תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה – אחוזי נכות, מענק וקצבה
עודכן לאחרונה על ידי עו"ד אורי דלאל | אוגוסט 2026
תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה – בקצרה
אם ביטוח לאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה ונותרה לכם מגבלה רפואית, השלב הבא עשוי להיות הגשת טופס בל/200 – תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. לאחר הגשת התביעה מוזמן הנפגע לוועדה רפואית, שתבחן אילו ליקויים נותרו עקב הפגיעה שהוכרה ומהי דרגת הנכות המתאימה להם.
אבל חשוב להבין: בל/200 אינו רק טופס שממלאים ושולחים. לפני ההגשה צריך לבדוק מה בדיוק הוכר על ידי פקיד התביעות, אילו מגבלות נותרו, האם הן מתועדות בתיק הרפואי, האם קיימות פגיעות נלוות שלא קיבלו ביטוי והאם תיאור התאונה בטופס מלא ועקבי עם יתר המסמכים.
גם מי שכבר קיבל דמי פגיעה אינו זכאי אוטומטית לנכות. עם הגשת בל/200 מתחיל למעשה שלב חדש בתיק: במקום השאלה אם אירעה פגיעה בעבודה, נבחנים הליקויים שנותרו, הקשר שלהם לפגיעה שהוכרה ושיעור הנכות שיש לקבוע בגינם.
| השאלה | התשובה בקצרה |
|---|---|
| למי מיועדת התביעה? | לנפגע עבודה שתביעתו לדמי פגיעה אושרה ונותרה לו נכות עקב הפגיעה |
| איזה טופס מגישים? | בל/200 – תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה |
| מה חשוב לבדוק לפני ההגשה? | מה בדיוק הוכר, אילו מגבלות נותרו, האם הן מתועדות והאם קיימות פגיעות נוספות |
| מה קורה לאחר ההגשה? | הנפגע מוזמן לוועדה רפואית לקביעת דרגת הנכות |
| נכות לצמיתות מתחת ל־9% | אינה מזכה בגמלת נכות מעבודה |
| נכות לצמיתות 9%–19.99% | מענק חד־פעמי |
| נכות לצמיתות 20% ומעלה | קצבה חודשית |
| נכות זמנית 9% ומעלה | עשויה לזכות בקצבה חודשית בתקופה שנקבעה |
| האם חזרה לעבודה מונעת תביעה? | לא. גם מי שחזר לעבוד יכול להיות זכאי לנכות מעבודה |
מקור רשמי:
טופס בל/200 – המוסד לביטוח לאומי.
מהי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה?
תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה מיועדת למי שהוכר כנפגע עבודה ונותרה לו נכות כתוצאה מהפגיעה.
מדובר בשלב שונה מהתביעה הראשונית לדמי פגיעה. בשלב הראשון נבחנות בין היתר נסיבות האירוע, הקשר לעבודה ותקופת אי־הכושר. בתביעת הנכות השאלה כבר אחרת: מה נשאר מהפגיעה לאחר התאונה ומהי דרגת הנכות שיש לייחס לכך.
לאחר הגשת התביעה מוזמן הנפגע לוועדה רפואית. הוועדה בוחנת את הליקויים הנובעים מהפגיעה שהוכרה וקובעת את אחוזי הנכות, אם הם זמניים או לצמיתות ואת מועד תחילתם.
להסבר מפורט על ההיערכות לדיון עצמו, הבדיקה והפרוטוקול, ראו את המדריך שלנו בנושא
ועדה רפואית בביטוח לאומי.
אם אתם רוצים להבין את המסלול המלא – משלב ההכרה בתאונה ודמי הפגיעה ועד לשלב הנכות ולהליכי ההמשך – ראו את המדריך
תאונת עבודה ביטוח לאומי.
הוכרה תאונת העבודה ושולמו דמי פגיעה – האם זה אומר שתיקבע נכות?
לא בהכרח.
העובדה שביטוח לאומי הכיר בתאונת העבודה ואף שילם דמי פגיעה אינה מבטיחה כשלעצמה שהוועדה הרפואית תקבע שנותרה נכות. בשלב הנכות נבחנת שאלה נפרדת: האם נותרו ליקויים כתוצאה מהפגיעה שהוכרה, ואם כן – מה שיעור הנכות המתאים להם.
אפשר לחשוב על ההליך כשתי מערכות שונות:
המערכה הראשונה – הכרה בפגיעה בעבודה ודמי פגיעה: האם אירעה פגיעה בעבודה והאם התקיימו התנאים לזכאות לדמי פגיעה.
המערכה השנייה – נכות מעבודה: אילו ליקויים נותרו כתוצאה מהפגיעה שהוכרה, האם הם מקנים נכות ומה שיעורה.
לפני שמגישים בל/200 – מה בדיוק ביטוח לאומי הכיר?
לפני שמתחילים למלא את התביעה, אחד המסמכים הראשונים שכדאי לקרוא הוא החלטת פקיד התביעות בדבר ההכרה בפגיעה.
לא די בכך שבראש המכתב מופיע שהתביעה הוכרה. צריך לבדוק מה בדיוק הוכר.
לעיתים מוכר האירוע עצמו אך פגיעה מסוימת אינה מוכרת. במקרים אחרים ההכרה מוגבלת לאיבר, לליקוי או לאבחנה מסוימים.
הדבר חשוב משום שהוועדה הרפואית בנכות מעבודה בוחנת את הנכות הנובעת מהפגיעה שהוכרה. אם קיימת מחלוקת על עצם הקשר של ליקוי מרכזי לתאונה, צריך לזהות אותה לפני שמניחים שהוועדה תוכל לקבוע נכות בגינו במסגרת ההכרה הקיימת.
מקרה שטופל על ידי משרדנו: קודם השלמנו את ההכרה ורק לאחר מכן פנינו לקביעת הנכות
משרדנו ייצג נפגעת שנפגעה בגבה בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.
במכתב ההכרה הכיר פקיד התביעות בכאבי הגב, אולם ציין במפורש כי פריצת הדיסק אינה מוכרת כפגיעה בעבודה.
במצב כזה, הגשת בל/200 והתקדמות ישירה לוועדה היו משאירות מחלוקת מהותית בנקודת הפתיחה. לכן, לפני שפנינו למסלול קביעת הנכות, נוהל הליך בבית הדין לעבודה שבסופו הוכרה גם פריצת הדיסק כחלק מהפגיעה בעבודה.
רק לאחר שהושלמה ההכרה בפגיעה המשכנו לשלב קביעת הנכות. בהמשך נקבעו ללקוחה 36% נכות משוקללת בגין הפגיעה האורתופדית והנוירולוגית.
המסקנה: לפעמים השאלה הראשונה אינה "כמה אחוזי נכות מגיעים?", אלא "מה בדיוק הוכר כפגיעה בעבודה ועל איזו תשתית מגיעים לוועדה?".
הדוגמה מבוססת על מקרה שטופל על ידי משרדנו. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו ואין בתוצאה במקרה אחד כדי להבטיח תוצאה דומה במקרה אחר.
בל/200 אינו רק טופס שצריך למלא
בטופס נדרשים, בין היתר, פרטי הפגיעה, המגבלות והכאבים שנותרו, המסמכים הרפואיים התומכים, מידע רפואי קודם רלוונטי, פרטים על החזרה לעבודה ומידע על תביעת נזיקין בגין אותו אירוע.
אלא שהמשמעות של הסעיפים האלה אינה טכנית בלבד. מה שנכתב בהם עשוי להגדיר את התמונה שתוצג בפני ביטוח לאומי ולהשפיע על אופן בירור הנכות.
השמטת מגבלה, איבר שנפגע או ליקוי נלווה עלולה להביא לכך שהתמונה שתוצג בהמשך תהיה חלקית.
מן הצד השני, אין מקום להוסיף טענות שאינן נכונות או "להתאים" את תיאור התאונה לאבחנה רפואית. המטרה היא להציג בצורה מדויקת, מלאה ועקבית את מה שאירע בפועל ואת המגבלות שנותרו.
לא לנסח את מנגנון התאונה בחצי משפט
בתביעות מסוימות, הדרך שבה אירעה הפגיעה עשויה להיות חשובה להבנת הקשר בין התאונה לבין הליקוי הרפואי.
לדוגמה, אם עובד הרים משא, הסתובב ובאותו זמן אירעה תנועה סיבובית של הברך – וזה אכן מה שקרה – ניסוח כללי כגון "התכופפתי והתחילו כאבים" אינו מתאר את מלוא מנגנון האירוע.
בדומה לכך, קיים הבדל בין תיאור עובדתי של חבלה סיבובית בברך לבין אמירה כללית שהכאב הופיע במהלך הליכה.
אין הכוונה לנסח מנגנון שמתאים בדיעבד לאבחנה. הכוונה היא לא להשמיט מתוך האירוע האמיתי פרטים מהותיים שעשויים להיות חשובים להבנת הקשר הסיבתי.
גם סתירות בין הגרסה שנרשמה במסמך הרפואי הראשון, בטופס התביעה לדמי פגיעה ובבל/200 עלולות לעורר שאלות בהמשך. לכן כדאי לקרוא את תיאור האירוע מחדש לפני החתימה ולוודא שהוא נכון ועקבי.
לתאר מגבלות – לא רק שמות של אבחנות
טעות נפוצה נוספת היא להסתפק במילים כגון "קרע במיניסקוס", "פריצת דיסק", "שבר בשורש כף היד" או "קרע בגיד".
אבל אבחנה רפואית ונכות רפואית אינן אותו דבר. חשוב לבחון גם איזו מגבלה נשארה בפועל, למשל:
- הגבלה בתנועות;
- חולשה;
- נימול או הפרעת תחושה;
- פגיעה באחיזה;
- אי־יציבות;
- צלקת מכאיבה או מכערת;
- תסמינים נפשיים שנגרמו בעקבות האירוע.
אין צורך להפוך את הטופס למסמך ארוך ומייגע, אך כן חשוב שהוא ישקף את הליקויים והמגבלות שבגינם מבוקשת הנכות.
למידע לפי איבר, פגיעה וסעיפי ליקוי ניתן לעבור למדריך
אחוזי נכות ביטוח לאומי.
מניסיוננו: לפני ההגשה חשוב לקרוא את התיק הרפואי, לא רק לאסוף אותו
אחד השלבים החשובים לפני הגשת בל/200 הוא מעבר מסודר על החומר הרפואי.
המטרה אינה רק לוודא שיש MRI, סיכום אורתופד או דו"ח ניתוח. צריך לבדוק שהמצב שממנו סובל הנפגע בפועל אכן משתקף בתיעוד.
לדוגמה, אדם יכול לסבול במשך חודשים מחולשה ונימול ביד, בעוד שבמרבית הביקורים נרשמו רק "כאבי כתף". במקרה כזה ייתכן שהרכיב הנוירולוגי לא עבר בירור מתאים ואף אינו משתקף בתיק באופן שמאפשר להבין את מלוא הפגיעה.
אם קיימת תלונה משמעותית שלא קיבלה ביטוי רפואי, אם נרשם תיאור שאינו משקף נכון את המצב או אם הבירור הרפואי הרלוונטי טרם הושלם, יש מקום לבחון פנייה מתאימה לרופא המטפל והמשך בירור רפואי.
המטרה אינה לייצר תיעוד לצורך התביעה. המטרה היא למנוע מצב שבו מגבלה אמיתית ומתמשכת כלל אינה באה לידי ביטוי בחומר הרפואי שעליו יתבסס בירור הנכות.
אל תפספסו פגיעות ונכויות נלוות
פגיעה משמעותית אינה תמיד מסתיימת בתחום רפואי אחד.
לעיתים הנפגע מתמקד בפגיעה הברורה ביותר – למשל שבר, קרע או פגיעה בגב – ושוכח לבדוק אם נותרו גם ליקויים נוספים.
- פגיעה עצבית: לאחר שבר, ניתוח או חבלה עלולים להישאר חולשה, ירידה בתחושה או הפרעה עצבית.
- צלקות: ניתוחים, חתכים ופציעות עלולים להותיר צלקות בעלות משמעות רפואית.
- פגיעה נפשית: תאונה קשה, אשפוז ממושך, אובדן תפקוד או אירוע מסכן חיים עלולים לעיתים לגרום גם לפגיעה נפשית.
- מספר איברים: לעיתים התיעוד הראשוני מתמקד באיבר הכואב ביותר ורק בהמשך מתבררות פגיעות נוספות.
אין משמעות הדבר שכל תלונה מזכה בנכות. המשמעות היא שלפני ההגשה כדאי לבצע מיפוי מלא של תוצאות התאונה ולא להעתיק לטופס רק את האבחנה המרכזית שמופיעה בסיכום האשפוז.
צ'ק־ליסט: 5 שאלות שכדאי לשאול לפני שחותמים על בל/200
לא בטוחים שהתביעה מוכנה להגשה?
אם אחת מהשאלות בצ'ק־ליסט אינה ברורה, כדאי לבדוק את התיק לפני החתימה על בל/200 ולא לאחר שההליך כבר התקדם.
איך ומתי מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה?
התביעה מוגשת באמצעות טופס בל/200.
לפי הטופס העדכני, את התביעה יכול להגיש מי שתביעתו לדמי פגיעה עקב התאונה אושרה. ניתן להגיש את בל/200 גם לפני תום מלוא 91 הימים, לאחר שתביעת דמי הפגיעה אושרה.
ביטוח לאומי מציין שיש להגיש את תביעת הנכות בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, וכי הגשה מאוחרת עלולה לפגוע בזכות לגמלה, כולה או חלקה.
לתביעה יש לצרף את המסמכים הנדרשים, ובפרט חומר רפואי רלוונטי. בטופס המעודכן נדרש גם לצרף מסמך רפואי מתאים ביחס למגבלה או בעיה רפואית שצוינה בתביעה וטרם הובאה לידיעת המוסד.
את התביעה ניתן להגיש באופן מקוון וכן בדרכי ההגשה הנוספות שמפרסם ביטוח לאומי.
לקוחות המשרד אינם נדרשים להגיש את בל/200 בעצמם. כאשר אנו מטפלים בתביעה, ההגשה והעברת המסמכים נעשות על ידינו באמצעות מערכת המייצגים הממוחשבת מול המוסד לביטוח לאומי, ואנו עוקבים אחר המשך הטיפול בתביעה.
למידע רשמי על ההגשה והמועדים:
הגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה – ביטוח לאומי.
אילו מסמכים כדאי לבדוק לפני ההגשה?
המסמכים משתנים לפי סוג הפגיעה, אך בדרך כלל כדאי לבדוק אם קיימים:
- סיכומי ביקור וטיפול רלוונטיים;
- סיכומי אשפוז וניתוחים;
- פענוחי MRI, CT, אולטרסאונד או צילומים;
- בדיקות כגון EMG כאשר קיימת פגיעה עצבית;
- מסמכי מומחים רפואיים בתחומים הרלוונטיים;
- תיעוד שיקום, פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק;
- מסמכים בתחום הנפשי, אם קיימת פגיעה כזו;
- חומר רפואי קודם כאשר הוא רלוונטי לשאלת מצב קודם.
המטרה אינה לצרף מאות עמודים ללא הבחנה, אלא לוודא שהתיק מאפשר להבין באופן ברור מה אירע, אילו ממצאים קיימים ומה נותר מהפגיעה.
מה קורה לאחר הגשת בל/200?
לאחר קליטת התביעה מוזמן הנפגע בדרך כלל לוועדה רפואית.
הוועדה בוחנת את הליקויים שנגרמו עקב הפגיעה שהוכרה וקובעת את דרגת הנכות.
במאמר זה איננו מרחיבים על אופן ההתנהלות בתוך הוועדה עצמה, משום שלכך קיים באתר מדריך ייעודי. חשוב רק להבין כי הטופס והחומר הרפואי שהוגשו הם חלק מנקודת הפתיחה של בירור הנכות, ולכן ההכנה אינה מתחילה ביום שבו נכנסים לחדר הוועדה.
מה מקבלים לאחר קביעת הנכות?
התוצאה תלויה בשיעור הנכות ובשאלה אם הנכות נקבעה באופן זמני או לצמיתות.
- נכות לצמיתות נמוכה מ־9% – אינה מזכה בגמלת נכות מעבודה.
- נכות לצמיתות בשיעור 9%–19.99% – מזכה במענק חד־פעמי.
- נכות לצמיתות בשיעור 20% ומעלה – מזכה בקצבה חודשית.
- נכות זמנית בשיעור 9% ומעלה – עשויה לזכות בקצבה חודשית בתקופה שנקבעה.
כאשר מצבו של הנפגע עדיין אינו קבוע, הוועדה יכולה לקבוע נכות זמנית לפרק זמן קצוב ובהמשך לבחון את המצב מחדש.
גם סכום המענק או הקצבה אינו נקבע רק לפי אחוזי הנכות. יש חשיבות לבסיס השכר שעל פיו מחושבת הגמלה, ולכן שני נפגעים שנקבעו להם אותם אחוזי נכות אינם בהכרח מקבלים אותו סכום.
ומה לגבי תקנה 15 ונכה נזקק?
תקנה 15
כאשר נקבעת נכות לצמיתות והפגיעה השפיעה על יכולת הנפגע לחזור לעבודתו וגרמה גם לפגיעה מתאימה בהכנסות, עשויה להתעורר שאלת הגדלת דרגת הנכות בהתאם לתקנה 15.
מדובר בנושא נפרד הדורש בדיקה של ההיבט התעסוקתי והכלכלי, ולכן הרחבנו עליו במדריך
תקנה 15 בביטוח לאומי.
נכה נזקק
במקרים מסוימים, כאשר נקבעה נכות זמנית הנמוכה מ־100% אך עקב הפגיעה הנפגע אינו מסוגל לעבוד כלל ואין לו הכנסה מעבודה, עשוי להיות רלוונטי מסלול נפרד של נכה נזקק.
להרחבה ראו
נכה נזקק בביטוח לאומי – תקנה 18א וטופס בל/279.
מה שאתם כותבים היום בביטוח לאומי עשוי לפגוש אתכם מחר בתביעת הנזיקין
לתאונת עבודה עשויים להיות מספר מסלולי פיצוי במקביל.
מלבד ביטוח לאומי, בנסיבות המתאימות ניתן לעיתים להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק או גורם אחר, תביעה לפי ביטוח חובה כאשר מדובר גם בתאונת דרכים, או תביעה מכוח פוליסת ביטוח.
טופס בל/200 עצמו שואל את הנפגע אם הגיש או מתכוון להגיש תביעה לפיצויי נזיקין בגין אותו מקרה.
לכן חשוב להבין שהדברים שנכתבים בטופס אינם מתקיימים בחלל ריק.
תיאור התאונה, מנגנון הפגיעה, הפגיעות הנטענות והמגבלות עשויים להיבחן בעתיד גם במסגרת תביעת נזיקין. אם בטופס אחד מתוארת התאונה בדרך מסוימת ובהליך אחר נמסרת גרסה שונה, עלולה להתעורר מחלוקת מיותרת לגבי הגרסה או הקשר הסיבתי.
להסבר על ביטוח לאומי, תביעות נזיקין ופוליסות ביטוח כמסלולים מקבילים ראו
תאונת עבודה – זכויות.
האם התהליך שונה כאשר הפגיעה הוכרה כמיקרוטראומה או מחלת מקצוע?
לעיתים כן.
בתאונה חד־פעמית קיים בדרך כלל אירוע מוגדר שניתן לתאר לפי מועד ומנגנון. בתביעת מיקרוטראומה או מחלת מקצוע שאלת ההכרה עשויה להתבסס על מסכת עובדתית ורפואית שונה, כגון פעולות חוזרות ונשנות לאורך זמן או חשיפה תעסוקתית.
לכן גם בשלב הנכות חשוב להבין באיזה מסלול הוכרה הפגיעה ומה בדיוק הוכר במסגרתו, ולא להעתיק באופן אוטומטי את דרך הטיפול בתאונה טראומטית חד־פעמית.
להרחבה ראו
תביעה בגין מחלת מקצוע או מיקרוטראומה.
מה עושים לאחר החלטת הוועדה?
לאחר קבלת ההחלטה חשוב לקרוא גם את הפרוטוקול ולא להסתפק במספר האחוזים שמופיע בשורה התחתונה.
בין היתר כדאי לבדוק:
- אילו ליקויים נבדקו;
- אילו אחוזי נכות נקבעו לכל ליקוי;
- האם נקבעה נכות זמנית או לצמיתות;
- מהו מועד תחילת הנכות;
- האם הופחת מצב רפואי קודם;
- האם הוועדה התייחסה לכל הפגיעות הרלוונטיות.
אם נראה שהחלטת הוועדה שגויה או חסרה, ניתן לבחון
ערעור על ועדה רפואית בביטוח לאומי.
אם ההחלטה התאימה למצב במועד שבו ניתנה, אך לאחר מכן חלה החמרה בפגיעה שהוכרה או התגלה ליקוי חדש הנובע ממנה, ייתכן שהמסלול המתאים הוא
החמרת מצב לאחר תאונת עבודה.
מה אנחנו בודקים לפני שמגישים תביעה לנכות מעבודה?
משרדנו מייצג נפגעי עבודה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, בוועדות רפואיות ובתביעות הנוספות הנובעות מהתאונה. למידע נוסף על אופן הליווי והייצוג בתיקי פגיעה בעבודה ניתן לקרוא בעמוד
עורך דין תאונות עבודה.
לפני הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות איננו מסתפקים במילוי בל/200. המטרה היא להגיע לשלב הוועדה לאחר שכבר נבדקו החלטת ההכרה, מלוא הפגיעות, החומר הרפואי והאופן שבו התביעה משתלבת עם יתר ההליכים של הנפגע.
את החלטת ההכרה – כדי להבין אילו פגיעות הוכרו והאם נותרה מחלוקת שצריך לטפל בה.
את החומר הרפואי – כדי למפות את האבחנות, הממצאים והמגבלות ולבדוק שהפגיעה בפועל משתקפת בתיק.
את מלוא הליקויים – כדי לזהות פגיעות נלוות ולא להתמקד רק באבחנה הראשית.
את הגרסה העובדתית – כדי לוודא שתיאור התאונה מדויק, מלא ועקבי עם החומר הקודם.
את התמונה התעסוקתית והמשפטית הכוללת – לרבות מסלולים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים לצד התביעה לנכות.
הבדיקה המוקדמת נועדה לכך שכאשר התיק מגיע לשלב הוועדה, השאלות המרכזיות כבר זוהו ולא מתגלות לראשונה בתוך חדר הוועדה.
שאלות נפוצות על תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה
האם כל מי שקיבל דמי פגיעה צריך להגיש בל/200?
לא. התביעה רלוונטית כאשר נותרה נכות או מגבלה עקב הפגיעה. מי שהחלים לחלוטין ואינו סובל מליקוי שנותר מהתאונה אינו מקבל נכות רק משום ששולמו לו דמי פגיעה.
האם אפשר להגיש בל/200 אם חזרתי לעבוד?
כן. חזרה לעבודה אינה שוללת כשלעצמה את האפשרות להגיש תביעה לנכות מעבודה.
האם חייבים להמתין 91 ימים לפני הגשת בל/200?
לא. לאחר שתביעת דמי הפגיעה אושרה, ניתן להגיש את התביעה לקביעת דרגת הנכות גם לפני שחלפו מלוא 91 הימים.
האם מספיק לצרף MRI שמראה קרע או פריצת דיסק?
לא בהכרח. בדיקת הדמיה יכולה להיות ראיה רפואית חשובה, אך אחוזי הנכות אינם נקבעים רק לפי שם האבחנה אלא לפי הליקוי והמבחנים הרלוונטיים למצב שנותר.
מה קורה אם פגיעה מסוימת אינה נכללת בהחלטת ההכרה?
יש לבדוק את נוסח החלטת ההכרה ואת המסלול המתאים להתמודדות איתה. כאשר מדובר בליקוי משמעותי, אין להניח שעצם ההכרה בתאונה פתרה גם את שאלת הקשר של אותו ליקוי לפגיעה.
האם צריך לציין בטופס כל כאב שיש לי?
יש להתמקד במגבלות ובכאבים הקשורים לפגיעה שבגינה מוגשת התביעה. התיאור צריך להיות אמיתי, מדויק ורלוונטי ולא רשימה כללית של בעיות רפואיות שאינן קשורות לתאונה.
כמה אחוזי נכות צריך כדי לקבל כסף?
בנכות לצמיתות, 9%–19.99% מזכים במענק חד־פעמי ו־20% ומעלה בקצבה חודשית. בנכות זמנית, דרגה של 9% ומעלה עשויה לזכות בקצבה בתקופה שנקבעה.
האם אפשר לקבל קצבת נכות מעבודה ולהמשיך לעבוד?
כן. עצם ההכנסה מעבודה אינה שוללת קצבת נכות מעבודה שנקבעה בהתאם לכללים החלים במסלול זה.
לסיכום
תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה אינה מתחילה ביום הוועדה ואינה מסתכמת במילוי בל/200.
לפני ההגשה חשוב להבין מה הוכר, מה נותר מהפגיעה, מה מופיע בתיעוד הרפואי, אילו ליקויים צריך להביא בחשבון וכיצד משתלבת התביעה עם יתר ההליכים של הנפגע.
בפגיעות משמעותיות, בדיקה נכונה כבר בשלב הזה יכולה למנוע מצב שבו ליקוי מרכזי נשמט, פגיעה שלא הוכרה מגיעה לוועדה ללא טיפול מתאים או שהגרסה שנמסרת לביטוח לאומי יוצרת קושי בהליך אחר.
נפגעתם בתאונת עבודה ונותרה לכם נכות?
משרדנו מייצג נפגעי תאונות עבודה בתביעות לקביעת דרגת נכות, בהכנה ובייצוג בוועדות רפואיות ובהליכים הנלווים לכך.
ניתן לפנות למשרד בטלפון 03-9405454 לצורך בדיקת המקרה והמסלול המתאים למימוש הזכויות.