ביטוח לאומי שילם 250,000 ש"ח בגין נכות נפשית עקב פיטורין
נכות נפשית עקב פיטורין
במקרים שבהם נגרמה לעובד פגיעה נפשית כתוצאה מהודעת פיטורין או שימוע לפני פיטורין ייתכן והפגיעה תוכר כפגיעה בעבודה ועשויה להיקבע לנפגע נכות נפשית עקב פיטורין.
הכרה בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה, תזכה את הנפגע בהטבות מביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה, לרבות תשלום דמי פגיעה עד כ-3 חודשים וזכאות לתשלומים נוספים בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו.
במהלך השנים משרדנו ייצג עובדים רבים אשר סבלו מפגיעה נפשית כתוצאה מאירועים חריגים שונים בעבודה, לרבות ויכוחים, ריבים, לחץ חריג, זימונים לשימוע והודעות פיטורין.
כך גם היה בעניינו של ש. אשר בעקבות זימון לשימוע לפני פיטורין החל לסבול ממצב נפשי ועקב כך נקבעה לו נכות נפשית קבועה בשיעור של 15% ושולם לו על ידי ביטוח לאומי כ – 250,000 ש"ח.
הכרה בפגיעה הנפשית כפגיעה בעבודה
מרשנו עבד כמנכ"ל בחברה, עד אשר זומן במפתיע, על ידי הבעלים של החברה, לשיחת שימוע לפני פיטורין.
לאחר הודעה זו ולאור התנהלות מעסיקו, נותר מרשנו המום, עבר תקופה מאוד סוערת, סבל ממצב נפשי, חרדות, מצב רוח ירוד, דיכאון, הפרעות שינה, מעי רגיז, ירידה בתיאבון, ירידה במשקל קשיי ריכוז וירידה תפקודית משמעותית.
בשם מרשנו, פעלנו להגשת תביעה לביטוח לאומי להכיר בפגיעתו הנפשית כפגיעה בעבודה ותשלום דמי פגיעה (תשלום המשולם עד 3 חודשים מיום הפגיעה). ביטוח לאומי, אכן אישר את הפגיעה כפגיעה בעבודה וסה"כ שולם למרשנו כ-50,000 ש"ל בגין דמי פגיעה.
בנוסף, הגיש משרדנו לביטוח לאומי גם תביעה לקביעת דרגת נכות רפואית בגין הליקוי הנפשי.
החלטת הועדה הרפואית – 15% נכות עקב הפרעת התסגלות עם שילוב דיכאון וחרדה בגלל הפיטורים
בועדה הרפואית נרשם כי מרשנו נמצא במעקב פיסיכאטרי ופסיכולוגי, אובחן כסובל מהפרעה הסתגלותית, נוטל טיפול תרופתי עם שיפור קל בלבד במצבו.
בבדיקתו על ידי הועדה הרפואית נמצא אפקט ירוד, מתוח, חרדתי והועדה סיכמה את החלטתה בקובעה כי מרשנו סובל מהפרעת הסתגלות עם שילוב דיכאון וחרדה וכי קיים קשר סיבתי לעבודה.
הועדה הרפואית אף ציינה כי בעבר מרשנו נבדק על ידי רופא משפחה שציין באופן חד פעמי אבחנה של פוסט טראומה אחרי תאונת דרכים אך זה לא רלוואנטי לארוע הנדון.
לפיכך, קבעה הועדה הרפואית כי למרשנו נכות רפואית קבועה בשיעור של 10% בגין מצבו הנפשי עקב הפגיעה בעבודה ( נכות נפשית עקב פיטורין ).
יחד עם זאת, קבעה הועדה הרפואית כי אין להגדיל את הנכות הרפואית על פי תקנה 15 היות והנפגע חזר לעבוד בתחום המחשבים והוא מסוגל לעבודתו.
לפיכך, משרדנו הגיש ערעור לועדים עררים בטענה כי היה מקום להפעיל את תקנה 15 במלואה ובכך להגדיל את נכות הרפואית במחצית ולהעמידה על 15% .
בערעור נטען כי הועדה הרפואית לא לקחה בחשבון את הפגיעה התפקודית והתעסוקתית הקשה שנגרמה למרשנו המשפיעה על היכולת שלו לחזור לעבודה בה עבד לפני הפגיעה, תוך גרימה לירידה ניכרת וקבועה בהכנסותיו.
לפני הפגיעה, עבד מרשנו כמנכ"ל בחברת הייטק באופן מלא ואינטנסיבי ניהל צוותי עובדים עבד תחת לחץ תוך עמידה בלוחות זמנים והשתכר סכומים משמעותיים ביותר בעוד שהיום הוא שינה את עיסוקו וגם שכרו נפגע.
הועדה לעררים קיבלה את טענותינו וקבע למרשנו נכות קבועה בשיעור של 15%.
לאור אחוזי הנכות שנקבעו, קיבל מרשנו מביטוח לאומי מענק חד פעמי (תשלום חד פעמי) בסך של כ-200,000 ש"ח וזאת בנוסף לתשלום בסך של 50,000 ש"ח שקיבל בגין דמי פגיעה. סה"כ שולמו למרשנו בגין המקרה כ-250,000 ש"ח.
ניסיון משרדנו בתביעות נזקי גוף ותביעות מול ביטוח לאומי
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים בתביעות למימוש זכויותיהם כנגד המוסדות השונים , לרבות בתביעות נגד ביטוח לאומי במקרים של תאונות עבודה. משרדנו צבר ידע וניסיון רב בתחום של תביעות תאונות עבודה הן בתחום הרפואי והן בתחום המשפטי המסייע בייצוג לקוחות המשרד.
להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל לטל': 0544-485312 או לדוא"ל: [email protected].