a
a a
© 2017 זכויות נפגעי תאונות עבודה – אורי דלאל עורך דין - תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני באמצעות עורך דין
a
a

03-9405454

התקשרו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

9:00 - 18:00

זמינים לכל שאלה בימי א-ה

 

תאונת עבודה קטיעת אצבעות בנגריה

תאונת עבודה קטיעת אצבעות בנגריה

תאונת עבודה דמי פגיעה

תאונות עבודה רבות מתרחשות בנגריות עקב שימוש בכלים מסוכנים ואי הקפדה על נוהלי בטיחות וזהירות, כאשר בין התאונות הנפוצות בנגריות ניתן למצוא מקרים של קטיעת ידיים ובעיקר קטיעת אצבעות.

באותם מקרים שמתרחשת תאונת עבודה בנגרייה ונגרמים לנפגע נזקי גוף כגון קטיעת אצבעות עומדת לנפגע זכות לתבוע את ביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה, ובהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו ייתכן ויהיה זכאי למענק חד פעמי או קצבת נכות מעבודה.

באותם מקרים שבהם תאונת עבודה ארעה עקב רשלנות או הפרת חובה חקוקה של גורם שלישי כלשהו, כגון: מעביד, בעל המפעל ו/או המקרקעין, מזמין העבודה, יצרן מכונה וכו', הרי שניתן להגיש גם תביעת נזיקין בגין אותה תאונת עבודה, גם אם מדובר בעוד ותיק או בבעל מקצוע.

כך לדוגמא באחד מן המקרים שנדונו בבית המשפט נדון עניינו של תובע יליד 1971, נגר במקצועו, אשר עבד על מכונת חיתוך עץ "פרייזר" ובשל תאונת עבודה נחתכו 4 מאצבעות ידו הימנית. בעקבות התאונה הוא הועבר לבית חולים הדסה הר הצופים שם עבר מספר ניתוחים ובין השאר עבר קטיעות של האצבעות מחשש לנמק, ובהמשך הוא נאלץ לעבור טיפולים ממושכים.

התובע באותו עניין טען כי תאונת העבודה אירעה עקב רשלנותה מעבידתו ובשל הפרת חובות חקוקות, בכך שלא סיפקה אמצעי מיגון ולא קיימה הדרכות בנושא בטיחות.

בית המשפט קבע כי המעביד היה צריך לצפות סיטואציה כזו בה מכונת חיתוך העץ עלולה לגרום נזק לעובד בה. עבודה בנגריה בכלל ועל מכונת חיתוך בפרט, יש בה משום סיכון בלתי סביר המלמד על קיומה של חובת זהירות קונקרטית מצד המעביד כלפי העובד. לכן, המשיך בית המשפט ושאל האם המעביד התרשל כלפי התובע ולא נקטה באמצעי זהירות נאותים?

בית המשפט קבע כי על הנתבעת כמעבידה לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיה יוכלו לבצע את עבודתם בתנאים אופטימליים, במיוחד כשמדובר בסיכונים הגלויים לעין. כמו כן על הנתבעת להזהיר את התובע ולהדריכו לגבי אופן מניעת סיכונים אלה, וכן לפקח , ככל שניתן, לשם מניעת נזק מעובדיה, גם מקום שאלו עלולים להיות רשלניים. המכונה נמצאת בבעלותה הבלעדית של הנתבעת.

התובע טען כי מדובר במכונה ישנה שאינה בטיחותית או מגודרת. המכונה הייתה כבת 40 שנה לערך, דהיינו ישנה מאד וללא היה בה כל מיגון. תוך כדי עבודה התפזרו שבבי עץ ונוצר אבק רב שהקשה על העבודה.

בית המשפט קבע כי אומנם אין מדובר בעובד חדש, אלא בעובד מנוסה שעבד בנגרות מספר שנים, אולם אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה שהרי כבר נקבע כי "נטיית הפסיקה היא להקל עם העובד בייחוס רשלנות להתנהגותו. יסודה של נטייה זו היא בעובדה שעל המעביד, אשר לו השליטה באמצעי הייצור, לדאוג לקיומם של תנאי ושיטות עבודה נאותים, תוך נקיטת אמצעי הדרכה ופיקוח שיהיה בהם, ככל האפשר, למנוע נזק מעובדיו, גם כשאלה עלולים במהלך העבודה לחטוא בהתרשלות" (ע"א 662/89 מדינת ישראל נ' אנטון קרבון, פ"ד מה(2), 593).

בית המשפט קבע כי ניתן ללמוד מן העדויות כי מדובר במכונה, סביבת עבודה ושיטת עבודה שהיו בלתי בטוחים. על כך נוספו העובדות כי לא ניתנה לתובע הדרכה על מכונת החיתוך והוא עבד שעות רבות בעבודה שדורשת ריכוז.

לאור האמור, ביהמ"ש שוכנע כי המעביד לא הנהיג שיטת עבודה בטוחה והתרשל כלפי התובע ולפיכך יש להטיל עליו אחריות בנזיקין כלפי הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות אותה תאונת עבודה שגרמה לקטיעת אצבעות.

הנתבעת טענה כי יש להטיל על התובע באותו עניין אשם תורם לקרות התאונה. אולם בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי התובע נפגע תוך עבודתו על מכונת הפרייזר. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע נקט בפעולה חריגה והתאונה אירעה בשל כשל בבטיחות. הלכה פסוקה היא: "רק אם יצליח המעביד המזיק להראות שהעובד הפעיל שקול דעת עצמאי באופן שהוא יצר את הסיכון כתוצאה מהחלטתו החופשית ולא רק פעל בדלת אמות הסיכון שיצר המעביד על ידי הפרת חובתו החקוקה, עש שפגיעתו הייתה פועל יוצא מאותו סיכון, רק אז ייחס בית המשפט אשם תורם לעובד ויאמר כי עליו לשאת בחלק מן הנזק". (ע"א 435/85 מחמור בע"מ נ' אטדגי, פ"ד מא(4) 524).

חשוב להדגיש, כי נטיית הפסיקה היא להקל עם העובד בייחוס רשלנות ולהחמיר דווקא עם המעביד: "היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו" (ע"א 655/80 מפעל קרור בצפון בע"מ מרציאנו, פ,ד לו(2) 592.

היות ולא בוכח כי העובד נהג בצורה שונה ממה שהיה נהוג במקום העבודה נקבע כי אין לו כל אשם בקרות התאונה.

בעקבות התאונה, נפגע התובע באצבעות ידו הימנית אשר חלקן נקטעו (קטיעה חלקית וקטיעה מלאה). פונה לבית חולים הדסה הר הצופים שם אושפז ונותח. ביהמ"ש קבע כי אין חולק כי נשארה לתובע נכות רפואית אשר מפריעה לו בתפקוד היד ומקשה על עבודתו כנגר. ביהמ"ש ראה לנכון להעמיד את נכותו הרפואית בשיעור של 15% נכות בהתאם לחוות דעת המומחים שעמדו בפניו.

בית המשפט קבע כי נזקו של התובע עומד על סך של 324,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד (בין היתר, בגין הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרה וסיעוד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה.
במקרים של תאונות עבודה קשות אשר גרמו לנזקי גוף כגון: קטיעת יד או קטיעות אצבעות מומלץ לפנות לעו"ד תאונות עבודה לצורך מימוש זכויות הנפגע הן בתביעת נזיקין כנגד הגורם הרשלן והן בתביעה מול ביטוח לאומי.

אם נפגעת בתאונת עבודה ניתן לפנות לייעוץ ראשוני ללא התחייבות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312.

 

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.