השאירו פרטים ונבחן את זכויותיכם מול ביטוח לאומי, חברות הביטוח ותביעות נזיקין אפשריות.
בדיקת סיכויי תביעה ללא עלות וללא התחייבות
בחינת זכויות מול כל הגורמים הרלוונטיים
ליווי אישי מתחילת התיק ועד לקבלת הפיצוי
משרד עורכי דין אורי דלאל
בדיקת זכאות מהירה
השאר/י פרטים ועורך דין אורי דלאל יחזור אליך בהקדם להערכת התיק.
סודיות משפטית ורפואית מובטחת
סיפורי הצלחה של המשרד
דוגמאות מתיקים שניהלנו עבור נפגעי עבודה המשקפות ניסיון רב והישגים מוכחים:
410,000 ש"ח
לעובד שנמחץ ממכונה במפעל
תביעת נזיקין נגד המעסיק הסתיימה בפשרה לאחר שנקבעו 10% נכות אורתופדית ו-15% נפשית.
350,000 ש"ח
לעובד שנפל בירידה ממשאית
ייצוג בתביעה על קרע במיניסקוס מול ביטוח לאומי (10% נכות) וחברת הביטוח.
350,000 ש"ח
תאונת דרכים בעבודה
ייצגנו את הנפגעת בקרע בכתף וצוואר מול ביטוח לאומי (14.5%) וחברת הביטוח.
300,000 ש"ח
לעובד שנפל מפיגום
יצגנו את הנפגע מול ביטוח לאומי (19% נכות) ובתביעת נזיקין מול המעסיק.
300,000 ש"ח
לכבאי שנפגע בהרמת משקל
לאחר פגיעות גב וצוואר, ייצגנו מול ביטוח לאומי, ובערעור נקבעו לו 19% נכות.
250,000 ש"ח
פגיעה נפשית לאחר פיטורין
ייצוג מול ביטוח לאומי; הפגיעה הוכרה ונקבעו 15% נכות לצמיתות.
120,000 ש"ח
נפילה במדרגות בעבודה
ייצגנו הנפגע עם שבר בעקב מול ביטוח לאומי (12.5%) ובתביעת נזיקין.
קצבה חודשית
עקב פגיעה בקרסול
לאחר החמרת מצב והפעלת תקנה 15 - נקבעו 53% נכות וקצבה של 4,000 ש"ח.
ביקורות מאומתות מגוגל
לקוחות ממליצים
N
Nadia nisimov★★★★★
"עורך דין אורי דלאל והצוות טיפלו בתיק של תאונת עבודה במסירות ותוך מתן יחס אישי ומקצועי. הרגשתי שיש עם מי לדבר ויש על מי לסמוך, ממליצה בחום."
תגובת המשרד: תודה רבה !!!
נ
נטלי יום טוב★★★★★
"מקצועיות, ייעוץ אדיב ומקצועי, שירות מעל המצופה לאורך כל הדרך גם בשעות המאוחרות של הערב, ממש ממליצה בחום. כמובן שאמליץ."
תגובת המשרד: שמחנו לעמוד לצידך.
ש
שני מרציאנו★★★★★
"קיבלתי שרות מעולה מעולה מעו"ד אורי דלאל. אורי הוא אישיות מיוחדת ועו"ד מעולה. אורי טיפל בתיק שלי במקצועיות וביסודיות. קיבלתי יחס אישי, שרות מצוין, זמין תמיד."
תגובת המשרד: תודה רבה על המילים החמות.
ק
קובי בובליל★★★★★
"אורי וטל הם קודם כול ולפני הכול חברים, בני אדם. בשילוב עם המקצועיות המרהיבה שלהם הם לקחו אותי ממעמקים של יאוש בהתמודדות מול מערכת משומנת ואטומה של ביטוח לאומי."
תגובת המשרד: תודה רבה על המילים החמות.
M
mor hayun★★★★★
"זאת הפעם השניה שאני משתמש בשירותי המשרד מול עו"ד טל כהן. שרות מקצועי מאוד, ידע רחב באבחנות רפואיות וחשוב מאוד זמינות מלאה ומהירה. תודה על הכל."
תגובת המשרד: שמחנו לסייע פעם נוספת.
B
Barak K★★★★★
"משרד הכי מקצועי שיש, שירות ברמה גבוהה וחשוב מאד יידע ונסיון עשיר! אני כותב זאת מנסיון עם המשרד."
תגובת המשרד: תודה רבה, אנו מעריכים זאת.
T
tzahi valensi★★★★★
"משרד מקצועי, יודעים מה הם עושים ומלווים אותך לאורך התהליך, מדברים בגובה העיניים בלי המצאות והבטחות שווא, זמינים לשאלות, יחס אישי ומקצועי."
תגובת המשרד: תודה רבה על הפרגון.
ש
שלומי אריה★★★★★
"משרד עו"ד מאוד מקצועי מלווה ודואג ללקוחותיו ברמה אישית. עזרו לי לקבל תתשואה הטובה ביותר וליוו אותי לכל אורך הדרך גם מול ביטוח לאומי וגם מול ביטוח הרכב."
תגובת המשרד: תודה רבה שלומי, שמחנו לעזור.
שאלות ותשובות
האם עורך-דין יכול לייצג בוועדה רפואית?
עורך-דין יכול להופיע בפני ועדה רפואית, לייצג נפגע ולטעון בשמו. הדברים נכונים כמובן גם לגבי ועדה רפואית לעררים.
איך יודעים מה אחוזי הנכות שייקבעו לי?
אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי אשר כוללות רשימה של ליקויים הכוללים את אחוזי הנכות המוענקים לכל איבר שנפגע.
כמה פיצויים יפסקו לי בתביעת נזיקין?
הסכום תלוי במשתנים רבים: אחוזי הנכות, הפגיעה התפקודית, גיל הנפגע, כושר השתכרות עתידי וצרכים מיוחדים שנוצרו עקב הפגיעה.
איך זה עובד?
1
השאר פרטים ונחזור אליך בתוך זמן קצר מאוד לבדיקת זכאות.
2
נתאם פגישה אישית או שיחת וידאו ללא התחייבות.
3
בניית התיק, הכנת המסמכים והגשת התביעה לביטוח לאומי.
4
ליווי וייצוג צמוד בוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי.
5
ניהול תביעת נזיקין מול חברות הביטוח תוך חתירה לפיצוי מקסימלי.
6
שכר טרחה על בסיס הצלחה בלבד - תשלום רק אם קיבלת פיצוי.
7
שירות בפריסה ארצית - ניתן לנהל את כל התהליך גם מרחוק.
מדוע לבחור במשרדנו?
שילוב מנצח של משפט ורפואה
כבוגר השתלמות רפואה למשפטנים ובעל ניסיון בתיקי רשלנות מורכבים, אנו מנתחים כל פגיעה בהבנה רפואית – יתרון שמתורגם למיקסום אחוזי הנכות שלך.
אנחנו איתך בוועדה הרפואית
אתה לא עומד מול הביטוח הלאומי לבד. אנו מכינים אותך, מייצגים אותך בתוך חדר הוועדה, וטוענים בשמך כדי ששום זכות לא תתפספס.
מעטפת פיצויים מקיפה
מעבר לביטוח לאומי, אנו בוחנים במקביל תביעות נזיקין נגד המעסיק ותביעות ביטוח פרטיות, כדי למקסם את הפיצוי הכולל שלך.
תשלום רק על בסיס הצלחה
אנו מאמינים בתיקים שלנו. שכר הטרחה נגבה אך ורק בסוף התהליך ומתוך הפיצוי בפועל. אין פיצוי – אין שכר טרחה.
משרד עו"ד אורי דלאל נחשב לאחד המשרדים הבולטים בישראל בייצוג נפגעי תאונות עבודה, נזקי גוף קשים ותביעות מול ביטוח לאומי.
למעלה מ-20 שנה אנו מייצגים נפגעי תאונות עבודה, תאונות שונות ורשלנות, וצברנו ניסיון מוכח בניהול אלפי תיקים מוצלחים ומורכבים.
הטיפול במשרדנו מבוסס על שילוב של ידע משפטי-רפואי מעמיק עם ניהול אישי ויסודי של כל תיק: הכרה בפגיעה, דמי פגיעה, נכות מעבודה, הכנה וייצוג בוועדות רפואיות, ערעור על ועדה רפואית ותביעות להחמרת מצב עד לקבלת מלוא הזכויות והפיצויים.
משרדנו מנהל תביעות נזיקין מורכבות בליטיגציה מלאה בכל הערכאות, מבתי משפט השלום ועד בתי משפטי המחוזיים וערעורים לבית המשפט העליון.
יתרון משמעותי של משרדנו הוא בניהול מקביל של כלל המסלולים – ביטוח לאומי, תביעות נזיקין ותביעות ביטוח – תוך תיאום מלא ביניהם, להשגת פיצוי כולל ואופטימלי ללקוח.
משרד עו"ד אורי דלאל מהווה כתובת מקצועית מובילה עבור מי שנפגע בעבודה או בתאונה ומחפש ייצוג יסודי, אמין ומדויק.
עבודה כרצף במשך שנים רבות עשויה לגרום לפגיעה בברכיים על רקע תנאי העבודה. עבודת ריצוף יכולה לגרום לשינויים ניווניים בברכיים. במידה ומתגלית מחלה בברכיים ייתכן וניתן יהיה להכיר בפגיעה כמחלת מקצוע ו/או כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.
פגיעה בברכיים עקב עבודות ריצוף כתאונת עבודה
כך לדוגמא בב"ל 45771-09-13 נדונה תביעתו של רצף אשר סבל מפגיעה בשתי הברכיים ותביעתו להכרה בפגיעה כתאונת עבודה נדחתה על ידי ביטוח לאומי. מה קבע בית הדין ?
התביעה הוגשה על ידי עובד שעבד כרצף במשך 15 שנה, 6 ימים בשבוע בין 8-9 שעות ביום, וביצע ריצוף של אריחים רבים בכל יום עבודה. במסגרת עבודתו נאלץ התובע להיות במצב של כריעה ממושכת על הברכיים, בתנאים לא נוחים. כמו כן נאלץ התובע לכופף וליישר את הברכיים פעמים רבות ביום, כאשר נאלץ לעבוד בכריעה על הברכיים ובהתקדמות על הברכיים בכיוון שטחי הריצוף. בנוסף, היה התובע עושה ריצוף באמבטיות. ריצוף זה נעשה מגובה הרצפה עד גובה התקרה. התובע היה מתחיל את הריצוף על ברכיו עד לגובה של מטר עשרים, אז היה מתרומם על רגליו, לוקח את האריח, שם עליה טיט ומרצף אותה מעל לגובה הכתפיים עד לתקרה.
התובע החל לסבול מכאבים בברכיו בערך משנת 2001, אך המשיך לעבוד ברצף 8 שעות עבודה כל יום. החל מחודש 4/2011 הפחית התובע את שעות עבודתו בפועל בריצוף ושכר עוזרים לסייע לו בעבודתו.
התובע פנה לביטוח לאומי להכרה במחלת הברכיים כפגיעה בעבודה אולם תביעתו נדחתה. לפיכך, הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה אשר קבע כי : התובע סובל מכאבים בברכיים, כאבים בקרסוליים ולאחרונה מכאבי גב תחתון. ברישום רפואי מהתאריך 14.12.11 צוין כי בצילום ברכיים אובחנה שחיקה של המדור הפנימי בשתי הברכיים. לגבי הברכיים – ידוע היטב בפרקטיקה האורתופדית, כי עבודת ריצוף ארוכת שנים יכולה לגרום לשינויים ניווניים בברכיים, לאור עבודה ממושכת בכריעה ויצירת לחץ ממושך על הפיקות בברכיים. אי לכך ולאור עובדות המקרה, קיים קשר סיבתי ברור וישיר בסבירות של מעל ל-50% בין תנאי עבודתו של התובע לבין התפתחות השינויים הניווניים בשתי הברכיים. כל פעולה פיזית אותה ביצע התובע במהלך עבודתו כרצף היתה יכולה לגרום לפגיעה בברכיים. לתובע פגיעה מיקרוטראומטית בברכיים. עבודת רצפות במשך שנים רבות יוצרת מנגנון של פגיעות זעירות בלתי הפיכות ונישנות בברכיים. ידוע היטב בפרקטיקה האורתופדית כי רצפים סובלים מבעיות בברכיים על רקע עבודתם.
למומחה אף נשלחו שאלות הבהרה עליהן השיב, כי : תנוחת כריעה קיים לחץ בכל המדורים, אולם ידוע היטב כי הפתלוגיה הניוונית בברכיים מתפתחת בעיקר במדור הפנימי ולא החיצוני. עבודה בכריעה, כפי שתואר בעובדות המקרה יכולה לגרום לפגיעה הרסנית במפרק הברך!!! הלחץ הקבוע על המפרק, שינויים תכופים מכריעה לעמידה, הליכה על הברכיים בזמן העבודה – כל אלה יכולים לגרום לעומס יתר על המפרק וכתוצאה מכך לשינויים ניווניים בברכיים. יש לציין שבשנת 2002, בהיות התובע בן 36 בלבד, כבר סבל מכאבים בברכיים עם הגבלה בכיפוף עד 90 מעלות ומשינויים ניווניים בברכיים. היות ולתובע לא קיימים גורמי סיכון מהותיים ואין פגימה מולדת – השינויים הניווניים בברכיים, יכולים לנבוע בעיקר מתנאי עבודתו כפי שתוארו.
לאור חוות דעת המומחה הרפואי, החליט הביטוח הלאומי להכיר בתביעתו של הרצף לעניין הברכיים ולקבוע כי הפגיעה בברכיים הינה תאונת עבודה. בית הדין נתן לכך תוקף של פסק דין בקובעו כי עבודת ריצוף במשך שנים רבות יכולה לגרום לשינויים ניווניים בברכיים, בגלל העבודה הממושכת בכריעה ויצירת לחץ ממושך על הפיקות בברכיים. קיים קשר סיבתי ברור וישיר של בין תנאי עבודתו של התובע לבין התפתחות השינויים הניווניים בשתי הברכיים, ולכן מדובר כאן בתאונת עבודה.
לאור האמור, נקבע כי התובע רשאי להגיש לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, ובהתאם הוא יוזמן לועדה רפואית לקביעת אחוזי הנכות בגין הפגיעה בברכיים עקב תנאי עבודתו.
לפיכך, במידה ועבדת במשך שנים רבות בעבודות ריצוף או עבודות אחרות הכרוכות בעבודה הכרוכה בכריעה ועבודה על הברכיים במשך שעות רבות מידי יום ונגרמה לכם פגיעה בברכיים או שינויים ניווניים בברכיים, ייתכן ופגיעתכם תוכר כפגיעה בעבודה.
לייעוץ ראשוני להערכת התביעה וסיכוייה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].
אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרינו גם בפייסבוק :
נגרם לכם שבר בכף היד עקב תאונת עבודה ? בדקו כמה אחוזי נכות עשויים להיקבע לכם ומהן זכויותיכם הכספיות מול הגופים השונים.
שבר בשורש כף היד עשוי לגרום למגבלה תפקודית המשפיעה על פעולות היומיום עם פגיעה בכושר העבודה.
שבר בכף היד עקב תאונת עבודה
שבר בשורש כף היד עשוי להיגרם במקרים של נפילה, החלקה, שבר מעיכה ועוד.
במידה והשבר ביד נגרם כתוצאה מתאונת עבודה, ייתכן והנפגע יהיה זכאי לזכויות מול ביטוח לאומי להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה, וזכויותיו ייגזרו מאחוזי הנכות שייקבעו לו בביטוח לאומי.
במידה והתאונה שגרמה לשבר בשורש כף היד נגרמה בשל רשלנותו של גורם כלשהו, כגון המעביד, ייתכן וניתן יהיה להגיש תביעת נזיקין נגד אותו גורם.
כמו כן, במידה והנפגע היה מבוטח בפוליסות ביטוח רלוואנטיות, ייתכן וניתן לתבוע את אותה חברת הביטוח.
שבר בכף היד אחוזי נכות
שברים בכף היד עשוי לגרום לנכות רפואית, כשהדבר תלוי, בין היתר, במורכבות השבר, סוג השבר, מידת ההתאחות, ההגבלה שנותרה בתנועות ועוד.
אחוזי הנכות בגין שבר בכף היד מוסדרים בסעיף 41 לתקנות הביטוח הלאומי:
כך למשל, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי במקרים של מצב אחרי חבלה בפרק כף היד ללא הפרעות בתנועות לא תקבע נכות (0 אחוזי נכות).
במצבים של הגבלת בתנועות פרק שורש היד, ייקבעו אחוזי נכות לפי מידת ההגבלה והיכולת לבצע תנועות עם כף היד וכן בהתאם לשאלה האם החבלה נגרמה לכף יד ימין (במידה וזו היד הדומיננטית) או ליד "החלשה" (אחוזי הנכות במידה והפגיעה נגרמה ליד הדומיננטית הם גבוהים יותר). במידה וישנן הגבלות תנועה בהתאם לתקנות, אחוזי הנכות יכולים לנוע בין 10%-30% נכות רפואית במידה ומדובר ביד דומיננטית או 5%-20% במידה ומדובר ביד לא דומיננטית.
במידה ושורש היד נותר במצב של קשיון נוח (כף היד נמצאת בכיפוף גבי של 15-25 מעלות ובאבדוקציה אולנרית או נויטראלית) ייקבעו אחוזי נכות של 15-20 אחוזים (ליד דומיננטית/לא דומיננטית) ובמידה ומדובר בקשיון לא נוח ייקבעו אחוזי נכות של 30-340 אחוזי נכות.
כפי שניתן לראות, שבר בכף היד עשוי לגרום לפגיעה משמעותית עם אחוזי נכות ניכרים. מומלץ לפנות לעו"ד תאונות עבודה וביטוח לאומי לצורך בירור ומימוש זכויותיך.
להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל' : 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].
נגרם לך אירוע מוחי בעבודה או עקב אירוע חריג הקשור לעבודתך ? ייתכן וניתן יהיה להכיר אירוע מוחי תאונת עבודה באופן המזכה אותך בזכויות משמעויות מול ביטוח לאומי.
אירוע מוחי בגלל עבודה
בהתאם לספרות הרפואית לחץ נפשי חריג עשוי לשמש כטריגר ביצירת אירוע מוחי הן דימומי (כתוצאה מדימום תוך מוחי) והן איסכמי (חסימה או הפרעה בהעברת דם וחמצן). בשני המקרים בית הדין הכיר בכך שאירוע מוחי יכול להיות קשור סיבתית לאירוע חריג בעבודה באופן המאפשר להכיר באירוע המוחי כפגיעה בעבודה.
אירוע מוחי תביעה לביטוח לאומי
לצורך הכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה יש להגיש תביעה לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה תוך ציון ופירוט אותו אירוע חריג שגרם לאירוע המוחי. יש חשיבות רבה לאופן שבו מנוסחים הדברים ולאסמכתאות הרפואיות והעובדתיות המאמתות את קרות האירוע.
במידה והתביעה תוכר, יופנה הנפגע לועדה רפואית אשר תקבע כמה אחוזי נכות נותרו לו בעקבות האירוע המוחי.
מניסיוננו, ביטוח לאומי (פקיד התביעות) דוחה הרבה מאוד תביעות להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה. חלק מהטענות הנפוצות בהן משתמש ביטוח לאומי הן כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי שגרם לאירוע המוחי או כי מצבו של הנפגע נובע ממצב רפואי קודם או גורמי סיכון ועוד.
לכן, במקרים של אירוע מוחי בעבודה או אירוע מוחי בעקבות העבודה מומלץ להתייעץ עם עורך דין תאונות עובדה וביטוח לאומי לצורך בירור ומימוש זכויות הנפגע. חשוב לזכור כי לגרסה שמוסר הנפגע בתביעה שהגיש לביטוח לאומי עשויה להיות חשיבות רבה בהמשך, ולפיכך, מוצע לקבל ייעוץ מסודר כבר מתחילת ההליכים.
עוד יש לזכור כי אירוע מוחי עשוי להותיר נכות תפקודית משמעותית מאוד המשפיע על כל אורחות חייו של הנפגע ולהוביל לאובדן כושר עבודה חלקי או מלא. בהתאם, במקרים רבים עשויים להיוותר אחוזי נכות גבוהים המזכים את הנפגע בפיצויים כספיים משמעותיים, כאשר במידה וייקבעו מעל ל-20% נכות רפואית יהיה זכאי הנפגע לקצבה חודשית למשך כל חייו.
ביטוח לאומי דחה את התביעה להכרה באירוע מוחי כפגיעה בעבודה – מה עושים ?
במידה וביטוח לאומי דחה את התביעה להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה יש להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
מתי יוכר אירוע מוחי תאונת עבודה:
בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה המבחנים להכרה באירוע מוחי כפגיעה בעבודה זהים לאותם מבחנים שנקבעו לצורך הכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה.
בית הדין יידרש תחילה לשאלה האם הוכח קיומו של אירוע חריג במקום העבודה בסמוך לאותו אירוע מוחי. לעניין זה חשוב לציין כי אירוע מוחי לא יוכר כפגיעה בעבודה על רקע טענה של לחץ או עומס מתמשך. יש כאמור להצביע על אירוע חריג שבגינו נגרם או הוקדם האירוע המוחי.
במידה ובית הדין יקבע כי התקיים אירוע חריג, ימונה לרוב מומחה מטעם בית הדין לקביעת הקשר הסיבתי שבין אותו אירוע חריג לאירוע המוחי במועד שבו אירע. במידה והמומחה יאשר קשר סיבתי, התביעה להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה תתקבל, והנפגע יופנה לועדה רפואית בביטוח לאומי אשר תקבע את אחוזי הנכות שנגרמו לו בגין האירוע המוחי.
דוגמאות למקרים שבהם הוכר אירוע מוחי כפגיעה בעבודה
לחץ נפשי חריג או מאמץ פיזי מיוחד הוכרו כאירועים שעשויים לגרום לאירוע מוחי או לתרום להופעתו במועד שבו התרחש. דוגמאות לכך הינם: ויכוח חריג במקום העבודה, רב פיזי או מילולי עם עובד, מעביד, ספק, נותן שירותים וכו', שיחה קשה עם המעביד או אחראי, הודעה על פיטורין, הודעה על הורדה בתנאים או בשכר וכו', פעילות פיזית מאומצת מאוד, כגון הרמת משקל כבד באופן חריג או פעילות אינטנסיבית באותו יום עקב מחסור בעובדים או לחץ בהזמנות וכו'.
ייצוג על ידי עורך דין בתביעות להכרה של אירוע מוחי תאונת עבודה
בתביעות אלה להכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה הייצוג מתמשך לאורך כל ההליכים, החל מהשלבים הבירוקרטיים (בהנחה שהנפגע פנה כבר משלב זה לעו"ד) של הכנת טפסי התביעה, מילוי ושליחתם לביטוח לאומי בצירוף החומר הרפואי הרלוונטי, סידור והכנת התשתית הרפואית והתשתית העובדתית (עדים), ייצוג משפטי הכולל, בין היתר, הגשת תביעה בבית הדין, ליטיגציה, ערעור (במידת הצורך) וייצוג בועדות רפואיות לצורך קביעת אחוזי נכות עד לקבלת הפיצוי לנפגע.
לייעוץ והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].
סובלים משבר במרפק עקב תאונת עבודה ? בדקו כמה אחוזי נכות עשויים להיקבע לכם ומהן זכויותיכם הכספיות מול הגופים השונים.
שבר במרפק עשוי לגרום למגבלה תפקודית עם נכות ופגיעה משמעותית באיכות החיים וביכולת העבודה.
המרפק מורכב מ-3 עצמות: עצם האולנה (גומד), עצם הרדיוס (חישור), וההומרוס (עצם הזרוע).המרפק מאפשר תנועה של כיפוף ויישור לאמה וסיבובה, כאשר שבר באחת מן העצמות הללו או יותר עלול לגרום להפרעה משמעותית בתפקוד היד. שבר במרפק יכול להיות שבר סגור או שבר פתוח, שבר בתוך המפרק או מחוצה למפרק, ועשויה להיות גם פגיעה ברקמות הרכות.
בדרך כלל לאחר שבר במרפק יופיע כאב, נפיחות, עיוות, הגבלה בתנועות, ולעיתים הפרעות בתחושה עקב פגיעה עצבית. בשברים פשוטים הטיפול לרוב הינו שמרני באמצעות גבס, אולם במקרים שבהם יש שבר במרפק עם תזוזה ניכרת או כשיש פגיעה משמעותית ברקמות הרכות ושברים פתוחים ייתכן ויהיה צורך בניתוח.
במצבים שבהם נגרם שבר במרפק כתוצאה מתאונת עבודה ייתכן ותעמודנה לנפגע זכויות כספיות, כשהדבר תלוי, בין היתר, באחוזי הנכות שייקבעו כתוצאה מאותו שבר, נסיבות התאונה, ההפסדים הכספיים שנגרמו וייגרמו לנפגע ועוד.
שבר במרפק תאונת עבודה
שבר במרפק יכול להיגרם מתאונות שונות, לרבות תאונת דרכים, נפילה מגובה, החלקה, מעידה (למשל נפילה במדרגות או נפילה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה), מחיצה או מעיכה של היד בתאונת עבודה, חבלה עקב ציוד פגום במקום העבודה, ועוד.
במקרה שבו שבר במרפק נגרם כתוצאה מתאונת דרכים שארעה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ומומלץ לקרוא בעיון את המאמר העוסק בתאונת דרכים תאונת עבודה לצורך הבנה טובה יותר של דרכי הפעולות המומלצות.
במידה והתאונה שגרמה לשבר במרפק נגרמה בשל רשלנותו של גורם כלשהו, כגון המעביד, ייתכן ויהיה מקום להגיש תביעת נזיקין נגד אותו גורם (למשל תביעה נגד המעביד).
בנוסף, הנפגע יכול כמובן לפנות בתביעה לביטוח לאומי להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה, וזכויותיו ייגזרו מאחוזי הנכות שייקבעו לו בביטוח לאומי.
כמו כן, במידה והנפגע הה מבוטח בפוליסות ביטוח (כגון: תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה) ייתכן ויהיה זכאי לפיצויים כספיים מכוח הפוליסה.
שבר במרפק אחוזי נכות
שברים במרפק עשויים להותיר אחוזי נכות רפואית לצמיתות, כשהדבר תלוי, בין היתר, במורכבות השבר, סוג השבר, מידת ההתאחות, ההגבלה שנותרה בתנועות ועוד.
שברים במרפק עשויים לגרום להגבלה בתנועות המרפק, כאשר לכך עשויים להתלוות סיבוכים שונים, לרבות פגיעה בכלי דם ובעצבים, אי חיבור של השבר או ריפויו במנח לא תקין, הגבלה בטווח התנועות ועוד.
במידה ושבר במרפק התרפא מבלי להשאיר שינויים או הגבלות תפקודיות לא ייקבעו אחוזי נכות. מכאן, ברור מדוע כדאי לקבל ייעוץ הולם לפני שניגשים לועדה רפואית.
במידה ומדובר במצב של שבר במרפק שהתרפא עם שינוי בזווית או הוצאת ראש הרדיוס, ללא הגבלת תנועות, ייקבעו 10% נכות רפואית.
במידה ומדובר בקשיון נוח ייקבעו 20-30 אחוזי נכות (תלוי אם מדובר ביד ימין או יד שמאל) ובמידה ומדובר בקשיון לא נוכח ייקבעו 20-30 אחוזי נכות (שוב תלוי אם מדובר ביד ימין או יד שמאל).
במידה ונותרו הגבלות תנועה במרפק ייקבעו אחוזי נכות רפואית בהתאם למידת ההגבלות בכיפוף או ביישור היד כמצוין בתקנות (0-40 אחוזי נכות) כשהדבר תלוי גם בשאלה אם מדובר ביד דומיננטית או לא.
יש לציין כי במקרים של הגבלות ביישור ובכיפוף גם יחד גם אם שכל הגבלה כשלעצמה אינה מצדיקה קביעה של יותר מ-0% נכות, עדיין ייקבעו 10% נכות. במקרים של הגבלות תנועה במרפק גם ביישור וגם בכיפוף יש לנהוג לפי תקנה 12 לתקנות אלו, בלבד שאחוזי הנכות הכוללים לא יעלו על אחוזי הנכות בסעיף קשיון לא נוח של המרפק.
במקרה של מפרק נד (FLAIL ELBOW) של המרפק ייקבעו 40% נכות אם מדובר ביד ימין ו-30% נכות אם מדובר במפרק נד של מרפק יד שמאל.
כפי שניתן לראות, שבר במרפק עשוי לגרום לפגיעה משמעותית עם אחוזי נכות ניכרים. מומלץ לפנות לעו"ד תאונות עבודה וביטוח לאומי לצורך בירור ומימוש זכויותיך.
להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל' : 0544485312 או בדוא"ל: [email protected].
תאונת עבודה עקב ציוד פגום עלולה לגרום לנזקי גוף משמעותיים.
אם נפגעת בעבודתך עקב שימוש בציוד פגום או לא תקין מומלץ לקרוא את המאמר הבא לצורך בירור ומימוש זכויותיך מול המעביד, ביטוח לאומי וגורמים נוספים.
תאונת עבודה עקב ציוד פגום
תאונות עבודה רבות נגרמות עקב אספקת ציוד פגום או ציוד לא תקין לעובד.
עובדים רבים החוששים למקום עבודתם אינם מסרבים לבצע את העבודה ונאלצים לעבוד עם כלים לא תקינים או ציוד פגום,
אם ברצונכם לעקוב אחר האתר ולקבל עדכונים שוטפים באמצעות הפייסבוק אתם מוזמנים לסמן "אהבתי".
עודכן לאחרונה על ידי עו"ד אורי דלאל | יוני 2026
תאונת עבודה עקב חוסר הדרכה עשויה להקים אחריות של המעסיק כאשר עובד נפגע מפני שלא קיבל הסבר ברור, הכשרה מתאימה, מידע על הסיכונים או הוראות בטיחות הדרושות לביצוע העבודה.
לא כל תאונת עבודה מלמדת שההדרכה הייתה חסרה, ולא כל חתימה על טופס הדרכה מוכיחה שהעובד באמת הוכשר למשימה. לכן בודקים מה הוסבר לעובד בפועל, באיזו שפה, לגבי איזו עבודה, האם ההדרכה הייתה כללית או מותאמת לסיכון, והאם היה פיקוח על ביצועה.
מתי חוסר הדרכה בעבודה יכול להקים אחריות של המעסיק?
חוסר הדרכה עשוי להקים אחריות כאשר העובד נשלח לבצע עבודה מסוכנת, חדשה או לא מוכרת בלי שקיבל מידע והכשרה מתאימים לסיכון. הדבר נכון במיוחד בעבודה עם מכונות, ציוד כבד, עבודה בגובה, חומרים מסוכנים, שיטת עבודה חדשה או מקום עבודה שבו קיימים סיכונים שהעובד לא הכיר.
בבדיקת האחריות מתמקדים בדרך כלל בארבע שאלות:
האם הייתה חובה להדריך? למשל בשל סוג העבודה, הסיכון, הציוד, המכונה, גובה העבודה או חוסר הניסיון של העובד.
מה נמסר לעובד בפועל? האם ההדרכה הייתה ברורה, בשפה מובנת, מתועדת ומותאמת למשימה הספציפית.
האם ההדרכה הייתה מספקת? לא רק אם העובד חתם, אלא האם הוסבר לו מה הסיכון וכיצד לבצע את העבודה בבטחה.
האם קיים קשר לתאונה? האם ההדרכה החסרה או הלקויה קשורה למנגנון הפגיעה.
מתי יש בסיס לבדיקה?
כאשר העובד לא קיבל הדרכה, לא הוסבר לו הסיכון, לא הוכשר לשימוש בציוד, לא הוזהר מפני פעולה מסוכנת או לא הבין את ההוראות שנמסרו לו.
מתי עצם הטענה אינה מספיקה?
כאשר התאונה אינה קשורה להדרכה, כאשר הסיכון היה ברור ופשוט, או כאשר קיימת הדרכה מתאימה שמוכיחה שהעובד ידע והבין כיצד לפעול.
מה כולל המדריך: בעמוד זה נתמקד בשאלה האם ההדרכה, ההכשרה והמידע שנמסרו לעובד היו מספקים. חוסר הדרכה הוא אחד המצבים שבהם בוחנים אחריות של מעסיק לאחר תאונת עבודה. להסבר הרחב על אחריות מעסיק, ראיות, נתבעים, אשם תורם וקיזוז ביטוח לאומי ראו תביעת נזיקין נגד המעביד לאחר תאונת עבודה.
מה נחשב חוסר הדרכה בעבודה?
חוסר הדרכה אינו מתבטא רק בכך שלא נערכה לעובד הדרכה פורמלית. לעיתים הבעיה היא שההדרכה הייתה כללית מדי, לא עסקה במשימה שבוצעה בפועל, לא כללה הדגמה מעשית, לא ניתנה בשפה שהעובד מבין או לא לוותה בפיקוח.
היעדר הדרכה לפני תחילת עבודה
עובד חדש מתחיל לבצע עבודה מסוכנת בלי שהוסברו לו הסיכונים, שיטת העבודה ואמצעי המיגון הנדרשים.
הדרכה כללית שאינה מתאימה למשימה
העובד חתם על הדרכת בטיחות כללית, אך לא הודרך לגבי המכונה, הכלי, הגובה, החומר או הפעולה שגרמו לתאונה.
הכשרה חסרה להפעלת ציוד או מכונה
העובד הופעל על מכונה, כלי עבודה, מלגזה, מסור, מנוף או ציוד אחר בלי הכשרה מספקת וללא בדיקת בקיאות.
היעדר פיקוח לאחר ההדרכה
גם כאשר ניתנה הדרכה, יש לבדוק אם המעסיק וידא שהעובדים פועלים לפיה בפועל ולא רק החתים על מסמך.
החובה המשפטית למסור מידע והדרכה לעובד
החובה להדריך עובד נובעת גם מדיני הנזיקין הכלליים וגם מדיני הבטיחות בעבודה. בתביעה נזיקית נבחנת בדרך כלל טענת רשלנות לפי סעיפים 35–36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולעיתים גם טענה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.
בתחום הבטיחות בעבודה עשויות להיות רלוונטיות גם פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], חוק ארגון הפיקוח על העבודה ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט–1999. תקנות אלה עוסקות בין היתר במסירת מידע על סיכונים, קיום הדרכה, בדיקת הבנת העובד וניהול פנקס הדרכה.
האזכור המשפטי בעמוד זה נועד להסביר את מסגרת הבדיקה בלבד. בכל תיק יש לבחון את נוסח הדין הרלוונטי, את נסיבות התאונה ואת הראיות הקיימות.
איזו ראיה יכולה להוכיח שההדרכה הייתה חסרה?
בתביעות המבוססות על חוסר הדרכה, הראיה החשובה אינה רק עצם קיומו של טופס הדרכה. צריך לבדוק את תוכן ההדרכה, התאמתה לעבודה, השפה שבה ניתנה, זהות המדריך והאם העובד הבין ויישם את ההוראות.
הכשל האפשרי
ראיות שכדאי לאתר
מה הראיה יכולה להוכיח?
לא ניתנה הדרכה כלל
היעדר טופסי הדרכה, היעדר פנקס הדרכה, עדויות עובדים, דוחות קליטה והתכתבויות עם המעסיק.
שהעובד נשלח לעבודה בלי שקיבל מידע בסיסי על הסיכונים ודרך העבודה הבטוחה.
הדרכה כללית בלבד
טופס הדרכה כללי, מצגות, נהלי בטיחות, תיאור המשימה בפועל ועדויות על מה שהוסבר לעובד.
שההדרכה לא עסקה בסיכון הספציפי שגרם לתאונה.
הדרכה לא בשפה מובנת
שפת הטפסים, שפת ההדרכה, זהות העובדים, עדויות על הבנה חלקית או היעדר תרגום.
שהעובד חתם או השתתף בהדרכה בלי להבין בפועל את הסיכונים וההוראות.
היעדר הכשרה לציוד או מכונה
הוראות יצרן, רישומי הכשרה, הרשאות, צילום המכונה, שיטת העבודה ועדויות מפעילים.
שהעובד לא הוכשר להפעלה בטוחה של הציוד או לא הוזהר מפני הסיכון הספציפי.
היעדר פיקוח לאחר ההדרכה
דוחות מנהל עבודה, מצלמות, עדויות עובדים, נהלי אכיפה ותיעוד של חריגות חוזרות.
שהמעסיק הסתפק בנוהל כתוב או חתימה, אך לא וידא שהעבודה מתבצעת בבטחה.
האם חתימה על טופס הדרכה מספיקה למעסיק?
חתימה על טופס הדרכה היא ראיה חשובה, אך אינה סוף הבדיקה. לעיתים עובד חותם על מסמך כללי, על טופס בעברית שאינו מבין, או על רשימת נוכחות שאינה מפרטת את הסיכונים הרלוונטיים לעבודה שביצע בפועל.
לכן בתיקי חוסר הדרכה בודקים לא רק אם קיימת חתימה, אלא גם מה היה תוכן ההדרכה, מי העביר אותה, האם העובד הבין את ההסברים, האם הייתה הדגמה מעשית, האם נמסרו הוראות כתובות, והאם המעסיק פיקח על יישום ההוראות.
דוגמה מעשית: עובד שנפגע ממכונה עשוי להיות חתום על הדרכת בטיחות כללית, אך אם לא הודרך לגבי נקודות הסיכון במכונה, פעולת הגידור, השבתה לפני ניקוי או איסור הכנסת ידיים לאזור מסוכן, ייתכן שהטופס הכללי לא יספיק כדי לשלול אחריות.
הדרכה בשפה שהעובד מבין
הדרכה שאינה מובנת לעובד עלולה להיות חסרת ערך מעשי. כאשר העובד אינו שולט בשפת ההדרכה או בשפת המסמכים, יש לבדוק האם ההסבר נמסר בשפה שהבין, האם נעשה שימוש במתרגם, האם ניתנה הדגמה מעשית והאם המעסיק וידא שהעובד הבין את הסיכון ואת דרך העבודה הבטוחה.
במקומות עבודה שבהם עובדים דוברי שפות שונות, עצם קיומו של נוהל בעברית או טופס חתום אינו בהכרח מוכיח שהעובד קיבל מידע אפקטיבי. השאלה החשובה היא האם ההדרכה הגיעה לעובד בצורה שאפשרה לו לעבוד בבטחה.
חשוב לפעול מוקדם, משום שמקום העבודה עשוי להשתנות, ציוד עשוי להיות מתוקן, עובדים עשויים לעזוב וצילומי מצלמות עלולים להימחק.
חושדים שהתאונה נגרמה בגלל הדרכה חסרה?
במקרים כאלה כדאי לבדוק במהירות אילו מסמכי הדרכה קיימים, מה העובד ידע בפועל, מי הדריך אותו, האם ההדרכה הייתה בשפה מובנת והאם יש קשר בין הכשל לבין התאונה.
ההליך מול ביטוח לאומי עוסק בהכרה בפגיעה בעבודה ובזכויות הנפגע, ואינו דורש הוכחת רשלנות של המעסיק. לעומת זאת, בתביעה נגד המעסיק יש להוכיח אחריות, נזק וקשר סיבתי. כאשר מנוהלים שני המסלולים, חשוב לשמור על תיאור עובדתי מדויק ועקבי של מנגנון התאונה.
מתי חוסר הדרכה לא יספיק כדי לקבל פיצוי?
גם אם ההדרכה לא הייתה מושלמת, עדיין יש צורך להוכיח קשר בין הכשל לבין התאונה. אם התאונה נגרמה מסיבה שאינה קשורה להדרכה, אם העובד הכיר היטב את הסיכון, או אם הוכח שהמעסיק מסר הדרכה מתאימה ופיקח עליה, ייתכן שלא תהיה עילה מספקת לתביעה.
ניסיון בטיפול בתאונות עבודה שבהן נטענה הדרכה חסרה
משרד עורכי דין אורי דלאל מייצג למעלה מ־20 שנה נפגעי תאונות עבודה ונזקי גוף, לרבות מקרים שבהם נבדקה אחריות מעסיק בשל חוסר הדרכה, הכשרה לקויה, ציוד מסוכן, עבודה בגובה או היעדר פיקוח.
כל מקרה תלוי בנסיבותיו, בראיות, בנזק ובדין, ואין בדוגמה זו הבטחה לתוצאה דומה.
על המחבר והעורך המקצועי
עו"ד אורי דלאל עוסק למעלה מ־20 שנה בייצוג נפגעי תאונות עבודה ונזקי גוף, לרבות תביעות שבהן נבחנת אחריות מעסיק בשל חוסר הדרכה, ציוד לא תקין, היעדר פיקוח ושיטת עבודה מסוכנת.
המאמר נכתב ונערך לצורך מידע משפטי כללי, ואינו מחליף בדיקה פרטנית של נסיבות התאונה, המסמכים והדין החל.
שאלות נפוצות על תאונת עבודה עקב חוסר הדרכה
האם כל חוסר הדרכה מאפשר לתבוע את המעסיק?
לא. יש להראות שההדרכה החסרה או הלקויה קשורה לתאונה ולנזק שנגרם. עצם העובדה שהעובד לא זוכר הדרכה אינה מספיקה תמיד.
האם חתימה על טופס הדרכה מונעת תביעה?
לא בהכרח. בודקים מה היה תוכן ההדרכה, האם היא התאימה למשימה, האם העובד הבין אותה, מי העביר אותה והאם היה פיקוח על יישומה.
מה קורה אם ההדרכה ניתנה בשפה שהעובד לא מבין?
יש לבדוק אם המעסיק דאג להסבר בשפה מובנת, לתרגום או להדגמה מעשית. הדרכה פורמלית שאינה מובנת לעובד עשויה שלא להספיק.
אילו מסמכים חשוב לבקש מהמעסיק?
טופסי הדרכה, פנקס הדרכה, נהלי עבודה, הוראות הפעלה, דוחות תאונה, תחקיר פנימי, דוחות בטיחות ותיעוד של ההוראות שניתנו לעובד.
מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?
כדאי לפנות מוקדם כאשר קיימות ראיות שעלולות להיעלם, כגון מצלמות, ציוד שתוקן, עובדים שעוזבים או מסמכי הדרכה פנימיים שקשה להשיג בהמשך.
המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי המתאים לנסיבות המקרה. אחריות, קשר סיבתי, התיישנות, זהות הנתבעים והקיזוזים מחייבים בדיקה פרטנית של העובדות והדין.
פגיעה ממכונה לחיתוך ברזל עלולה לגרום לנזקי גוף משמעותיים.
במאמר זה ננסה לספק כלים ומידע ראשוני בדבר האפשרויות העומדות בפניך לצורך מימוש זכויותיך מול ביטוח לאומי, המעביד וגרומים נוספים.
תאונת עבודה פגיעה ממכונה לחיתוך ברזל
תאונות עבודה רבות מתרחשות על רקע שימוש במכונות שונות. על כן, ישנן הוראות בטיחות רבות שעל המעביד לקיים ולהקפיד בכדי למנוע פגיעה אפשרית בעובדיו בעת שימוש במכונות.
כך למשל, החובה לגדר את המכונה לבטח, החובה לספק לעובד ציוד מגן מתאים, החובה לספק הדרכה לעובדים, לרבות הוראות זהירות ודגשי בטיחות, שילוט המזהיר מפני סכנות ועוד.
הנחת המוצא היא כי עובדה יעילה הינה בראש ובראשונה עבודה בטוחה, ולכן, עוד לפני שמדברים על הגברת היעילות וההספק יש לבדוק שהעבודה הינה בטוחה ונטולת סכנות לעובדים.
דוגמה לפסק דין במקרה של פגיעה ממכונה לחיתוך ברזל
כך לדוגמא בית המשפט דן בתביעת תאונת עבודה שהגיש עובד אשר עבד כמפעיל מכונה לחיתוך מוטות ברזל כנגד מעבידו.
אותה מכונה לחיתוך ברזל שנדונה בפסק הדין הינה מכונה בעלת משטח המורכב משני חלקים מנותקים זה מזה,
כאשר העובדים היו מניחים את מוט הברזל המיועד לחיתוך על המשטח ולוחצים על דוושה רגלית אשר הייתה מורידה סכין אשר היה חותך את מוט הברזל.
ביום התאונה, בזמן שהעובד עבד על המכונה לחיתוך ברזל, החליק מוט ברזל מהמשטח, ובזמן שהעובד הושיט את ידו הימנית כדי לתפוס את המוט,
הוא לחץ בטעות על הדוושה, דבר שגרם לסכין החיתוך של המכונה לרדת ולמחוץ את אצבעו.
המעביד טען כמובן כי תאונת העבודה ארעה באשמתו של העובד שלא שם לב לאופן עבודתו, אולם בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי על המעביד לפצות את העובד בגי פציעתו בתאונת עבודה.
בית המשפט קבע בפסק הדין כי מדובר במכונה מסוכנת ביותר, המחייבת נקיטת אמצעי זהירות ובטיחות ברמה גבוהה מצד המעביד.
בהתאם לקביעת בית המשפט אספקת כפפות מתכת בלבד לעוד אינן מספיקות בכדי למנוע אפשרות לתאונת עבודה ונזקי גוף,
ולכן אין לקבוע כי המעביד הקפיד על כללי הבטיחות המתחייבים בנסיבות העניין.
בית המשפט אף הוסיף וקבע כי חובתו של המעביד לשמור ולהגן על עובדיו, אף מפני פעולות שהם עלולים לבצע בחוסר זהירות ואף ברשלנות,
שכן עובד עלול להיכשל בפעולתו במהלך עבודתו, בין אם מתוך עייפות הנובעת מן המונוטוניות של העבודה ובין אם בשל חוסר תשומת לב רגעית או משום רצונו של הפועל לפעול בזריזות כדי להשביע את רצון מעבידו.
לדברי בית המשפט, כל אלה עלולים להוביל לתאונת עבודה בהיסח דעת, כאשר: "על המעסיק מוטלת החובה ליתן את הדעת למנגנוני בטיחות שיופעלו ללא תלות בתשומת לב אנושית".
באותו פסק דין קבע בית המשפט כי המעביד יכל להרחיק את דוושת הרגל מהמכונה כדי שבעת הלחיצה על הדוושה המרחק אל המכונה יהיה כזה שאינו מאפשר להכניס ידיים לתוכה, ומכאן רשלנותו של המעביד.
יחד עם זאת, מכיוון שגם חוסר ערנותו וזהירותו של העובד תרמה לקרות התאונה, נפסק כי יש להטיל עליו אשם תורם בשיעור נמוך יחסית של 10% בלבד,
כלומר מסכום הפיצויים שנפסק לו הופחתו 10% בגין אשמתו לקרות התאונה.
במקרים של תאונת עבודה מומלץ לפנות אל עורך דין תאונות עבודה לצורך בירור מלוא זכויות הנפגע הן בתביעת תאונת עבודה כנגד המעביד והן בתביעה מול ביטוח לאומי לצורך מימוש זכויותיו.
אם נפגעת בתאונת עבודה קשה ניתן לפנות לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].
זכור: שבר בקרסול עשוי לגרום לנכות משמעותית עם פגיעה תפקודית והשפעה על כושר העבודה.
אם נגרם לך שבר בקרסול עקב תאונת עבודה מומלץ לפנות לעו"ד תאונות עבודה לצורך בירור מלוא זכויותיך.
שבר בקרסול אחוזי נכות
מפרק הקרסול מחבר בין השוק לכף הרגל. הקרסול מורכב מ-3 עצמות: עצם הטיביה (עצם השוק) שהינה העצם הגדולה בשוק הנמצאת בצד הפנימי של הקרסול,
עצם הפיבולה (עצם השוקית) שהינה העצם הקטנה בצד החיצוני של השוק, כאשר שתי עצמות אלה יוצרות מעין מבנה של מזלג בו נמצאת עצם הטאלוס.
מפרק הקרסול מתווך בין עצמות השוקה והשוקית מחד ועצן הטאלוס (עצם הערקום) מאידך. חלק חשוב ממפרק הקרסול הינן הרצועות המחברות בין העצמות ונותנות למפרק את יציבותו.
כאשר יש שבר בקרסול (שבר בפטישון) אחת או יותר מהעצמות הללו היוצרות את מבנה המזלג נשברות (בד"כ שבר בטיביה או שבר בפיבולה) ובד"כ מדובר בקצה העצמות של הטיביה או הפיבולה (הפטישונים) .
שבר בקרסול עשוי להיות ללא תזוזה ואז לרוב הטיפול הינו שמרני עם גבס ומנוחה ללא דריכה על הרגל, אולם שבר בקרסול עשוי להיות גם עם תזוזה
ואז יש צורך בניתוח שמטרתו החזרת העצם למקום וקיבועה. חומרת השבר בקרסול אף תלויה במספר הפטישונים השבורים וכמות הנזק לרצועות.
לרוב, נפגע הסובל משבר בקרסול יחווה כאב, נפיחות, שטף דם, קושי או חוסר יכול לדרוך על הרגל, עיוות ועוד.
כדי לאבחן שבר בקרסול יש לבצע צילום רנטגן ולעיתים יש לבצע בדיקת CT לצורך האבחנה.
כמה אחוזי נכות מקבלים על שבר בקרסול ?
תקנות הביטוח הלאומי מתייחסות בסעיף 48 לאחוזי הנכות הנקבעים במקרה של שבר בקרסול, שבר בפטישונים.
בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי אחוזי הנכות הנקבעים במצבים אלה של שבר בקרסול נקבעים בהתאם למידת ההגבלה בתנועות הקרסול.
כך לדוגמא במידה ונותרה הגבלה ניכרת של התנועות בקרסול ייקבעו 10% נכות רפואית.
במידה ונותר קשיון נוח ייקבעו 20 אחוזי נכות רפואית.
במידה ונותר קשיון לא נוח ייקבעו 30 אחוזי נכות רפואית.
באותם מצבים שבהם ישנו חיבור גרוע של עצם השוקה (הטיביה), כלומר ישנה סטייה של הציר מכיוונו התקין או המקורי
או שיש אי התאחות של עצם הטיביה או הפיבולה ייתכן וייקבעו אחוזי נכות בהתאם לס' 47 לתקנות הביטוח הלאומי.
כאשר השבר בקרסול נגרם עקב רשלנות צד ג' כלשהו ייתכן ויהיה מקום להגיש תביעת נזיקיןכנגד הגורם הרשלן.
בתביעות אלה יש להוכיח הן את רשלנותו של המזיק, הן את הנזק שנגרם לנפגע והן את הקשר שבין הנזק לרשלנות הנטענת.
ככלל, כל טענה שעניינה ברפואה יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית ולכן במידה ויש טענה לנכות רפואית
יש צורך בחוות דעת של מומחה בתחום הרלוונטי הקובע את אחוזי הנכות שנותרו לנפגע.
אם נגרם לך שבר בקרסול עקב תאונת עבודה ניתן לפנות להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או במייל: [email protected].
אם אהבתם את המאמר או שהנכם מעוניינים להמשיך ולעקוב אחר חדשות ועדכונים מאתר זה באמצעות הפייסבוק הנכם מוזמנים ללחוץ על "אהבתי".
מדריך לנפגעי תאונות עבודה: מידע ראשוני, טיפים ועצות שימושיות.
במדריך זה ננסה לתאר בקצרה את הפעולות הראשונות שמומלץ לנקוט במקרה שנפגעת בתאונת עבודה,
באופן שיוכל לאפשר לך לממש בצורה האופטימלית את זכויותיך מול הגורמים השונים, לרבות תביעה מול ביטוח לאומי, תביעת נזיקין נגד המעביד או גורמים שונים, תביעה לפי פוליסת ביטוח ועוד.
מדריך לנפגעי תאונות עבודה
הצעדים הראשונים שאנו ממליצים לנקוט לאחר תאונת עבודה הינם:
1. תעד את פגיעתך ואת הסיבה לפגיעתך. ניתן להיעזר לצורך זאת באנשים אחרים (כגון חברים לעבודה).
2. במידה ויש עדים לאירוע – דאג לרשום את פרטיהם ודרכים ליצירת קשר עימם.
3. דווח למעביד על הפגיעה בעבודה בהקדם האפשרי תוך תיאור כיצד ארעה התאונה ומה הסיבה לתאונת העבודה.
4. פנה לקבלת טיפול רפואי בהקדם האפשרי. נקודה זו הינה חשובה מאוד, מכיוון שלעיתים רבות עובדים נוטים לזלזל בחומרת פגיעתם או שהם אינם סבורים כי הם נפגעו בצורה רצינית
ורק לאחר מספר שבועות כשהכאבים והמגבלות אינם מרפים מהם ופוגעים בכושר עבודתם פונים לטיפול רפואי
ואז מתגלות פגיעות משמעותיות כגון קרע במיניסקוס, פריצת דיסק וכו'. פנייה מאוחרת לקבלת טיפול רפואי עשויה לפגוע בזכויותיכם.
5. בעת הפנייה לטיפול רפואי חובה ליידע את הרופא כי הפגיעה הינה כתוצאה מתאונת עבודה וכן יש להקפיד כי הדברים נרשמו.
דאגו לקבל מהרופא העתק מהרשומה הרפואית (זו זכותכם) והקפידו לבדוק כי אכן נרשם שמדובר בתאונת עבודה וכי פרטי הפגיעה נרשמו כפי שציינתם.
אם הדברים לא נרשמו, מומלץ להתגבר על חוסר הנעימות ולבקש מהרופא במעמד הביקור שיתקן את הדברים.
הדבר יכול לחסוך כאבי ראש רבים בהמשך, כאשר תביעות רבות נדחות על ידי המוסד לביטוח לאומי בשל העובד שהרישום הרפואי אינו תומך בטענות הנפגע.
6. דאגו לרצף טיפולי (המשך ביקורים אצל הרופאים) תוך אזכור כל התלונות הרלוונטיות וכן לתיעוד המסמכים הרפואיים.
7. מומלץ להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה בהקדם האפשרי לצורך קבלת ייעוץ פרטני בדבר זכויותיכם מול ביטוח לאומי, המעביד, פוליסות ביטוח ועוד.
מדריך לנפגעי תאונות עבודה – ביטוח לאומי
במידה ונפגעתם בתאונת עבודה אתם זכאים לפנות לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה.
ידע שווה כוח. אומנם ניתן לקבל לא מעט מידע מעיון וחיפוש באינטרנט והמידע היום זמין ונגיש הרבה יותר (פורומים העוסקים בתאונות עבודה, מדריכים, מאמרים וכו')
אולם אין תחליף לייעוץ ספציפי ומסודר.
עורך דין יוכל לספק לכם מידע מקיף בנוגע למכלול זכויותיכם תוך התייחסות ספציפית למקרה הקונקרטי ותוך הערכת סיכוייה התביעה ושוויה מול כל הגורמים הרלוונטיים.
לפיכך, במידה ונפגעתם בתאונת עבודה מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין נזיקין למימוש זכויותיכם.
ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל להתייעצות בדבר סיכויי התביעה ושוויה בטל': 0544-485312 או בדוא"ל : [email protected].
מעוניינים להמשיך ולקבל עדכונים בנוגע לתאונות עבודה ? עקבו אחרינו דרך הפייסבוק באמצעות לחיצה על "אהבתי".
התקף לב בעבודה: זכויות ופיצויים.
נגרם לך התקף לב בעבודה ? סובל מאוטם בשריר הלב עקב אירוע הקשור לעבודה ?
ייתכן וניתן יהיה להכיר בהתקף הלב כפגיעה בעבודה באופן אשר יזכה אותך בפיצויים וזכויות כספיות מביטוח לאומי וגורמים נוספים.
מורכבות התביעה להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה
במידה ואדם עבר התקף לב בשל אירוע שקרה לו בעבודתו, ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה להכרה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה.
בניגוד למקרים "קלאסיים" של תאונת עבודה שבהם אדם נפגע כתוצאה מגורם תאונתי גלוי לעין, הרי שבמקרים של התקף לב המצב שונה.
יש גם לזכור שלעתים, לאותו אדם אשר עבר התקף לב עשויה להיות תחלואה קודמת או גורמי סיכון (כגון: עישון, יתר לחץ דם, סיפור משפחתי וכו'),
ועל כן אנו יכולים לראות כי תביעות רבות להכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה נדחות על ידי הביטוח הלאומי.
לפיכך, מומלץ להסתייע במקרים אלה בייעוץ של עורך דין ביטוח לאומי מתחילת ההליכים על מנת למנוע טעויות מיותרות.
מתי יוכר התקף לב כתאונת עבודה ?
כדי שהתקף לב יוכר כתאונת עבודה בביטוח לאומי יש להוכיח 2 תנאים: קיומו של אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעודה וקשר סיבתי בין אותו אירוע חריג להתקף לב.
התנאי הראשון להכרה בהתקף לב יוכר כתאונת עבודה הינו קיומו של אירוע חריג או מאמץ מיוחד שהיה לנפגע בעבודתו,
וזאת להבדיל ממקרים של לחץ מתמשך, תקופה לחוצה וכו'. כלומר, יש להצביע על אירוע מיוחד שניתן לאתרו בזמן ובמקום.
בפסיקת בתי הדין לעבודה ניתן למצוא דוגמאות רבות לאירועים חריגים אשר הוכרו ככאלה שיכולים לגרום להתקף לב ו/או לתרום להופעתו במועד שבו אירע.
כך למשל: ויכוח סוער בענייני עבודה (ויכוח בין עובד למעביד, ויכוח עם נותן שירותים, ויכוח עם קבלן וכו'), הודעת פיטורין או הודעה שגורמת לשינוי מהותי בתנאי העבודה,
העלבת עובד או שיחה קשה שגרמה ללחץ רב לעובד (לרבות שיחה טלפונים), קבלת איומים על המבוטח במסגרת עבודתו, מאמץ פיזי חריג בזמן העבודה כגון הרמת משא כבד, החלפת תקר,
עומס חריג באותו יום בעבודה (למשל במקרה של מחסור בעובדים או בשל תנאים אחרים שגרמו ללחץ חריג), ועוד.
התקף לב יכול להתרחש גם עקב תאונת דרכים או במהלך תאונת דרכים או חשיפה לתוצאותיה הקשות ואז התאונה תוכר כתאונת דרכים תאונת עבודה.
במידה והוכח קיומו של אירוע חריג עדיין יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג והתקף הלב וכי השפעת אותו אירוע על קרות התקף הלב במועד שבו התרחש פחותה בהרבה מגורמים אחרים.
פעמים רבות, לפרק הזמן שחלף מהתרחשותו של אותו אירוע חריג בעבודה ועד קרות התקף הלב ישנה השפעה גדולה מאוד לעניין קביעת הקשר הסיבתי והכרה באירוע לב כתאונת עבודה.
תביעה לביטוח לאומי התקף לב כתאונת עבודה
פעמים רבות אנו עדים לכך שפקיד התביעות בביטוח לאומי דוחה תביעות המוגשות להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה (גם כאשר קורה אירוע לב בזמן עבודה), לעיתים ללא כל הצדקה,
ולעיתים בגין כך שהמבוטח לא ידע להצביע על העובדות או הנסיבות המתאימות אשר אילו היו מצויינות או מודגשות תביעתו היתה מתקבלת.
פעמים רבות הביטוח הלאומי מציין במכתב הדחייה כי לא הוכח אירוע תאונתי בעבודה או כי אין קשר בין התקף הלב והעובדה או כי אירוע הלב נגרם כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי ועוד.
במידה וביטוח לאומי דחה את תביעתך להכרה של התקף לב בעבודה כתאונת עבודה יש להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. במקרים אלה מומלץ להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה וביטוח לאומי.
במידה וביטוח לאומי יכיר בהתקף לב כפגיעה בעבודה הנפגע עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה ולזכויות כספיות בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו.
יש לזכור שבגין התקף לב עשויים להיקבע אחוזי נכות משמעותיים ועל כן חשוב להכיר היטב את את התחום והתקנות הרלוונטיות.
תביעה לבית הדין האזורי לעבודה להכרה של התקף לב בעבודה כפגיעה
כפי שכבר צויין, על הנפגע יהיה להראות מבחינה עובדתית קיומו של אירוע חריג בעבודתו וזאת בהסתמך על עדויות וראיות.
כך לדוגמא, על הנפגע יהיה להביא עדים אשר יתמכו בטענותיו לגבי עצם התרחשותו של אותו אירוע וכיצד הוא חווה את אותו אירוע. כמו כן, לרישומים בתיקים הרפואיים עשוי להיות משקל.
במידה ובית הדין יקבע כי הוכח קיומו של אירוע חריג בעבודה, ימונה מומחה מטעם בית הדין אשר יקבע האם מתקיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג להתקף לב,
כלומר האם אותו אירוע חריג גרם או לפחות הקדים את התרחשות התקף הלב במועד שבו זה התרחש.
בעניין זה נציין, כי אם התקף הלב התרחב מספר חודשים או שבועות לאחר אותו אירוע חריג בעבודה, מרבית הסיכויים שהתביעה תידחה.
לעומת זאת אם התקף הלב אירוע בטווח של מספר שעות או אף מספר ימים יש יותר סיכויים שהתביעה תתקבל, אם כי כמובן שכל מקרה צריך להיבחן לגופו של עניין.
המלצות חשובות לעובדים שעברו התקף לב בעבודה:
ציין בהזדמנות הראשונה בפני הרופא המטפל כי הסיבה לתלונות הינה כתוצאה מאותו אירוע בעבודה. פעמים רבות, אנו עדים לכך שהמבוטח מגיע לרופא ומתלונן על כאבים בחזה או על חולשה והזעת יתר, או על תחושה משונה ביד וכו' ולא מזכיר כלל את אותו אירוע שקרה בעבודה.
מומלץ לציין זאת בפני הרופא, לוודא כי הדברים נרשמים וכן להזכיר זאת בביקורים עתידיים בפני הרופאים השונים.
יש לאסוף עדויות ולשמור את פרטי העדים וכל ראיה תומכת אחרת.
מומלץ לפנות בהקדם אל עו"ד תאונות עבודה בעל ניסיון במימוש זכויות מול ביטוח לאומי ובירור תאונות עבודה.
לעניין זה חשוב להדגיש כי טעויות בתחילת הדרך עלולות לחרוץ את גורל התביעה כולה ! כך למשל מילוי טופס התביעה לביטוח לאומי בצורה שגויה תוך אי העלאת הטענות הנכונות עלולה להוביל לדחיית התביעה באופן שימנע מהמבוטח אחר כך לתקן את הדברים בתביעה לבית הדין.
ניסיון משרדנו בתביעות של התקף לב כפגיעה בעבודה
למשרדנו ניסיון רב בתביעות להכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה.
משרדנו מלווה את הנפגע לאורך כל שלבי ההליך, החל ממילוי התביעות לביטוח לאומי, מילוי טפסים, בחינת איסוף החומר הרפואי, הפנייה להערכת נכות, ייצוג בועדות רפואיות, ועדות לעררים, תביעות לבית הדין ועוד.
דוגמאות למקרים אשר יוצגו בהצלחה, רק לאחרונה, על ידי משרדנו, בהם הוכר אוטם בשריר הלב כפגיעה בעבודה:
עצמאי בתחום התקשורת ביצע מאמץ חריג בעבודתו ולאחר מכן חש כאבים בחזה. הוא אובחן כסובל מאוטם בשריר הלב אשר הוכר כפגיעה בעבודה וכיום הוא מקבל קצבת נכות בסך של כ-6,500 ש"ח לחודש.
עובד בנק עבר התקף לב לאחר שחווה עומס קיצוני וחריג במהלך עבודתו. ביטוח לאומי הכיר בתביעה כפגיעה בעבודה ולמרשנו נקבעה נכות קבועה בשיעור של 20% ומשולמת לו קצבה חודשית בסך של כ 5,000 ש"ח לחודש.
עצמאי אובחן עם התקף לב לאחר שהחליף תקר בדרך לפגישה חשובה. התביעה הוכרה על ידי ביטוח לאומי, נקבעו לו 37.5% נכות (בצירוף תקנה 15) לצמיתות והוא מקבל היום קצבה חודשית בסך של כ – 2,000 ש"ח לחודש.
בעלים של מוסך עבר התקף לב בעבודה לאחר ויכוח חריף עם שותפו. ביטוח לאומי לא הכיר באירוע כתאונת עבודה אולם לאחר שהוגשה תביעה לבית הדין נקבע כי התקף הלב יוכר כפגיעה בעבודה והנפגע קיבל תשלום של מעל ל-100,000 ש"ח מביטוח לאומי בגין דמי פגיעה ומענק חד פעמי.
עובדת מדינה עברה התקף לב בעבודה בזמן שיחת שכר עם מעסיקה. הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה ובשלב זה היא מקבלת קצבת נכות זמנית.
עובד חברה זומן במפתיע לשיחת שימוע לפני פיטורים וחש כאבים עזים בחזה. בערב הוא פנה לבית חולים ואובחן עם התקף לב. ביטוח לאומי הכיר בהתקף לב כתאונת עבודה ושילם לעובד דמי פגיעה. בקרוב הוא יוזמן לועדה רפואית לצורך קביעת נכותו הרפואית.
מורה בבית ספר זומן לשיחת נזיפה על ידי מנהל בית הספר ולאחר חילופי דברים קשים חש ברע וסבל מחולשה ביד שמאל וכאבים בחזה. בחצות הוא פונה לבית חולים שם אובחן התקף לב. ביטוח לאומי הכיר בהתקף הלב כפגיעה בעבודה. בקרוב הוא יוזמן לועדה רפואית לצורך קביעת נכותו הרפואית.
ניתן לפנות לייעוץ ראשוני להערכת סיכויי התביעה ושוויה לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: [email protected].