בסך 339,000 ש"ח

התביעה שניהל משרדנו הסתיימה בהסכם פשרה בסכום כולל של 339,000 ש"ח, לרבות שכר טרחה והוצאות. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין.

מה ניתן ללמוד מהמקרה?

המקרה ממחיש את החשיבות של בחינת מלוא השלכותיה של פגיעה אורתופדית בעקבות תאונת דרכים, גם כאשר הנפגע חזר לעבודתו ולא נותרה ירידה בשכר לאחר תקופת השיקום הראשונית וההבדל הקיים בין ראש הנזק של אובדן כושר השתכרות פוטנציאלי לעתיד לעומת הפסדי שכר לעבר.

אין להסיק מכך שכל שבר בברך או כל נכות רפואית בשיעור דומה יצדיקו פיצוי זהה. גובה הפיצוי תלוי בנסיבות המקרה, בנתונים הרפואיים, בגיל הנפגע, בהפסדים שהוכחו וביתר השיקולים הרלוונטיים.

מידע נוסף על פגיעות ברך ותאונות דרכים

להרחבה על הפגיעה הרפואית והזכויות האפשריות ניתן לקרוא את המאמר
שבר בטיביה.
להסבר על הזכויות והפיצויים של רוכבי קטנועים ואופנועים ניתן לקרוא על
פיצויים בעקבות תאונת אופנוע,
וכן על
חישוב פיצויים לאחר תאונת דרכים.